​

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) המכונה חוק ההדחה, ברוב של 62 תומכים מול 47 מתנגדים.

למרות שחברי האופוזיציה הגישו מאות הסתייגויות והיו אמורים להציג אותן במשך שמונה שעות, כבר בתחילת הדיון החליטו כל סיעות האופוזיציה לנצל את חסרונם של חברי הקואליציה, להסיר בבת אחת את כל ההסתייגויות וביקשו לקיים הצבעה מיידית.

הם טענו כי על פי סעיף 90 בתקנון יש לעבור להצבעה ולא לאפשר ליו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי לסכם את הדיון, מכיוון שלא נומקו הסתייגויות. ח"כ סלומינסקי ביקש לעלות לדוכן ולהגיב על הטענות כלפיו, אך עמד דקות ארוכות על הדוכן ולא הצליח לדבר בעקבות מחאות קולניות ובלתי פוסקות מקרב ספסלי האופוזיציה. ח"כ אילן גליאון הוצא מהאולם לאחר שנקרא לסדר שלוש פעמים.

לאחר מיכן עלה לדוכן השר זאב אלקין ומשך זמן בכך שחזר על אותו משפט שוב ושוב עד להגעת חברי הקואליציה. השר אלקין אמר: היום התברר שמפלגת העבודה ויש עתיד עובדים אצל חנין זועבי. תתביישו לכם.

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר: כתם גדול יחוקק כאן אם אנחנו נאפשר לחוק הזה לעבור.

מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב מיכאלי אמרה לפני ההצבעה: אנחנו דאגנו לאורך כל המושב לדאוג לקיזוז עם ציפי חוטובלי שנמצאת בחופשת לידה והפלא ופלא את מי אני רואה כאן? את חברת הכנסת ציפי חוטובלי.

יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן הגיב ואמר: היא באה לראות מה קורה כאן ולא תצביע.

בהצבעה שמית בקריאה שנייה תמכו 62 והתנגדו 47.

בקריאה שלישית תמכו 62 והתנגדו 47

בתחילת הדיון, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את הצעת החוק לקול מחאתם של חברי האופוזיציה ואמר: "הכנסת לא תהיה יותר כסות לטרור וגזענות. חברי המשכן  שמשכורתם משולמת מכספי המדינה לא יכולים להשתמש בהם לערער על יסודותיה. המעמד והמשאבים הנתונים לחבר כנסת  נועדו לשרת את הציבור ולא להפיץ גזענות וטרור. אם יש חבר כנסת שאין הדבר מוצא חן בעיניו יתכבד ויפטור אותנו מנוכחותו במשכן.

כולנו יודעים שהרתעה הכוח שלה הוא הרבה יותר מהביצוע. אני מקווה שאם יש איזה שהוא ח"כ שחושב לעסוק בגזענות אני מקווה שהחוק הזה ירתיע אותו ולא נצטרך להשתמש בזה. אין שום בעיה חוקתית בחוק, החוק הזה נעשה במשנה זהירות. בואו נתרומם כל אחד מעל האינטרס שלו וניתן לכנסת את הכבוד המגיע לה ושלא יהיו בתוכנו תומכי גזענות ותומכי טרור."

במהלך הצגת הצעת החוק התעוררה מחאה רבה בקרב חברי האופוזיציה שטענו כי מדובר בחוק גזעני נגד האוכלוסייה הערבית.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הכנסת תהיה רשאית ברוב של 90 מחבריה, להפסיק את חברתו של חבר הכנסת אם קבעה שלאחר היבחרותו לכנסת הנוכחית פעל כאמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק יסוד: הכנסת. מוצע לקבוע, כי ההליך להשעיית חבר הכנסת, יוכל להיפתח רק בעקבות בקשה של 70 חברי כנסת, שמתוכם לפחות 10 חברי כנסת בסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה ולאחר הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה. עוד מוצע לקבוע כי הפסקת חברותו של חבר הכנסת תיכנס לתוקפה 14 יום מיום החלטת הכנסת וכן לקבוע כי על החלטת הכנסת כאמור, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט העליון. בנוסף מוצע לקבוע כי האמור בסעיף לא יחול בתקופת בחירות לכנסת, כפי שתיקבע בחוק.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום אין אפשרות לפעול נגד אדם שנבחר לכנסת הפועל בניגוד לעקרונות הקבועים בסעיף 7א ולא מקבל עליו את הגבולות החיוניים של הפעילות הלגיטימית אלא אם כן מעשהו מגיע לכדי עבירה פלילית, ויש להמתין ולראות אם יציג את מועמדותו לקראת הבחירות הבאות כדי לפעול כלפיו. יש בכך לא רק פגיעה חמורה בכנסת ובאמון הציבור בכנסת אלא גם הפרת התחייבות ברורה של אותו נבחר ציבור, שלפי הוראות הסעיף האמור וסעיף 57 (ט 1) לחוק הבחירות לכנסת[נוסח משולב], התשכ"ט– 1969 , מצהיר בכתב ההסכמה שלו למועמדות: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות סעיף 7א לחוק ־ יסוד: הכנסת". מי שבאופן ברור מפר את העיקרים החיוניים שעליהם מושתתת המדינה, לפי המבחנים שנקבעו בבית המשפט העליון, אינו ראוי להיות חבר הכנסת, גם אם כבר נבחר לכנסת