בין ההגבלות החדשות לאסירים סרבני גט: מניעת לימודים מכל סוג, שלילת זכאות לשהייה באגף התורני או למזון בכשרות מיוחדת ושלילת חומרי קריאה בבידוד; הוועדה אישרה ברביזיה סנקציה נוספת לאיסור יציאה מהכלא בלבוש אזרחי

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, שיזמה חה"כ שולי מועלם רפאלי.

חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים להוציא צו מאסר ולהטיל מגוון הגבלות על אסיר שהוא סרבן גט, במטרה להביאו למתן גט. הצעת החוק נועדה להוסיף מספר הגבלות על אלה הקיימות: מניעת השתתפות במסגרת לימודית מכל סוג שהוא, שלילת זכאות למזון בכשרות מיוחדת (ובלבד שחלק מהמזון המסופק לכלל האסירים כולל מצרכים בסיסיים בכשרות מיוחדת), שלילת זכאות לשהייה באגף התורני וכן שלילת חומרי קריאה וכתיבה מאסיר שבבידוד (למעט ספר תפילה).

חלק עיקרי בדיון עסק בשלילת מזון כשר למהדרין:

חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "התיקון עלוב לנוכח האתגר. תקבעו בחוק שסרבן גט יאכל לחם ומים, שיחייה. למה נותנים לאותו בית-דין שחשוד בהטיית דין נגד נשים שיקול דעת כזה ביחס לסנקציה כמו כשרות בד"ץ שהרבנות הסכימה לה? למה צריך לתת סידור תפילה לסרבן גט שהוציא אצבע משולשת לשלושה רבנים ולאב בית הדין הגדול. הגשתי הצעת חוק כזו בכנסת הקודמת עם הצעות נוספות על הפרדת הכריכה ובשורות נוספות שקיווינו להביא למסורבות הגט".

יו"ר הישיבה חה"כ יעל גרמן (יש עתיד) הגיבה לדבריו: "אף אחד לא מתיימר לפתור את כל בעיות העגונות. לא מדובר על חוק שיפתור הכל אלא על עוד אמצעי לחץ".

יוזמת הצעת החוק חה"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "החוק הוא חלק מקידום פתרון העוול הנורא הזה ובניגוד לדברי חה"כ שטרן גם אם נציל אישה אחת זה הישג גדול. אני לא רוצה להוציא את שיקול הדעת מבתי הדין הרבניים". היא התנגדה להוספת סייגים באשר למניעת כשרות מהדרין ואמרה כי "אם אסיר יחל בשביתת רעב יש לשב"ס כלים להתמודד איתו. אתנגד לסירוס החוק בכל הסייגים שהוספו".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "הצעת החוק היא צעד קטן אבל נוסף בעיצומו של תהליך. אני בעד לבודד ולנתק מתקשורת אלקטרונית כל אסיר שזוכה לפריבילגיות המשפרות תנאיו ופועל מתוך בית הסוהר כשאינו נותן גט, או להבדיל כאסיר ביטחוני, אבל אני לא אוהבת את הפגיעה בחופש הדת. זה צעד אחד קצת יותר מדי". עו"ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים, הגיב לדבריה ואמר כי "המזון שמבקשים לשלול הוא הטבה ולכן אין כאן פגיעה בחופש הדת. האסיר יוכל לצרוך מזון בכשרות הכלא". 

חה"כ יואב בן-צור (ש"ס): "צריך לאפשר לבתי הדין סנקציות נוספות כלפי הסרבנים כי הם פחות סלחניים לנושאים הללו".

גונדר משנה יהודה ויזנר הרב הראשי בשב"ס: "כל אסיר שעונה להגדרת חרדי מקבל מזון בד"ץ. מרגע שהוא סרבן גט ביה"ד הגדיר אותו כלא חרדי ולכן ניתן לשלול זאת. מתוך ניסיון של 11 שנים עם 130 סרבני גט שרובם שחררו את נשותיהם, יש להשאיר את שיקול הדעת כי בהדרגה של הפעלת הכוח יש הרבה יותר עוצמה. מתוך 12 או 14 סרבני גט בנקודת זמן זו יש לנו 1 או שניים לא דתיים".

הרב שמעון יעקובי מנהל בתי הדין הרבניים: "נאמרו כאן סייגים שאינם דווקא הלכתיים אלא קשורים בצד הדמוקרטי. אם זה היה קשור רק בצד היהודי היינו מחמירים אף יותר, לא היינו מאפשרים לסרבן לישון על מיטה ומזרן ואולי לא היינו מאפשרים לו אלא לחם צר ומים לחץ. מנקודת מבטי אפשר היה לתת לביה"ד למנוע גם סידור תפילה".

נציגי השב"ס ביקשו להבהיר את מעמדו בפנייה לבית הדין בנושא הסנקציה של שלילת מזון מהודר, או להעביר את עמדתו בנושא בטרם קבלת החלטה בבית הדין:

סגן גונדר ירון שלמה, ראש ענף ניהול ורישום אסירים בשב"ס: "כשמדובר על אסיר אזרחי יש את המבקשת ואת הסרבן, כך שאנחנו לא צד ואסור לנו להגיש כל בקשה לביה"ד. אם נתתם לביה"ד סמכות לקבל החלטה מסוימת ראוי שהתמונה המלאה תוצג מול ביה"ד. מי שיודע מה יותר טוב ומה נקודת הלחץ באותו זמן הוא רב הכלא".

יו"ר הישיבה חה"כ גרמן: "אני סומכת על ביה"ד שאם הוא רוצה לשמוע אתכם הוא יזמן אתכם".

חה"כ מועלם-רפאלי: "עם כל הכבוד לשב"ס- לא אתן לכם מעמד בחוק הזה. אם לא ברורה הוראת החוק ביחס לאסיר כלשהו יש דרך מקובלת לעבוד מול כל רשויות המשפט בישראל".

עו"ד פרידברג: "הפרקטיקה כבר כיום היא כזו. כאשר שב"ס רוצים לומר דבר מה לבתי הדין הם פונים אליהם וסדרי הדין גמישים".

עו"ד שי זילברברג ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה הציע להוסיף בהצעת החוק את שלילת הזכאות ללבוש פרטי והסביר כי אסירים אזרחיים זכאים ללכת בבגדיהם הפרטיים ואפשר לשלול זאת מסרבני גט.

חברי הכנסת מועלם-רפאלי, שטרן וגרמן ביקשו לכלול את הסנקציה בהצעת החוק אך נציגי משרד המשפטים והרב הראשי בשב"ס ויזנר טענו כי נדרשת עוד מחשבה ובדיקה מאחר וזו פעם ראשונה שהנושא עולה. חה"כ מועלם-רפאלי הגישה רביזיה כדי לאפשר להגיע להסכמות בנושא.

תמכו בהצעת החוק הח"כים יעל גרמן (יש עתיד), שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) וענת ברקו (הליכוד).

הוועדה אישרה את בקשת הרביזיה של חה"כ מועלם-רפאלי והוסיפה להצעת החוק סנקציה של איסור בגדים רגילים מחוץ לכלא:

כלאי בן-ציון ראש תחום חקיקה שב"ס: "אסיר פלילי לא מחויב ללבוש מדי אסיר בתא ובאגף. בכל מקום אחר הוא מחויב למדי אסיר. יש החרגות כשאסיר מגיע לדיון אזרחי או כשהוא מגיע כעד הוא לא מחויב ללבוש מדים. כשביה"ד ייתן צו- גם אסיר סרבן גט ילבש מדים במקומות ציבוריים וכשהוא מגיע לדיונים בבתי הדין הרבניים.

חה"כ מועלם-רפאלי אמרה כי לשמחתה התקבל אור ירוק משב"ס לתיקון שיאפשר לביה"ד לאסור על סרבן הגט ללבוש בגדיו הרגילים כאסיר אזרחי, כך שניתן יהיה להחיל על סרבני הגט את אותם נהלים של אסירים פליליים. "זו אחת התוספות המשמעותיות בהצעת החוק. המאבק בסרבנות גט הוא מאבק מתמשך ואנחנו מציבים סימנים עד מיגור העוול שנעשה. במדינה יהודית דמוקרטית הזכות להינשא ולהתגרש היא זכות בסיסית שאין לאף אחד זכות לעצור אותה", אמרה.

חה"כ סויד: אנחנו רוצים שכשיבוראו לבקרו ייצא עם מדי אסיר, כשייצא לבקר את משפחתו ודיונים בביה"ד יגיע עם מדי אסיר לכן יש לחדד זאת. אנחנו רוצים שהם ירגישו חלק ממה שמרגישה האישה".

חה"כ גרמן: "מן הראוי שידעו שאדם הוא סרבן גט. מהיום יש לסרבני גט תג".
 

תמכו ברביזיה חברות הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ורויטל סויד (המחנה הציוני).