תקציב הרשות יעמוד על כ-189 מיליון ₪; במהלך הדיון דרש יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לבחון מחדש את האפשרות להקלות רגולטוריות על החברות הציבוריות: "המצב בשוק ההון לא מזהיר ולא הכל פורח, יש לבחון מחדש רגולציה פחותה לעומת היום"; מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות פלטו: "יו"ר הרשות הקודם הכריז על הודנה רגולטורית ועברנו הקלות ברגולציה והמגמה הזו נעצרה". יו"ר הרשות גואטה: "רגולציה אינה מחלה; הקושי של החברות הוא ביכולת לייצר נזילות ופעילות ערה של משקיעים מוסדיים בבורסה"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ד') את תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2019, לבקשת שר האוצר משה כחלון. תקציב הרשות יעמד על 189.32 מיליון ₪, כאשר כ-109 מיליון ₪ מיועדים לתשלום שכר, כולל הפרשות לפנסיה ופיצויים.

במסגרת התקציב הציגה הרשות את תכניותיה לשנת 2019: לחזק את שוק ההון הציבורי הישראלי ואת הבורסה בת"א, להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בשוק הפיננסים ולשלבם בשוק ככל הניתן. עוד מתכננת הרשות לפעול להסרת חסמים בירוקרטיים בשוק ההון הישראלי, לאמץ תפיסת רגולציה גלובלית, להשיק מוצרי השקעה חדשים, לשלב חדשנות ואמצעים טכנולוגיים בעבודת הרשות ובגופים המפוקחים, והוביל אכיפה מידתית.

יו"ר הוועדה חה"כ משה גפני: "ביקשתי שהתקציב יובא לאישור כדי שלא תעמדו במצב בו לא תוכלו לפעול. טענות החברות הציבוריות מעמידות אותנו במצב לא נוח. הייתה תמונת מצב של פחות רגולציה ולאחר מכן זה חזר חזרה. הרי המצב בשוק ההון לא מזהיר, לכן אבקש שתבחנו מחדש את אותה תקופה של רגולציה פחותה בה לא הקשו על החברות לעומת היום".

ענת גואטה יו"ר הרשות לני"ע: "תקציב הרשות עומד על 189 מיליון ₪. לאורך השנים הרשות שומרת על בקרה תקציבית ואיזון תקציבי ומנצלת סכומים נמוכים ממה שאושר לה- כ-93% מדי שנה. שוק ההון צריך להוות תשתית לאומית חיונית גם לצורך יצירת והנעת הון בצורה יעילה ומוסדרת. בשנים האחרונות אנחנו מזהים חולשה בשוק ההון. עלות הרגולציה הופכת להיות ללא כלכלית עבור תאגידים מגייסים. תרם לכך מצב הריבית בשווקים בעולם ובשוק הישראלי שמייצרים מצב של כסף זול באזורים פרטיים פחות מפוקחים. בנוסף, משקיעים מוסדיים ישראלים שצוברים מעל 120 מיליארד שקל מדי שנה לא מוצאים אפיק השקעה זמין בשוק ההון הישראלי שהוא קטן ולא צומח בצורה מספקת וזו לא תוצאה מיטבית עבורו. תפקידנו בראש והראשונה להגן על המשקיעים אבל גם לפעול להסדרת שוק ההון כדי לאפשר צמיחה לטובת הכלכלה הישראלית.

ביחס לטענות איגוד החברות הציבוריות אמרה: "רגולציה אינה מחלה. אנחנו מכבדים ותומכים בחברות הציבוריות ונותנים הקלות איפה שאפשר. בשנה וחודש שאני בתפקיד נפגשתי עם הרבה מאוד חברות ציבוריות בעיקר כאלו שאינן נסחרות בת"א כדי להבין למה ומבחינתם הרגולציה לא על הפרק. הן מוכנות לשלם מחיר רגולטיבי גבוה יותר ולהיסחר בנאסד"ק. הקושי שלהן הוא ביכולת לייצר נזילות ופעילות ערה של משקיעים מוסדיים בבורסה והמשימה להפוך את השוק שלנו לנזיל מבחינת משקיעים מוסדיים היא הרבה יותר גדולה מאשר לעשות פלסטרים של רגולציה. עיקר הפעילות שלנו נועדה להפוך את השוק שלנו למעניין עבור חברות. כי אם למשקיעים לא יהיו חברות להשקיע בהן אז כל ההגנה על המשקיע יצא שכרה בהפסדה".

עוד אמרה כי "הרשות תומכת בשיתופי פעולה נקודתיים בין משקיעים מוסדיים. החוק נתן כלים למשקיעים מהציבור ומשקיעים מוסדיים גילו את הכלים הללו. מכיוון שבשוק שלנו יש להם כוח משמעותי, הם ביקשו גילוי דעת מרשות התחרות לגבי שת"פ בינם לבין עצמם. אני יכולה להבין את החשש אך בין עודף רגולציה לבין מעורבות של משקיעים מוסדיים בפעילות של חברות עדיף ללכת לרגולציה של מנגנוני שוק טבעיים שצומחים בדרך זו ולא באופן של חקיקת חוקים כי ההשפעה של רגולטור יכולה להיות בעלת מחירים עבור השוק. בעבודה של בעלי מניות לבין עצמם נוצר שיח חדש והחברות צריכות ללמוד לדבר איתם כי אלו השותפים שלהם בחברה".

אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "שנת 2018 הייתה שוב שנה בטריטוריה השלילית, יותר חברות נמחקו (22) מאשר שבאו להנפקה (14) וחזרנו לירידה בכמות החברות הציבוריות. זה עצוב, וחשוב למשק הישראלי ולכלכלה שיהיו כמה שיותר חברות ציבוריות שרמת השקיפות בהם הרבה יותר גבוהה מאשר בחברות פרטיות וזה אינטרס עליון של המדינה. בדברי הסבר התקציב נכתב שב-2019 ייעשו צעדים לשיפור המצב אך לצערי הרב זה לא קורה. יו"ר הרשות הקודם הכריז על הודנה רגולטורית ועברנו הקלות ברגולציה והמגמה הזו נעצרה. לא רק שלא רואים הקלות אלא שהרגולציה ממשיכה להכות בנו. רשות התחרות החלה גם היא להוציא רגולציה ואנחנו מותקפים מכל עבר. רק לפני שבוע פרסמה רשות התחרות טיוטה חדשה שהולכת לאפשר לגופים המוסדיים במשק, שהם בעלי מניות המיעוט בהרבה חברות ציבוריות, לשתף פעולה ביניהם וזה עוד סוג של מסמר במצב שגם כך לא קל. לרשות לני"ע יש רזרבה מאוד גדולה של כ-200 מיליון ₪ ואנחנו רואים שגם בשנים קשות שאין הנפקות או יש פחות הנפקות הרשות מצליחה כמעט לא לגעת ברזרבה ולכן אפשר בלי חשש להקטין את הרזרבה ולעשות הקלות לחברות הציבוריות".

​