להבטחת הפיקוח והבקרה של הכנסת על ניהול התקציב:
ועדת הכספים דורשת שכל שינוי שיידרש בתקציב הדו-שנתי
לקראת 2018 ידרוש את אישור הוועדה
יו"ר הוועדה ח"כ גפני: "אין מצב שהמדיניות הכלכלית תשונה ללא בקרה"
לאחר שמליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת החוק שקובע את המסגרת הדו-שנתית של התקציב לשנים 2017-2018, התכנסה הבוקר (ד') ועדת הכספים לצורך דיון להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בדיון דרשו כל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, להבטיח שבכל מקרה של שינויים והתאמות של התקציב במעבר בין 2017 ל- 2018, יידרש אישור של ועדת הכספים. זאת על-מנת להבטיח פיקוח ובקרה פרלמנטריים על ניהול התקציב. "לא יתכן שכמה פקידים באוצר יחליטו על דעת עצמם מה תהיה המדיניות הכלכלית, ללא התערבות ובקרה של הכנסת" אמרו. רוב חברי הוועדה בדיון הביעו הסתייגויות מהתקציב הדו-שנתי וכך גם חברת סיעתו של שר האוצר, ח"כ רחל עזריה (כולנו): "לא מרוצה מהתקציב הדו-שנתי ולכן מתוך אחריות לכלכלה התעקשנו על 'נקודות יציאה', בהן יתקיים דיון בוועדת הכספים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שהצעת החוק "תשונה ובכל מקום שהדבר יידרש נוסיף את החובה לקבל אישור של הוועדה. אחרת המדינה תנוהל ללא פיקוח ציבורי". גפני ציין שהקראת סעיפי הצעת החוק וההצבעות יתקיימו בשבוע הבא (כפי הנראה ביום שני (א"ק)). עוד הוצע, להוסיף סעיפים שייקבעו את המנגנון שייתן מענה להתפתחויות במעבר בין שתי שנות התקציב. במידה שלא יחולו שינויים בתחזיות הפיסקאליות, לא יחול כל שינוי והמדינה תמשיך עם התקציב הדו-שנתי שאושר מראש. במידה שיחולו שינויים שיחייבו מענה, כלומר התאמות בתקציב, אלו יובאו לאישור ועדת הכספים. את הנוסחה הזו, שאמורה לפתור את הבעיות שעשויות להתעורר עקב קיומו של תקציב שמאושר מראש לתקופה ארוכה, הציע ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) וחברי הוועדה, אימצו את הצעתו.
סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל מבורך: "הצעת החוק נועדה לקבוע הוראת שעה שהתקציב יהיה דו-שנתי. בנובמבר 2017 נבוא לכאן לתת סקירה האם עומדים ביעדים. החוק קובע מנגנון מיוחד, כך שככל שתהיה חריגה מהמסגרות הפיסקאליות, כגון גידול בגירעון עקב גידול בהוצאות או קיטון בהכנסות, שר האוצר ישתמש ברזרבה מיוחדת של 3.5 מיליארד ₪ שמיועדת רק לתכלית הזו – סגירת הפער בין התחזית לגירעון בפועל. בנוסף, החוק קובע שייעשה קיצוץ רוחבי של 1%, אלא אם כן הממשלה תקבל החלטה אחרת וכן עוד רזרבה של 2.5 מיליארד ₪, שבה יוכל שר האוצר לתת מענה לעניינים ספציפיים ככל שיידרש. כלומר, המנגנון שהחוק קובע, נותן לנו כרית ביטחון של 10 מיליארד ₪ להתמודדות עם סטייה מהמסגרות הפיסקאליות שתיקבענה בעת אישור התקציב. אבל כל זה רק במקרה שמסיבות כלשהן ההכנסות תהיינה נמוכות מהצפי ועל-כן הגירעון יגדל מעבר למתוכנן. כמובן, שאם לא תהיינה חריגות, לא יחול כל שינוי".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "הבעיה עם המנגנון לקראת 2018. בפועל זה אומר שמייצרים תקציב חדש ל- 2018 בלי שום הנחה על שולחן הכנסת ודיון בוועדת הכספים, זה לא הגיוני ולא חוקי. לא יתכן שפקידים בודדים יקבעו את המדיניות הכלכלית. אמנם יביאו לאישור הממשלה, אך שם מרימים ידיים אוטומטית ומעבירים תקציב ללא דיון. למעשה, ההתאמות האלה הן תקציב חדש. במקרה של התאמות הדיון חייב לחזור לוועדת הכספים".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "התקציב הדו-שנתי מחייב את הוועדה ביותר בקרה ופיקוח. חייבים להכניס לחוק דיון חצי שנתי על התקציב ויכולת לשלוט בביצוע ולראות שאין סטייה מהמסגרות. הבעיה בתקציב דו-שנתי שהמדינה עוד יותר תלויה באיש אחד. לכן הדרך שלנו להתמודד איתו היא בעיקר בהגברת הפיקוח. אין בעולם העסקים דוגמה של תקציב ללא בדיקה וללא פיקוח". ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הממשלה יוצרת בעיות ואז מנסה לפתור אותן. ולכן נותנים לנו פתרונות ונקודות יציאה. אז למה מראש להיכנס לבעיות? שיגישו תקציב חד-שנתי ולא ייווצרו בעיות. זה הכל מניפולציה על-מנת לאפשר הישרדות פוליטית והרצון לשלוט עד 2019, אחרת אין כל סיבה ללכת על תקציב דו-שנתי. זו מניפולציה חקיקתית שמבזה את הכנסת".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "באמצעות התרגיל הזה האוצר מבקש לעקוף את הכנסת ואת ועדת הכספים. זה תיאטרון של אבסורד. מנגנון עדכון כשיש שינויים דרמטיים אפשר יש גם היום. גם היום יש רזרבות בתקציב. אין כל שינוי מלבד העובדה שאם באוצר יחליטו שיש פער בין מה שתוכנן למצב בפועל, ניתן לקזז את תקציב ההתאמות מבלי לבוא לכנסת ולוועדת הכספים ויכולים להחליט על קיצוץ רוחבי של 1% ללא אישור ודיון ציבורי. זאת הנקודה הקריטית בכל העניין. כל המנגנון הזה נועד לעקוף את הכנסת. אני דורש להכניס לחוק סעיף הקובע שכל שינוי ייעשה באישור ועדת הכספים". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הציע כאמור פתרון שיש בו כדי לענות על שאיפות כל הצדדים. אישור תקציב דו-שנתי ואם יידרשו שינויים, הדבר ייעשה באישור ועדת הכספים. "אם לקראת סוף 2017 יתברר שאין צורך בשינויים, ממשיכים רגיל במסלול הדו-שנתי. אם יידרשו התאמות, הן יובאו לדיון כאן בכנסת. אם תקציב ההתאמות והצעדים הנדרשים לצורך ביצוע שינויים לא יאושרו, חוזרים לתקציב הדו-שנתי המקורי". רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר: "האופוזיציה יכולה להירגע וגם כשיש תקציב דו-שנתי ועדת הכספים ממשיכה להתקיים ותוכל לדון בבעיות אם וכאשר יתעוררו ולכן ההכרזות שהתקציב הדו-שנתי פוגע בכלכלה לא נכונות. התקציב יהיה צודק והוגן יותר ואפשר לחסוך לפחות 2 מיליארד ₪ על מערכת בחירות אחת פחות. הרב כלכלנים גם מהעולם, תומכים בתקציב הדו-שנתי בישראל ואומרים שיכול לתרום למשק הישראלי, לאפשר יציבות ויתרונות עסקיים נוכח יתר ודאות".
היועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג: "המנגנון בחוק מדבר על-כך שהאומדנים של התחזיות ייעשו כמו תמיד כפי שעושה הממשלה לגבי כל תקציב; הנומרטור, הכנסות והוצאות, גירעון, צמיחה וכד'. אם יהיה פער, יש צעד אוטומטי לכסות אותו. ככל שיהיה פער נוסף, הממשלה תכין תכנית התכנסות שיכולה לכלול שורת צעדים בין בחקיקה, בין החלטות ממשה. רזרבת ההתאמות היא ל- 2018 בגובה 3.5 מיליארד ₪ בנוסף לרזרבה הרגילה. בדומה לתקציב רגיל, הממשלה יכולה לקבל החלטות נוספות לצמצום הפערים כגון משיכת דיבידנד, לקיחת סיכונים שונים וכד', חקיקת משנה, העלאת מכסים וכד'. האישור להפעלת המנגנון צריך להינתן עד סוף מרץ 2018, אחרת הכנסת מתפזרת".
יו"ר הוועדה גפני סיכם: "נכניס את אישור ועדת הכספים לכל שינוי. ברור שיהיו פערים ויידרשו התאמות. על-מנת למנוע מצב שבו שנת 2019 תהיה שנה שבה לא יהיה תקציב והמדינה תתנהל בנוהל של 1/12 מהתקציב השנתי המאושר ע"י החשבת הכללית, נתייחס לנושא בחוק עצמו. יתכן שנדרוש שבכל מקרה, אף ש- 2019 היא שנת בחירות יאושר תקציב שיאפשר למשרדים להמשיך לפעול בצורה טובה וגם ייתן לממשלה החדשה אורך נשימה עד שתתחיל לפעול ולאשר תקציב חדש". גפני הביע תמיכה בהצעתו של ח"כ פורר: "היא פותרת את הבעיה. מי שחושש מתקציב חד-שנתי ולא יודע מה יקרה בסוף 2017 זה משאיר אותו על מסלול בטוח. אם ההתאמות לא יאושרו נשארים על תקציב דו-שנתי. כלומר יש ביטחון שלא יקרה דבר פוליטי בסוף 2017 אבל גם יש מנגנון לדיון אמיתי במידה שיהיה צורך בהתאמות".
