​ עוד אמר השר ארדן: "הממשלה לא נהגה בצורה אחראית. משרד האוצר עבד על כולם בעיניים ולא תיקצב היערכות לתרחיש של רעידת אדמה"

 

 

נציג משרד האוצר: "הכסף אמנם לא יצא, אך יש להפנות את האצבע המאשימה כלפי משרד השיכון"

 

 

השר להגנת העורף, ח"כ גלעד ארדן, סקר היום (ב', 20.1.14) בפני וועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, את היערכות משרדו למקרים של רעידת אדמה.  ח"כ רגב הקדימה ואמרה כי אין זה סוד שחלק מהמבנים בישראל הינם רעועים ואינם מותאמים למקרה של רעידת אדמה ולפיכך הוועדה רוצה לבחון עד כמה הרשויות השונות בישראל ערוכות לתרחיש מעין זה.

 

בפתח דבריו הודה השר ארדן לח"כ רגב ואמר כי הוא מעריך את הוועדה שמקיימת את תפקיד הכנסת כמפקחת על עבודת הממשלה. "אולם", הוסיף השר ארדן, "לצערי אינני יכול להגיד שבנושא רעידות האדמה הממשלה עושה את מלאכתה בצורה אחראית. האחריות לנושא זה מפוזרת בין יותר מדי רשויות, דבר שגורם לכך שההיערכות אינה מספקת". עוד הוסיף השר ארדן כי "ההיסטוריה של רעידות האדמה בארץ ישראל מראה כי בין רעידת אדמה קטלנית אחת לחברתה חלפו בין 80 ל-90 שנים. מרעידת האדמה הקודמת עברו כ-90 שנה. את החשבון אתם יכולים לעשות לבד".

 

נציגי השלטון המקומי ובהם ראש מועצת עומר וראש מועצת קרני שומרון טענו כי יש פערים משמעותיים בציוד לשעת חירום וכי מאחר שאין להם רשות מוסדרת לסמוך עליה הרי שהם מתקצבים בעצמם את צוותי החירום. עוד טענו נציגי השלטון המקומי כי אפילו את רשימת הציוד הנצרכת למצב חירום הם לא קיבלו ממשרד הביטחון. על כך אמר השר ארדן: "האבסורד הוא שפיקוד העורף לא נותן לרשויות את ההנחיות אך מתעקש להיות זה שאחראי להנחות אותן".

 

בנוגע להיערכות הספציפית אמר השר ארדן כי: "אין ספק שהפעולה הנחוצה והמשמעותית ביותר היא חיזוק מבנים. כיום יש למעלה מ-800,000 יחידות דיור של בתי אב בישראל שאינן עומדות בתקן. המשמעות היא מיליוני אזרחים שנמצאים בסיכון במקרה של רעידת אדמה. בתוך המבנים המסוכנים יש כ-1,600 בתי ספר שאינם בתקן". גב' אילנית שושני, מנהלת אגף הבינוי והתקצוב במשרד החינוך אישרה אף היא שכל בתי הספר שנבנו לפני שנת 1980 אינם עומדים בתקן הנדרש. ד"ר אבי שפירא, יו"ר וועדת ההיגוי לנושא רעידות אדמה, הסביר כי קיים פער מקצועי ניכר בכל העולם בכל הנוגע לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה.

 

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר טען כי משרד האוצר תקצב במיליוני שקלים את ההיערכות לרעידות אדמה. ברם, לאחר שאלות נוקבות שנשאל על ידי השר ארדן וח"כ רגב התברר כי סעיף מגביל, אותו הכניס משרד האוצר לתוך סעיפי התקצוב, גרם לכך שלמעשה משרדי הממשלה לא קיבלו כסף לטובת ההיערכות. זאת ועוד, בהמשך טען נציג אגף התקציבים כי הועבר למשרד השיכון כסף לטובת ההיערכות וכי יש להפנות את האצבע המאשימה אל נציגיו . על כך הגיב השר ארדן בחריפות ואמר: "איך משרד האוצר טוען שהוא מקצה מיליונים להיערכות בזמן שיו"ר וועדת ההיגוי לנושא לא מכיר זאת בכלל?! מה שקרה בפועל זה שמשרד האוצר עבד על כולם בעיניים ו"הצליח" לא לדאוג להיערכותה של מדינת ישראל לרעידות אדמה". גם ח"כ רגב הוסיפה ותהתה: "איך יתכן שבניגוד להחלטת ראש הממשלה המבנים לא מחוזקים?".

 

גדעון דקל, ראש היחידה לשעת חירום במשרד הביטחון, ניסה לסנגר על משרדו והסביר: "משרד הביטחון נערך לרציפות תפקודית ויודע לתת את הפתרון הטוב ביותר. התקדמנו המון בשנתיים-שלוש האחרונות ונמשיך לדאוג לכך שצה"ל ייתן מענה לעורף האזרחי תוך שמירה על עליונותו המבצעית באוויר, בים וביבשה".

 

אולם, דברים אלה לא סיפקו כלל את יו"ר הוועדה ח"כ רגב שחתמה את הדיון באומרה: "הדיון הזה יוצר אצלי הרבה אי נוחות. בעיקר משום שאני מבינה כעת שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב חמור פי כמה מזה שהיה בסופה האחרונה, בתוספת של הרוגים. כרגע ההרגשה היא שאין שום מענה לציבור. לכן, צריך שיהיה ארגון אחד שאחראי על נושא העורף. הפיזור בין הרשויות הוא הכשל המרכזי ואני מצפה שהוא ייפתר". לבסוף ביקשה ח"כ רגב כי לדיון הבא בוועדה יוזמנו מנכ"לי המשרדים השונים על מנת ליצור תיאום בהיערכות לתרחישים השונים של רעידת אדמה.