יו"ר הוועדה, חה"כ נורית קורן: "אנחנו בסיומה של שנת הישגים ופריצות דרך היסטוריות. עד הקמת הוועדה, המשפחות לא ידעו לאן לפנות והתקשו לאתר מסמכים. בעקבות פעילות הוועדה נחשפנו למסמכים שטרם נמסרו עד היום מכל משרדי הממשלה ונקטנו בצעדים לגילוי האמת בפרשה. אמשיך בפעילות להכרה בפרשה, בהעלאת מודעות לאומית ובהקלה למשפחות"
היום (שלישי) קיימה הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן בראשות חברת הכנסת נורית קורן, ישיבה מיוחדת לציון שנה להקמת הוועדה. בישיבה הציגה היו"ר את סיכום שנת פעילות הוועדה באיתור מידע ונגישות למסמכים שטרם נפתחו, במתן במה לעדויות שעוד לא נשמעו וכן בצעדים שנקטה הוועדה כדי להביא לחקר האמת בפרשה ובהקלה למשפחות הילדים.
חה"כ נורית קורן הציגה בתחילת דבריה כי עד הקמת הוועדה, "משרדי ממשלה לא רצו להעביר מסמכים ומשפחות לא ידעו לאן בכלל לפנות. כך לדוגמא, משרד הבריאות לא רצה להעביר מסמכים לרשות האוכלוסין וההגירה על הילדים באותם תקופות. הדבר החשוב ביותר הוא שביקשנו מכל משרדי הממשלה לסרוק את כל הדברים ולהעבירם לוועדה. בנוסף, קיבלנו כאן עדויות שבוועדות הקודמות שהוקמו סירבו לתת לאנשים שם במה. יש לי מטרה והיא להביא תשובות למשפחות ולהקל עליהן. אעשה ואמשיך הלאה בכל דבר כדי שנדע עוד בגילוי וחשיפת המידע ונביא הקלה למשפחות".
את ציון השנה להקמת הוועדה בחרה היו"ר לעשות עם סיפורי המשפחות שניצלו מהטראומה. דוד שוקר סיפר בישיבה על עליית משפחתו בשנת 1948 מסעודיה דרך תימן לישראל והתיישבותם באוהלים בצומת מסמייה, "היו לי אבא ואמא, אך יום אחד הגיעו למעברה רבנים שחילקו סוכריות ולקחו אותי אל בית היתומים דיסקין בגבעת שאול. תקופת הצנע אז הביאה אותם יום אחד להשיב אותי בחזרה אל המעברה". פנחס נדב סיפר על התעקשותו להתגייס לצבא שחשפה כי הוא בכלל רשום כ'נפטר' במשרד הפנים: "כל חבריי הוזמנו ללשכת הגיוס לצו ראשון ורק אני לא. לאחר שנדחיתי ממקום אל מקום בלשכות גיוס שונות, הגעתי אל משרד הפנים עם ת.ז. של אבי ושם נאמר לי כי אני רשום כ'נפטר'. שבתי הביתה ורק אז אמי חשפה לי כי בבית התינוקות במעברה בראש העין, ניסו להסתיר אותי ממנה בתואנה שאני חולה. בעקשנות רבה היא השיבה אותי אל חיקה". שאול סולימאן מאחיהוד שהגיע אל הוועדה עם אביו סיפר את דבר היעלמותו מעיני אמו בעודו תינוק ותיאר כיצד היא הצליחה בחכמה רבה לשוב ולהחזיק בו. לדבריו של סולימאן, הרב מחפוד אמר לו "מי יודע היכן היית היום בלי אמך? אני אישית פגשתי בארה"ב כומר שטען בפני כי ידוע לו שהוא יהודי תימני שהועבר בילדותו לחיק משפחות אחרות".
חנה שטרום כהן, יו"ר פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש, אמרה בישיבה: "אני עוקבת אחר כל ישיבות הוועדה ומתרגשת בכל פעם מחדש מהחוויות הקשות שעברו המשפחות. אני מכירה את הסיפור מביה"ס היסודי כשישבה על ידי ילדת תימן שאחייניתה נעלמה. תחילה לא האמנתי לדברים, אך חקרתי באופן אישי את הכול ומאז אני עוקבת אחריכם ובוכה בכל פעם מהסיפורים הנוראים שעברתם. אני חושבת שאל לנו לציין בייחוד את ההורים שהתעקשו אותם ימים ונמנעה מהם הטראומה – בכך, אנחנו כביכול מטילים אשמה על ההורים שילדיהם נעלמו, וזה אינו נכון. מי בכלל יכול היה לעמוד מול מערכת כזו מרשעת שפעלה בעורמה וניצלה את תמימות המשפחות?".
יו"ר הוועדה, חה"כ נורית קורן סיכמה את הישיבה ואמרה: "כולי תקווה שהוועדה שמצדיקה את קיומה תמשיך הלאה את עבודתה עד סיום הכנסת ה20. הצלחנו להגיע להישגים אדירים בנוגע לפתיחת הקברים, צווי ירושה, פתיחת תיקי אימוץ ועוד. אנו נפעל להקמת מרכז הנצחה וחקר הפרשה. אני אף פועלת להגיש הצעת חוק להכניס את הנושא לתכנית הלימודים ומערכות החינוך וכן לציין יום זיכרון מיוחד בשנה לסיפור היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן".
