"יש לאזן בין הצורך לאפשר השקעות ולעסקים להתנהל לבין ההגנה על כספי הציבור"

יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי: המטרה להבטיח פנסיה ראוייה לחוסכים בסוף הדרך, אך גם הגנה על כספי הציבור עד אז


     גם היום (ג'), טרם אושר פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות. בתום דיון ארוך וסוער במיוחד בוועדת הכספים, ולאחר האשמות מצד ח"כים נגד הממשלה והרגולטורים הכלכליים, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "ועדת הכספים תוציא מתחת ידיה חוק ריכוזיות אופטימלי, שישנה מן היסוד את מבנה המשק הישראלי, שיהיה תחרותי יותר עם רמת סיכון מופחתת לכספי הציבור. בטווח הבינוני, הנוסח המעודכן בניצוח ועדת הכספים ייטיב עם הציבור בשלושה מישורים: יגביר את ההגנה על כספי החוסכים, יוזיל את יוקר המחייה ואף יאפשר את הגדלת התשואה על ההון, מה שיבטיח פנסיה ראויה לחוסכים".

    סלומינסקי שזימן שלושה מבין הרגולטורים הכלכליים החשובים ביותר, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר ויו"ר הרשות להגבלים עסקיים, הסביר את הסיבה להזמנתם לוועדה: "נושא המינוף, הוא אחד הדברים העיקריים שגרמו לציבור לחוש שיש בעיה שמצריכה טיפול, וכך בין השאר, החלטנו להקשיח את חוק הריכוזיות, אף יותר מהוועדה המקצועית שבדקה את הנושא. אמנם, לבנקים יש מגבלה כמה אשראי הם יכולים לתת וכך גם למוסדיים. אך השאלה האם יש רגולטור שבודק את החברות  המבקשות אשראי ולא רק את נותני האשראי על-מנת שתופעת הסדרי החוב לא תהפוך לחזון נפרץ. האם יש גוף שבודק ויודע לכמה מינוף הגיעה חברה מסוימת או לאיזו רמת מינוף היא יכולה להגיע? האם יש אינפורמציה בידי הבנקים, כך שבנק אחד ידע כמה אשראי נתן בנק שני לאותה קבוצה עסקית? על זה הרגולצייה הכלכלית צריכה לתת את הדעת".

     סלומינסקי הודיע, שהוועדה תשאף לאשר את פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות כבר מחר, לאחר גיבוש הסכמות על הנוסח החדש הכולל קיפול שליטה בחברות בשכבות לשתיים בלבד, החמרה משמעותית נוספת, שהמיעוט הוא שייבחר את הדירקטורים ללא יכולת התערבות של בעל השליטה ועוד.

     בתחילת הדיון הביעו מספר ח"כים תרעומת על פרסומים לפיהם ועדת השרים המיוחדת לנושא הריכוזיות, מטפלת בחוק במקביל לדיון בוועדת הכספים ואף מקבלת החלטות שאינן עומדות, לכאורה, בקנה אחד עם החלטות הוועדה. בעיקר קבלו הח"כים על הפרסום, לפיו השרים מקדמים מהלך שונה מזה שמבקשת לאשר ועדת הכספים ולפיו, תותר שליטה בשתי שכבות בתוספת חברת אג"ח, מה שאומר שמדובר בפועל בשלוש שכבות.

     המפקח על הבנקים, דודו זקן: "יש לראות איך מקפלים שכבות מבלי להסב נזק למשק. בעניין המינוף של קבוצות עסקיות, אנחנו לא מאשרים מראש כל אשראי וגם לא הסדרי חוב או ויתורים כאלו ואחרים לבעלי הון. מראש אנחנו בודקים ניגודי עניינים ועניינים אחרים העלולים לסכן במידה לא תקינה את האשראי הניתן לחברות". זקן סקר את המגבלות הקיימים על אשראי בהיבט של מינוף: "ללווה בודד 15% מהון הבנק, לקבוצת לווים 25% מהון הבנק. כשמדובר בקבוצת לווים הבנק רואה את כל הקבוצה מלמעלה למטה, החל מבעל השליטה ולא רק גופים נשלטים אלא גם גופים שיש קשר ביניהם. אם אירוע מסוים שמשפיע על חברה א' משפיע גם על חברה ב', מבחינתו הם קבוצה גם אם אין קשר ישיר ביניהן. עוד מגבלה, שיתרת האשראי לרכישת אמצעי שליטה, לא עולה על 70% מההון של הבנק. כשלוקחים הלוואה מהבנק, הבנק מסתכל על כל החובות ולכן זה מטיל התניות".    זקן ציין ש"הבנקים מנויים מהעברת מידע ביניהם ממניעים של הגבלים עסקיים. יחד עם זאת, אנחנו כרגולטורים נפגשים לפחות אחת לחודש לצורך תיאום עמדות. אנחנו כן חושבים שצריך להיות מעבר מידע בין הבנקים, אך העברת מידע בנושא מתן אשראי, עשוי לפגוע בתחרות. בנק אחד יכול לחסום נתינת אשראי וכו'. אחת ההמלצות שלנו לוועדה להגברת התחרותיות זה להקים 'קרדיט סקורינג' בישראל. גם מידע חיובי וגם מידע שלילי, אך יש בכך היבטים של פרטיות".

     המפקח על הביטוח, פרופ' עודד שריג, הדף את ביקורת הח"כים: "בין 2008 עד היום בישראל היו חצי הסדרי חוב ממוצע OECD ושליש מהממוצע בארה"ב, מה שאומר שכרגולטורים התנהלנו בצורה אופטימלית. קרן המטבע הבינ"ל נתנה ציונים מאוד גבוהים לרגולציה בישראל, על-כך שאף גוף גדול לא התמוטט". בעניין המינוף אמר: "אין לנו כל יכולת או נוסחה לדעת מהי כמות החוב הנאותה. במשכנתאות יש מינוף גבוה מאוד מכיוון שקיים נכס די בטוח. חלק מהמשבר בארה"ב, כי ערך הנכסים ירד מאוד. לא יודעים מהו המינוף הנאות ואנחנו לא יכולים לאכוף את זה. אנחנו משתמשים בכלים שיש לנו".

     בעניין העקרונות המנחים את הרגולצייה ושלדעתו "צריכים גם להנחות את החקיקה" אמר שריג: "המטרה שעומדת לנגד עינינו שמי שמתחיל לחסוך בגיל 25, בגיל 67 תהיה לו פנסיה ראויה. מה שמצריך להשיג תשואה ראויה על ההון. יש לאפשר לבעלי שליטה בחברות לקחת חובות על-מנת להשקיע בשתי השכבות. בכל העולם מקובל שתי שכבות וזה נקרא חברת אחזקות וזה ראוי. אנחנו רוצים לאפשר לבעל השליטה לקחת חוב כדי לאפשר לו להשקיע לשלוט בשתי השכבות".            במהלך סערת הדיון, שריג הגיב לביקורת הקשה מצד הח"כים, לפיה יש להקשות על בעלי שליטה ואמר לח"כים: "אני מבקש שאת הכללים שאתם מבקשים להחיל על אחרים אל תחילו על עצמכם: אם אתם רוצים לרכוש דירה אל תיקחו משכנתא". עוד ביקש לתמוך בהשארת שכבת אג"ח מעבר לשתי שכבות: "אם נשאיר עוד שכבת אג"ח נוכל בעוד 4 שנים לבטל שזה קל אך אם נמנע עכשיו, יקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור".           שריג הוסיף, כי "המגבלות לגבי גופים בודדים קודם כל מתוך שיקולי השקעה, כי כספי הפנסיה נועדו לייצר פנסיה והמוסדיים נוטלים סיכונים מחושבים ואנחנו מקפידים שהסיכונים לא יהיו גדולים מדי וייעשו בצורה נאותה. יש לנו אינפורמציה מלאה. אנחנו יודעים מהן אחזקות כל גוף מוסדי בכל נכס. עפ"י המלצות של ועדת חודק שאומצו, הגופים הלווים חייבים להעביר מידע לא רק בעת מתן ההלוואה אלא בכל רגע של העמדת ההלוואה עד להחזרתה. לכן כל גוף מוסדי רואה את התמונה כולה".

      לבסוף, סיכם שריג, כי "הסדרי חוב הם חלק מעולם העסקים. אם יש דברים לא ראויים צריך לטפל בהם. הסדרי חוב קוראים אחרי שבעלי מניות ספגו נזק כלכלי כבד. מגיעים להסדר חוב רק אחרי שבעלי מניות שילמו מחיר כבד. זה החוק בכל מקום. יש לפעול שהסדרי חוב ייעשו בדרך ראויה. אנחנו הולכים לדרוש מקבוצות עסקיות למכור הרבה חברות לשוק. השאלה מי יקנה. מישהו יצטרך לקנות, ויצטרך להביא חלק מהכסף בבית וחלק לקחת בהלוואות בישראל או בחו"ל. לאיש בישראל אין כסף אישי לרכוש כאלו חברות. האשראי שיינתן ע"י חברות אג"ח הוא השקוף ביותר ולכן לא נראה לי נכון לאסור על חברות אג"ח מלהיות בראש פירמידה עסקית, כי הן היחידות שיש בהן שקיפות מלאה. לגבי האשראי בתקופת הביניים עד למעבר הסופי לשתי שכבות, אין כרגע הצעה וצריך לתת על זה את הדעת. יש לקבוע עקרונות, להבחין בין אשראי חדש לישן ועוד".

     יו"ר הרשות להגבלים עסקיים, פרופ' דיוויד גילה, הפתיע בכך שקרא להגביל את כוחן של קבוצות עסקיות רב-ענפיות ואמר: "המטרה שלנו הגנה על הצרכן מפני פגיעה בתחרות ולמנוע עלייה ביוקר המחייה. אנו מתערבים כשיש יזם שהשקיע בכמה ענפים בין בפירמידות ובין אם לאו; למשל רשתות צמיגים וגם בתי קפה. או בגלל ריכוזיות ענפית או בגלל יכולת לעצור עסקה. למשל במקרה של השתלטות פירמה על מוצר משלים או על ספק גדול שלה או על לקוח גדול שלה. אפילו חששות מורכבים יותר יכולים להוות פגיעה בצרכן: מפגש שבין פירמות שונות ויצירת קרטלים סמויים, או מאזן אימה, שקב' עסקית אחת מאיימת על קב' עסקית אחרת שלא תיכנס לתחום שלה ואז אכן אף אחת לא נכנסת ואין תחרות. אם קיים חשש מכוח פוליטי רב של פירמה רב ענפית, ניתן להגביל את כוחה בחקיקה, בין השאר ע"י הגבלת השיעור השליטה שלה על תשתיות או על ענף מסוים, לרבות גופי תקשורת וכד'".

     יו"ר דירקטוריון הבורסה, שאול ברונפלד, אמר גם הוא ש"יש לתת לשוק לתפקד. אין פתרון קסם בנוגע למניעת הסדרי חוב".