​חברי ועדת הכספים קראו הבוקר (ב') להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת כישלון הרגולציה בפרשת אי.די.בי. חלקם דרשו חקירה מקיפה לגבי כל הקבוצות העסקיות שנפלו בעת האחרונה וכן לגבי תופעת התספורות ומחיקת החובות שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע שיקיים התייעצויות בימים הקרובים, כולל עם הנהלת הקואליציה, לגבי הקמת ועדת חקירה. יוזמי הדיון, ח"כים: זהבה גלאון (מר"צ), גילה גמליאל (הליכוד ביתנו) ואראל מרגלית (העבודה).

 

     סלומינסקי לרגולטורים: "להסביר כיצד מונעים הישנות האירועים שהובילו לקריסת אי.די.בי ולאבדן כספי הציבור וכן לוודא שב-4 עד 6 השנים בהן הפירמידות אמורות להתקפל ל-2-3 שכבות, שהזמן הזה לא ינוצל ע"י בעלי ההון לצבירת עוד רווחי עתק על חשבון הציבור. כיצד גם הבנקים והמוסדיים נתנו אשראי בלי הגבלה, כיצד מונעים התרחבות התספורות ומגבירים את הפיקוח על עסקאות גרועות. יש למנוע מצב שגורם שמשמש לחיתום במוסדיים וגם נהנה מהאשראי".          ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הדיון עקרוני ולא רק על אי.די.בי. הרגולטורים התרשלו ויש להפיק לקחים. היתה כאן שיטה, לא מעידה חד-פעמית. הרגולטורים נתנו לכך יד ואם לא נפעל זה יחזור על עצמו. הגופים המפקחים לא התערבו בזמן, כשהבנקים נתנו לדנקנר אשראי ללא גבול. הכישלון מחייב לדרוש מהם להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותם, למנוע הישנות התופעה". גלאון קראה "לקדם הקמת ועדה מקצועית שתקים מאגר שממנו יוצעו דח"צים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות, להאריך את תקופת הצינון לכל הבכירים ברגולצייה לפני מעבר לשוק הפרטי, להחמיר הפיקוח על מתן אשראי ומחיקת חובות, לרבות העברת פרוטוקולים בעניין למפקחים. חובה עלינו לדאוג להגברת השמירה על כספי הפנסייה והחסכונות של הציבור".         ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): "להתנהלות הכושלת היתה השלכה על כל היבט של אזרחי ישראל, לרבות יוקר המחייה והיעדר התחרות. הכל כרוך בחבילה אחת תחת הכישלון מול אי.די.בי. גמליאל בירכה על המחקר של התנועה לאיכות השלטון, על חשיפת התנהלות קלוקלת, הכוללת מעבר שיטתי של רגולטורים לעבוד אצל בעלי ההון. נמצא שלא-פעם, הרגולטורים שומרים, אך כדי לסייע לבעלי ההון על חשבון כספי הציבור. גמליאל קראה לתמוך במהלך של הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, על-מנת לוודא שלעתיד לבוא הדברים לא יישנו. עלינו לאפשר לציבור להיות רגוע שכספיו מוגנים. רק ועדת חקירה יכולה לבדוק לעומק היכן היו הכשלים".        ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "נדרשת ועדת חקירה רחבה ולא רק לגבי אי.די.בי; לבדוק איך הרגולטורים נתנו יד למתן אשראי לפרויקטים דמיוניים, כדוגמת מתן אשראי לעסקת נדל"ן מפוקפקת ברומניה. פעם אחר פעם מגייסים כספים לפרויקטים גדולים כמו בלאס-וגאס. פרויקטים שאם היו בארץ, רמת הביקורת שלנו היתה הרבה יותר גדולה. יש לשאול איך נוצר מצב שבו בית השקעות יש לו גם אינטרס בהשקעה וגם בחיתום. מקבל כסף גם מכאן וגם מכאן, ואין הפרדה ונמשך לחיתומים שמקבל עליהם את הכספים על החיתום עצמו אז יש לו אינטרס קטן לפקח על עצמו. יש לנו הזדמנות לעשות סדר בהיקפים גדולים מאוד של כסף וגם הזדמנות חד-פעמית להכניס חברות ישראליות לבורסה הישראלית. ועדה משותפת לוועדת הכספים ורשות ניירות ערך. קטגוריות שלמות שמעוררות שאלה לגבי טיב ההשקעות. יש לקבוע לוחות זמנים למתן המלצות וגם על הפרדת רשויות בבתי ההשקעות עצמם וגם המלצה ברורה איך להכניס את החדשנות הישראלית לבורסה הישראלית".          ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד): "אם הייתי מנכ"ל חברה שהיתה מפסידה היו מפטרים אותי. רוצה לדעת מיהם האנשים שקיבלו את ההחלטות האלה, מהם עושים היום, מה שילמו על המחדל והאם יתכן שחלקם עברו מתפקידם אך התקדמו למקומות אחרים? אותם אנשים שהביאו לפגיעה בקרנות הנאמנות, בקופות הגמל, בקרנות ההשתלמות, באשראי בבנקים".         ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) הודיעה שתביא את עניין הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לדיון בהנהלת הקואליציה.         ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): כל המערך הזה בנוי בניגוד עניינים מובנה. מי שמאשר היום את האשראי הוא הלווה של מחר. הביע אף הוא, תמיכה בהקמת ועדת חקירה.         ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "האם אין מצב שצריך להודיע לציבור, משהו דוגמת הערת אזהרה, שהציבור לא ימשיך לסחור במניות של חברה מסוימת?"           ח"כ גטאס בסאל (בל"ד): "הכישלון הוא כישלון ואל תתרפקו על העבר. יתכן שיש גם כישלון של חברות הדירוג האשראי, שנותנות דירוג גבוהה ופתאום אחרי שנה הדירוג האמיתי הוא דירוג זבל. צריך לבדוק מה ההשפעה של הכישלון על התשואה שקיבלו המשקיעים. הצטרף לקריאה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. הכשל המבני הקיים ניתן לטפל בו וזה תפקידה של ועדת הכספים".         ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "בעד ועדת חקירה בפרשת אי.די.בי. לבדוק מדוע הוטלו מגבלות על שומרי הסף שאמורים להגן על המשקיע. ברור שהרווח או ההפסד הוא חלק מהסיכון, אך ישנם משקיעים רבים, שאין להם מושג לאיזו מערכת מסוכנת מכניסים את כספם. האחריות להגן על משקיעים מסוג זה היא מתפקידם של הרגולטורים, שומרי הסף, ואת התנהלותם והכלים שבידיהם יש לבדוק״.

 

     יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "מאז משבר 2008 היתה מהפכה ברגולציה בכל העולם, גם כאן. עכשיו מדברים על עודף רגולציה. הרחבנו את האכיפה הפרטית, מקימים מוסד שייפקח על רואי חשבון. אנו המדינה המערבית האחרונה שעדיין אין פיקוח על חברות דירוג וזה בידי הכנסת. בנושא הנאמנים, הכנסנו חובות לנאמן ורואים בו מישהו שאיננו רק פקיד. איסור על תאגיד לכהן כדירקטור, איסור העסקת דירקטור לאחר סיום כהונתו, חיזוק ועדת הביקורת, רוב דירקטורים בלתי תלויים, מינוי דח"צ לוועדת הביקורת. חיזוק מנגנון התביעה הנגזרת, שהחברה יכולה לתבוע בעלי מניות, תביעות ייצוגיות".

 

     המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן: "החמרנו את המגבלות למתן אשראי. כמות הרגולציה הבינ"ל בגלל המשבר הפיננסי. עשינו רביזיה כוללת בהוראות לניהול סיכונים. לדוגמה החל מ- 2014 אשראי מעל 50 מיליון ₪ נדרש לקבל חוות דעת בלתי תלויה מהגורם העסקי ומ- 2015 זה יהיה על אשראי מעל 25 מיליון ₪. מגבשים יחד עם אגף שוק ההון מדיניות מינוף כוללת. ריכוזיות תיק האשראי בבנקים ירדה, דבר לא טוב, האשראי העסקי יורד בעוד האשראי למשקי הבית, במיוחד למשכנתאות עולה בשיעורים גבוהים וזה חמור".

 

     המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר, דורית סלינגר: "ניהול כספים בשוק ההון זה ניהול סיכונים ויהיו תמיד נפילות והחזרת כספים וזה קורה כל פעם בעקבות משבר. השאלה לגבי אופן ניהול הסיכונים. נעשו הרבה דברים. אנחנו דורשים מתן אשראי כנגד בטחונות ומגבלות, ויש השלכות משמעותיות לגבי העברות בנקאיות וגם לגבי אגרות חוב. עומדים לקראת פרסום מסקנות ועדת גולדשמידט על מתן אשראי לחברות שכשלו, לרבות סינדיקציות עם הבנקים".

 

     עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון: "נדרשת ועדת חקירה, כיצד מישהו שהיה לו בקושי 150 מיליון ₪ הצליח לרכוש עשרות חברות מהכסף של כולנו. צריך לוודא שבזמן אמת הרגולציה תפעל ותפעל נכון. כל הזמן מתארים איך ישמרו שהחתול לא יאכל מהשמנת במקום להפריד, כך שהחתול והשמנת יהיו בחדרים נפרדים".

 

     עמדה אחרת השמיע מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, שאמר ש"בשנים האחרונות חונקים את השוק עם עודף רגולציה והתוצאות כבר ניכרות בשטח וחברות רבות נטשו את השוק הישראלי".