ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה את הצ"ח למניעת הסתננות והבטחת יציאתם של מסתננים מישראל לקריאה שניה ושלישית. זהו תיקון טכני לחוק שהתקבל ב-2014, לפיו מעסיק של מסתנן יפריש פיקדון של 16% משכר המסתנן לקופת חיסכון וכן יופרשו 20% משכר העובד לאותה קופה, על מנת שהכספים יינתנו למסתנן בעת שיעזוב את הארץ. החוק לא הופעל עד היום והצעת החוק באה לפשט את המנגנון על מנת שיהיה אפשר להפעילו. הוועדה קיבלה את הסתייגותו של יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם, לפיה תהיה לשר האוצר סמכות, באישור ועדת הפנים, לקבוע שבענפים מסוימים יופחת שיעור הפיקדון המופרש מן השכר, הקבוע בחוק.
יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "הדיון מאד טכני. הוא לא קשור לדיון על המסתננים, שעליו נקיים המשך מעקב. היום אנו מצביעים על תיקון טכני לחוק שהתקבל ב-2014".
גלעד קרן, היועץ המשפטי של ועדת הפנים: "ב-2014 התקבל חוק מניעת הסתננות, לפיו המעסיק והעובד יפרישו כספים לפיקדון להבטחת יציאתם מהארץ. המסתנן יפקיד 20% ממשכורתו. בחוק נאמר אז שההוראות ייכנסו לתוקפן תוך 3 חודשים. השר לא עשה עד היום את הפעולות הנדרשות ולא השתמש במנגנון. הייעוץ המשפטי של הכנסת עמד אז, בעת הדיון על הצעת החוק ב1014, על הבעייתיות שבהסדר".
עו"ד שושנה שטראוס, רשות האוכלוסין: "המעסיק מפריש 16% ועוד 20% מנוכה משכר המסתנן. ועדה בראשות האוצר ערכה מכרז שעבר כמה גלגלים. היה צריך לפשט את הוראות המיסוי והוחלט על תיקונים טכניים בחוק. כבר ב2014, כשהתקבל החוק למניעת הסתננות הייתה התלבטות אם זה לא מכשיר העסקה של מי שאינו רשאי לעבוד בישראל. החלטנו אז שהמנגנונים חשובים ולכן מתחייבת יציאה מעמימות. היו טענות שיותר קל להעסיק מסתננים מלהעסיק ישראלים. אנו מתנגדים לזה. אדם שרוצה להעסיק מסתנן חייב ברישוי, רק שאין צורך לייחד לענפים מסוימים".
אורי שיינין, משרד האוצר: "המכרז היה מאד מורכב ונכשל פעמיים. פישטנו את התהליך. התיקון המוצע בחוק הוא סוף התהליך".
ח"כ נחמן שי: "כל המאמצים של הממשלה לזרוק אותם בדרכים לא אנושיות לא עובדים. המבצע להוציא אותם למדינות שלישיות הוא מסע ייסורים בלתי עולה על הדעת. הממשלה לא עקבית. אז בחרו לפגוע להם בכיס. אני מציע לבטל את התיקון כי הוא מדרדר את מצבם. ידחפו אותם לתת רמה של הכנסות".
ח"כ זוהיר בהלול: "מן הראוי לפצל את נושא הפיקדון מהצעת החוק בשל הבעיות החוקתיות הקשות. גם היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון הביע דעתו. העם היהודי, תולדותיו התגלגלו בצורה דרמטית. איך יכול להיות שאיננו חמלתי? אני מבין את מצוקות התושבים. האם חשבתם להוסיף חטא על פשע ולהוסיף עליהן משבר הומניטרי עולמי? בתקופה העות'מנית אתם שילמתם דמי חסות ועכשיו אתם משעתקים את ההיסטוריה".
עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח: "הוועדה שדנה בזמנו בהצעת החוק שעברה ב2014 לא בדקה שום דבר. זה היה דיון אקספרס".
יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "צריך לבדוק את יכולת הקיום של בנאדם. לאפשר לו לחיות. לא נכנסתי לנושא, אבל בוא נלך לאוכלוסיית הקשישים. אם קשיש, המדינה נותנת לו 2600 ₪, כנראה המדינה בדקה ומצאה שהוא יכול להתקיים מזה. מסתנן צריך יותר מקשיש אזרח המדינה?"
עודד פלר: "מאד אשמח לתמיכתך בנושא קצבאות הקשישים. גלגלו את החוק בחזרה לכנסת, שהיא תקבע שהחוק ייכנס לתוקף. האחריות מתגלגלת חזרה לכנסת שצריכה להבין מה היא עושה. אמהות חד הוריות שעובדות בשכר מינימום, אנשים שעברו מחנות עינויים בסיני, איך הם יתקיימו אם יעקלו חלק משכרם? הבדיקה הזו לא נערכה אף פעם. התכלית היא שהם יצאו מהארץ. בית המשפט קבע בפסק הדין על מתקן חולות שהתכלית לעודד יציאה מהארץ אסורה".
