​ועדת הפנים התכנסה היום 21/5/13 לדיון בסוגיית שדה בריר לאור הכוונה לקדם פיילוט של כריית פוספטים באזור המקורב לעיר ערד. בדיון לקחו חלק חברי ועדת הפנים כמו גם נציגי הממשלה השונים כמו גם  נציגי תושבי ערד, לצד נציגי מפעל רותם אמפרט חברת הבת של חברת כי"ל (כימיקלים לישראל) יוזמת הכרייה באזור שדה בריר.

ח"כ מירי רגב שפתחה את הדיון אמרה: "הדיון כאן נולד לאור הצעתו לסדר של ח"כ ליצמן בסוגיית שדה בריר המועשר בפוספטים. חברת רותם אמפרט נגב מבקשת לקדם את הפרוייקט וכעת  הנושא נמצא בבדיקה של גורמים שונים ולאור חוות דעת סותרות באשר לעובדות האם הפיילוט מסכן חיי אדם או לא, נבקש להבין היום את עמדות המשרדים השונים בדגש על עמדת משרד הבריאות "

ח"כ יעקב ליצמן שהחזיק עד לפני מספר חודשים בתפקיד סגן שר הבריאות פתח את הדיון ואמר: "המקום מסוכן לתושבי ערד. אנחנו ככנסת לא יכולים לאפשר לאנשים לעשות כסף על חשבון בריאות אזרחים. שום אינטרס ביטחוני ושום אינטרס ציבורי, אך ורק כסף".

 ח"כ רגב העבירה את רשות הדיבור לנציג משרד הבריאות פרופ' איתמר  גרוטו ראש שירותי הבריאות לציבור שחיבר חוות דעת עליה נסמך משרד הבריאות שרואה: "אנחנו דורשים לראות חלופות ואנו יודעים שיש חלופות, נבחרה החלופה של שדה בריר . מדובר בניסיון לחזות את העתיד ואת ההשפעה. ניסינו לבנות מודל שיהיה דומה למציאות. על פי הבדיקות שלנו אותם חלקיקים המופקים בתהליך הכרייה הם חומרים שמסוכנים לבריאות". עוד הוסיף גרוטו כי " מחקרים בארה"ב בקרב מספר מכרות מצאו סיכוי של פי 1.5 לסרטן ריאה  אצל מי שעבד יותר מ20 שנה".

גיא סמט נציג משרד הגנת הסביבה ומנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה הוסיף
"אנו מוטרדים ממה שמשרד הבריאות אומר שיש תחלואה, אנו לא ממשיכים בגיבוש העמדה שלנו כל עוד זוהי עמדתו של משרד הבריאות. השר מוטרד מכך שמשרד הבריאות אומר שתוצאה מפעילות הכרייה צפויים תחלואה ואפילו תמותה. לכן השר לא מתקדם בהליכי אישור המכרים.
עמדת משרד הפנים יוצגה על ידי אבי הלר וזה אמר "שביולי 2008 התחלנו ללוות את התוכנית ועלתה הסוגיה של הנושא, וההשפעות של הכרייה . כבר בישיבה ראשונה ושנייה התקבלה החלטה לבקש ממשרד הבריאות שנציג בוועדה המחוזית יבחן את הסוגיה ולגבש את חוות הדעת. חלף זמן עד שקיבלנו את המסמך שבה הולכים לגבש חוות דעת. זה זחל מ2008 עד 2013. בישיבה שהתקיימה בסוף 2012 עלה רעיון הפיילוט- אם לא מנסים לא יודעים. הרעיון הוא לקחת חלק של 100 דונם במקום המרוחק ביותר ובהתאם להנחיות שיגובשו על ידי משרד הבריאות ושהם יהיו שומרי הסף, ניתן יהיה לעצור את הפעולה. פיילוט מסוג זה לא ניתן לעשות ביום אחד. לטובת העניין הוצאנו צוות ומצאנו מיקום מומלץ לפיילוט. "

ח"כ רגב שאלה את נציג משרד הפנים  "האם בדקתם אלטרנטיביות, האם נציג משרד הבריאות היה בסיור?  על כך השיב נציג משרד הפנים כי "נציגים לא הגיעו ממשרד הבריאות", והוסיף, "היו נציגים מטעם החברות. הוחלט לעשות פיילוט על שטח של 150 דונם לתקופה של 8 עונות לפי המלצה מגורמים מקצועיים. לסיור הוזמנו נציגים מטעם מחוז הדרום, כמו גם משרד הבריאות והגנת הסביבה אך הם לא הגיעו."
נציג עמותת תושבים מהעיר ערד עו"ד אפי מיכאלי  אמר בדיון "תושבי ערד רוצים לחיות ללא מכרות. הזכויות לפוספטים שייכת למדינת ישראל, הם שייכות למדינת ישראל ולא לשום חברה. עוד לפני הפרטה של כימיקלים לישראל בשנות ה80 המדינה מצאה בעצמה עשרות נקודות פוספטים בנגב . זה לא עניין של יזם פרטי. המדינה היא זו שמצאה את הפוסספט. הזכויות הן של המדינה. נוצר מצב בעקבות קונספציה מוטעה שרותם מנהלת את הפוספטים ולא מדינת ישראל. לכן, בגלל הקונספציה המוטעית הזו, רותם אומרת שאם היא לא תכרה בשדה בריר היא תכרה בכלל. אבל המדינה היא זו שמנהלת את המשאב. לרותם לא שייך המשאב. התוכנית המקורית מרוחקת 4 קילומטרים מערד וקרובה מאוד לישוב מהפזורה הבדואית. וסייפה. מדובר ב50,000 תושבים שמשרד הבריאות אומר שזה מסוכן עבורם. הסכנות הם כאלה: בפופסט יש אורניום שמסרטן, המידע לא עובר לעובדים. גם המשרד להגנת הסביבה מדבר על זה. זה מסוכן מאוד לבני אדם . יש לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת. לבריאות הציבור אין תחליף. לגבי הניסוי עצמו: יש צורך במחקר מדעי לא בניסוי של שנתיים. צריך הוכחה מדעית פוזיטיבית שאין סכנה ואין מחקר כזה. זה ניסוי בבני אדם, 50,000 אנשים יגורו שם במהלך הניסוי עצמו. הנטל צריך להיות על החברה ולהוכיח מעבר לכל ספק שזה לא מסוכן- לא על נציגי התושבים. נקודה אחרונה, הנזקים הם ארוכי טווח והניסוי קצר מכדי להכיל את האפשרות של נזק"
יוסי ורצבורגר ממשרד האנרגיה והמים הציג את עמדת משרדו המצדדת בקידום הפיילוט אמר בדיון "הייתה ועדה בשנות ה80. תקרת ערד מכילה 500 מיליון טון פוספט, הועדה כבר ב88 אומרת שצריך ללכת לאזור הדרום ולעשות כרייה למשך שנתיים כדי לאתר את החששות ולראות מה קורה. הגיעה ועדה נוספת שאומרת את אותו דבר- לא בטוחים שיש בעיות אבל יש לבדוק את זה, ולכן בודקים את זה 7 קילומטר יותר מהעיר. זה אזור כרייה וחציבה. כשהקימו את אל-פורה לקחו רצועה של קילומטר מהכרייה. הפיילוט צריך להיות 36 חודשים, כי צריך לבדוק 12 חודשים לפני כן מה המצב עכשיו. מדינת ישראל אמרה שזה המקום שיש לבדוק אותו. עמדת משרד האנרגיה והמים היא שחייבים לעשות פיילוט עם הנחייה של משרד הבריאות והגנת הסביבה מהי הצלחה ומהו כישלון לפני הפיילוט ולא אחריו."

ח"כ דוב חנין מסיעת חד"ש הוסיף: "לעובדים שנמצאים פה: בנגב יש הרבה מאוד פוספטים וגם אם לא יתאפשר בשדה בריר ,רותם תוכל לכרות במקומות אחרים. למדינת ישראל יש גורמים מקצועיים ויש לחזק אותם. משרד הבריאות גיבש עמדה מקצועית מאוד ברורה. מאז שמשרד הבריאות הציג את עמדתו קרה דבר חסר תקדים וחמור ביותר: הם מותקפים ומנסים לערער על חוות הדעת שלהם. אנחנו כוועדה להגנת הסביבה מחויבים לפעול על פי העקרונות הסביבתיים שבמרכזם הזהירות המונעת. אנחנו לא עושים ניסיונות בבני אדם. הועדה צריכה להביע תמיכה חד משמעית בעמדתו המקצועית של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה".

ח"כ תמר זנדברג אמרה עוד: "עקרון הזהירות המונעת- עקרון סביבתי שמנחה את ההתנהלות במקרים כאלו קובע את ההפך מפיילוט. דווקא אם ננסה הנזק שאנחנו לא יודעים אותו עדיין עלול להיות כזה שברירת המחדל צריכה להיות לא לעשות. אף אחד לא רוצה לפגוע בפרנסת העובדים. הימים בהם העבודה מול הסביבה תמו. לא מודבר על סגירה, זהו מכרה חדש, עתידי".

ראש עריית ערד הציגה את הדילמה שהיא נמצאת בה: "הסיטואציה לא פשוטה. אנחנו צריכים כולנו להגיע למסקנה, האם זה מסוכן או לא. מי שצריך לתת תשובות זה חד משמעית אנשי מקצוע. גם במשרד הבריאות עמדות שונות. לכן מה שהייתי מבקשת זה לשקול אופציה של בדיקה נוספת ולא באמצעות פיילוט- אנשים דואגים, מפחדים. כולנו, כולל עובדי רותם צריכים לתת תשובות כדי שאנשים ישנו טוב בלילה".
נציג ועד העובדים במפעל רותם משה חדד אמר: "אם היינו יודעים שיש סכנה לאחד מתושבי ערד היינו מתנגדים. אנחנו כעובדים שעובדים שם משנות ה50- כל העובדים בריאים, אנחנו מוכנים לעמוד מול כל אוכלוסייה ולבדוק מדגמית. ברותם עובדים כ1200 איש, מעגל שני ושלישי 10,000 משפחות בנגב. המאגר הולך ונגמר ותוך 7-8 שנים לא יהיו מכרות פספט יותר. לכן אנחנו רוצים את המכרה החדש. אנחנו רוצים את הפיילוט כדי לקבוע חד משמעית אם יש סכנה או לא ולתת תעסוקה ל10,000 משפחות".

נציג מפעל רותם אורי יסעור סיכם ואמר כי  "המשרד להגנת הסביבה ב 2004, אחרי שבדק את ההשפעה על הסביבה אמר שאין לו התנגדות לקידום התוכנית. אין השפעה סביבתית. למרות זאת המשרד דרש לעשות ניסיון למרות הדוחות. אנחנו מסכימים גם להתרחק. אין עוד אלטרנטיבות. במשרד הבריאות 5 חוות דעת שונות. אנחנו אוהבים את הנגב, חיים כאן ומגדלים את משפחותינו מתוך אהבה לנגב ודואגים לבטחונם של העובדים והתושבים"

ח"כ ליצמן ביקש לקראת סיום להוסיף ההערה ולפיה בכוונתו יחד עם חברי כנסת נוספים לפנות  למבקר המדינה ,"שיבדקו מה קורה פה".
ח"כ רגב: שסיכמה את הדיון הסוער קבעה כי הוועדה תצא לשדה בריר בכדי לעמוד מקרוב על הסוגיה "לי אין דילמה. חיי אדם מעל הכול. ולכן, ברגע שיבינו שיש כאן פגיעה בחיי אדם אתם לא תבצעו את הפיילוט ואת הכרייה. אנחנו רוצים להגביר את התעסוקה אבל אין כאן שום קשר למקומות  עבודה אלא רק לחיי אדם. אני סיכמתי עם שרת הבריאות, נעשה סיור יחד איתם בשטח. נבדוק אלטרנטיבות, אנחנו רוצים לראות איך השטח נראה וכרייה של פוספטים ונביא עמדות שונות. משרד הבריאות- לדיון הבא תביאו חוות דעת סופית אחת שמקובלת על ידי השרה ועל ידי גורמים אקדמאיים מקובלים. תביאו חוות דעת שנוכל להסתמך עליה. יש סכנה או אין סכנה. אני אשמח לקבל גם נתונים על תחלואה בדימונה ובפזורה הבדואית. ואני רוצה לקבל גם אינדקציה לגבי מחקרים בעולם. אני רוצה לבחון בדיקת חלופות. הסיור יהיה רק של גורמים מקצועיים ונקיים דיון ענייני. לא אנחנו נקבע אלא ועדה לתכנון מחוזי- בשביל זה היא קיימת. יבואו לשם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים והם יקבלו את ההחלטה. הועדה המחוזית לא תתכנס עד אחרי שאנחנו נערוך את הסיור ודיון נוסף בסוגיה".