​

ח"כ בן ראובן: "במלחמה הבאה וינוגרד יכול להצטרף מראש לנגמ"ש ולכתוב את הדו"ח"

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), ציינה היום (ג') עשור למלחמת לבנון השנייה, בדיון אשר עסק בהפקת הלקחים מן המלחמה וההיערכות לעתיד בהיבט של מוכנות העורף.

תא"ל דדי שמחי, ראש מטה פיקוד העורף: "נושא ההסדרה מול רח"ל (רשות החירום הלאומית) נפתר ואושר ע"י הרמטכ"ל ושר הביטחון. האמנה שלנו עם המשטרה בתוקף, ויש לנו שיתוף פעולה מצוין איתם, כמו גם עם כיבוי האש. התפתחה תרבות חירום מצוינת בעורף הלאומי, כאשר רח"ל אחראית על מוכנות משרדי הממשלה ואנחנו בפיקוד אחראים על מוכנות הרשויות המקומיות".

תא"ל שמחי אמר כי מתוך 257 רשויות מקומיות, 235 ידעו להתמודד ברמת הצלחה כזו או אחרת במצב חירום עתידי, ורק 22 רשויות, בהן נמצאים 2% מהאוכלוסייה, לא יתפקדו טוב. תא"ל שמחי התבקש לפרט יותר את מדרג המוכנות של הרשויות, והשיב כי 61% מהרשויות, בהן נמצאים 79% מהאוכלוסייה ידעו להתמודד טוב או טוב מאוד, ובנוסף עוד 31% מהרשויות, בהן נמצאים 19% מהאוכלוסייה, יתקשו לתפקד אבל יצליחו.

יו"ר הוועדה העיר כי משמעות הדבר היא ש-21% מהאוכלוסייה נמצאים תחת רשויות שלא יצליחו או יתקשו לתפקד בעת חירום, ותשובות אם יצליחו או לא נקבל רק ביום פקודה, והדבר איננו מתקבל על הדעת. יש להביא את הרשויות למצב של מוכנות ליום פקודה, מבלי לקחת סיכונים, אמר היו"ר וביקש להתעמק במאפיינים של אותן 22 רשויות אשר כרגע אינן בתפקוד בעת חירום.

תא"ל שמחי השיב כי רובן של הרשויות הן רשויות ערביות בצפון, ויש קורלציה כי רשויות אשר מתקשות בתפקוד בשגרה לאלה המתקשות בתפקוד בחירום. עם זאת, הדגיש שמחי, רוב הרשויות בעוטף עזה ובגבול הצפון הן ברמת התפקוד הטובה ביותר, וכן יש תקצוב מיוחד של 20 מיליון ₪ בשנה, מעבר לתקציב השוטף, אשר נועד להשקעת מאמץ מיוחד בעשר רשויות שזקוקות לו.

"את מלחמת המפרץ התחלנו עם 8 אזורי צפירה והיום אנחנו עם כמעט 250 אזורי צפירה, ולקראת 2018 נעבור ל-3000 אזורים, שיספקו לאזרח התרעה מאוד מדויקת", אמר תא"ל שמחי והוסיף "אני מודד מוכנות למלחמה, ונכון שיש עוד הרבה עבודה, אבל היא נעשית, מתוכננת ומתוקצב, ולכן אני אופטימי".

שאול אהרון, סגן בכיר לראש רח"ל: " ההתקדמות הראשונה מהמלחמה היא עצם הקמת רח"ל. רח"ל הבינה אחרי המלחמה שאין מקום שממנו מנהלים את הרשות בשעת חירום, ולכן הוקמו 192 מרכזי הפעלה ברשויות מקומיות, גם צוותי חירום ישוביים. לראשונה גם הועבר תרחיש ייחוס בקבינט, וכך שרים קיבלו אחריות מיניסטריאלית וכל שר היה אמור להבין מה תפקידו . הונהג, גם תרגיל העורף הלאומי שמאמן את כל המדינה ומשרדי הממשלה למצבי חירום".

אהרון נשאל ע"י יו"ר הוועדה מה הפערים הדרמטיים בעיניו, וזה השיב כי אי קיומו של תקציב ייעודי לנושאי חירום במשרדי הממשלה, נושא המלאים לשעת חירום, אשר גם דורשים תקציב גדול ושינוע המלאים הללו בעת חירום.

נושא מיכל האמוניה במפרץ חיפה עלה אגב הדיון של שינוע בשעת חירום, וסגן ראש המל"ל לנושאי עורף, זאב צוק-רם, אמר: "אני עוסק בזה מטעם רה"מ בשנה האחרונה והלוואי ורוב הדברים יהיו מוכנים כמו המיכל הזה. אנו יודעים במידת הצורך לעשות שינויים כאלה ואחרים במיכל ובתכולתו על מנת שלא יהווה איום לחלוטין. יש בעורף לפחות שלושה דברים מסוכנים עשרת מונים יותר מהמיכל הזה".

אלי רגב, מנהל מינהל החירום במשרד הפנים:  "כדי שנוכל לבנות מכנה משותף, צריך להגדיר לרשות מקומית מהי מוכנות – למה היא צריכה להתכונן, איזה מענה היא צריכה לתת ולכמה זמן. תרחיש הייחוס שבשלבי אישור מציב אתגרים שלא היו כמותם וראוי שהשאלה מהי מוכנות תנתח ותיבחן לאור זה".

העיר צפת, אשר ספגה טילים רבים במהלך המלחמה, עלתה לדיון, אשר הפך לוויכוח, כאשר תא"ל שמחי אמר כי נעשתה שם עבודה רבה והיא במוכנות טובה, ואילו רגב אמר כי אמנם נעשתה עבודה, אך בעיר אפילו טרם הוקם מרכז הפעלה, ובעניין העירייה לא עמיד בפני רעידות אדמה.

אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים: " החלטת הממשלה 1661, שפירקה את המשרד להגנת העורף קבעה שמשרד הבט"פ ומשרד הביטחון צריכים להביא בפני הממשלה את חלוקת האחריות והסדרת האחריות במקרה של מצבי חירום. ניסינו בכל המאמצים, אך החלטה בנושא מונחת על השולחן וטרם התקבלה. כיום יש את תזכיר חוק העורף, שאנו כלל לא היינו שותפים לו, ואני בספק אם ניתן להוציא אותו לפועל".

עוד אמר רוזנבאום כי יש להסדיר את נושא גיוסם למילואים של השוטרים (למעלה מ-3500 שוטרים מבצעיים) ולוחמי כיבוי אש (500 מתוך 2000), אשר אמורים בשעת חירום למלא את תפקידם החשוב, ונקראים לצה"ל.

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "מערכה בזירה הצפונית, גם אם לא מחר בבוקר, היא כמעט בלתי נמנעת. הצפון היום איננו מוכן למלחמה עם 1200-1500 טילים שייפלו מדי יום ואם נצא ממלחמה עם כמות הרוגים אזרחים גדולה, החיזבאללה עשה את עבודתו. במלחמה בדרום נדרש מהתושבים הגעה למיגון תוך 10 שניות, וברור שבצפון לא יכולים לעשות זאת. מדברים על תכנית פינוי, במקום לפנות רק במידה והמיגון לא יספיק".

"המצב ברשויות הערביות זו שואה, תקלה אחת גדולה והן לא מוכנות לכלום. אם לא נתחיל למגן את התושבים, במלחמה הבאה וינוגרד יכול להצטרף מראש לנגמ"ש ולכתוב את הדו"ח. הצבא למד המון ממלחמת לבנון אבל העורף האזרחי נשאר מאחור. כיום יש הזדמנות, כי המערכה לא מחר בבוקר, לעשות תכנית חומש למיגון. ואם אנחנו לא נצא מכאן בקריאה לכך, אנחנו חלק מהמחדל העתידי", אמר ח"כ בן ראובן. 

תא"ל שמחי: "32% מהאוכלוסייה ללא מיגון תקני, שזה לא אומר ללא מיגון בכלל, אלא שאין להם ממ"ד, מקלט פרטי או מקלט ציבורי. יש אפשרויות מיגון נוספות". צוק-רם הוסיף כי רובם של אותם 32% דווקא בנפות תל אביב וחיפה, ולא בצפון ובדרום הארץ.

"הצגנו בכל הדרגים המלצות לצמצום פערי מיגון, לאור זאת שהיום אזרחים ממגנים רק כאשר הם רוצים להרחיב את הבית. סדר העדיפות הלאומי שנקבע למיגון הוא תשתיות קריטיות תחילה. אני גם רוצה להזכיר שבעוטף עזה הושקעו מספר מיליארדים למיגון של הכל, ועדיין דובר על פינוי – ולכן קודם צריך להחליט מה עושים – אם נערכים למלחמה של מספר שבועות, או טפטוף טילים על פני שנים רבות – ואז לקבוע מהו הצעד המיגוני הנכון", אמר תא"ל שמחי.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "חייבים להשיג התחייבות לתקציבים הן לתכניות הפינוי והן לנושא המיגון. מלחמה יכולה חלילה להביא אותנו לאלפי הרוגים ונזקים לתשתיות בהיקפים שנתקשה להשתקם מהם. אם לא נמגן בחמישה מיליארד בתר"ש חמש שנתי, נספוג נזקים של 50 מיליארד".

צוק-רם: "אתמול נשלח סיכום עבודת המטה שהוטלה עלינו, לעניין העברת האחריות למשרד הביטחון לאחר פירוק המשרד להגנת העורף, והוא כולל הצעת מחליטים לגבי הסדרת הסמכויות. המשרד לביטחון פנים לא בנוי לקבל אחריות על העורף, ואם רוצים שיקבל, צריך לבנות אותו מחדש".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון ואמר: "מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הייתה הפעם הראשונה בה באמת הפך העורף לחזית באופן מסיבי. פיקוד העורף הפיק את הלקחים מהרגע הראשון, כאשר פרט לשמו, הכל שם השתנה ונבנה אחרת"

"נושא הסיכונים במפרץ חיפה ונושא פערי המלאים הם דברים חשובים שנמשיך לדון בהם במסגרת ועדת המשנה למוכנות העורף. נמשיך גם לדון בסוגיה ישנה, שטרם באה לפתרונה, והיא גיוס למילואים של כח אדם משמעותי מהמשטרה וכבאות האש. מדובר בלוחמים בעלי מוטיבציה, אבל תפקיד משרדי הממשלה הוא לדאוג להסדיר איפה המדינה צריכה אותם. חייבם להגיע ליום פקודה עם הבנה ברורה של מה המספרים הנדרשים לכל גוף, כמו שחייבים להסדיר את נושא מוכנות הרשויות. אסור לנו להשאיר ספקות שיתגלו רק בעת החירום".

"הזעקה של איל בן ראובן היא זעקה אמיתית לאור היכרותו המצוינת עם הצפון. חיזבאללה שקוע בביצה כיום, וזה נותן לנו זמן להכין את הצפון , וזה חייב להנחות אותנו אופרטיבית".