​מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס` 36) (ביטול עסקה לתקופה קצובה), התשע”ב-2012, של ח”כ איתן כבל (העבודה) וקבוצת ח”כים. להצעה מוזגה הצעת החוק של הח”כים יואל חסון (קדימה) ואופיר אקוניס (הליכוד).

הצעת החוק באה להסדיר את כל נושא ההתחייבויות בעסקאות לתקופות קצובות. לפיה, ייאסר על עוסק להתנות התקשרות בעסקה עם צרכן בכך שהעסקה תהיה ”עסקה לתקופה קצובה”. התנה עוסק התקשרות בעסקה בכך שתהיה לתקופה מסוימת, יראו את התנאי כבטל ואת העסקה כאילו הייתה לתקופה בלתי קצובה. כמו כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל לפסוק לצרכן פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים שקלים חדשים.

בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ כרמל שאמה-הכהן, להכנת ההצעה לקריאה הראשונה הודיע היו”ר שאמה-הכהן כי בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית תבחן הוועדה האם להחיל את ההגבלות גם על מועדוני ספורט, בריכות שחיה, חוגים, ספקי מים מינראליים, מכללות ותיאטראות. לפי ההצעה שאושרה, המנויים יוכלו להודיע על רצונם להפסיק את המנוי חודש מראש ויצטרכו לשלם דמי ביטול של 5% מסכום העסקה הכוללת או 100 שקלים, לפי הנמוך מביניהם.
ח”כ חסון אמר כי ההצעה שלו ושל ח”כ אקוניס נועדה לטפל בתחום של מכוני הכושר, כשמטרתה לשנות את המציאות הקיימת כיום שבה אנשים עושים מנוי שנתי לחדר כושר ולא יכולים לעזוב אותו במהלך השנה ולקבל החזר. ”אם הצרכנים יוכלו לעזוב, בהתראה מראש, הדבר יגביר את כמות הנרשמים ויעשה טוב לשוק – לא יהיו יותר צרכנים לכודים”, אמר ח”כ חסון. הוא התייחס לטענה שביטול ההתחייבות יוביל לעלייה במחיר המנוי ואמר כי התחרות תמנע זאת.
ח”כ אקוניס הוסיף וציין כי החוק הוא המשך ישיר של חוקים צרכניים שאישרה הוועדה בשלוש וחצי השנים האחרונות, והזכיר את ביטול קנסות היציאה בסלולר ובכבלים ובלוויין. ”ככל שהשוק חופשי ומשוחרר בסופו של דבר זה מגביר את התחרות”, אמר ח”כ אקוניס. ”ראינו מה קורה בשוק הסלולר, ריבוי תחרות מוביל להוזלת מחירים, הצרכן משלם פחות וזה צדק חברתי אמיתי”.
היו”ר שאמה-הכהן אמר כי על בסיס ההנחה שאין מתנות חינם קיבלה הוועדה את ההחלטה לבטל את ההתחייבויות בסלולר. ”ביטלנו קנסות בסלולר והתחרות רק גברה”, אמר היו”ר. הוא אף סיפר כי ביטל בעצמו מנוי לחדר כושר זמן קצר לאחר שרכש אותו ולא זכה להחזר. ”זה היה כסף שירד לטמיון”, אמר.
מנכ”ל מטי מועדוני כושר, אייל אריאל, אמר כי מבחינה עקרונית מכון הכושר שלו מציע מנויים שנתיים בתשלום חודשי נמוך מהתשלום עבור מנוי חודשי, אולם הוא מאפשר להפסיק את המנוי במהלך התקופה. הוא הסביר כי במקרה כזה הלקוח משלם כאילו היה מנוי חודשי, עבור משך התקופה בה השתמש בשרותי המכון. לדבריו, הצעת החוק בעצם תגרום לכך שלא ניתן יהיה לתת את ההנחה עבור המנוי החודשי, כי הלקוח יוכל להתנתק בכל זמן כאילו רכש מנוי חודשי. ”הציוד יקר וכשצריך לתכנן שיעורי סטודיו שמצריכים העסקה של עשרות מדריכים נדרשת מידה מסוימת של ודאות”, אמר אריאל. היו”ר שאמה-הכהן הציע לעבור למודל אחר שייתן הנחה ללקוחות מתמידים, כך שהתשלומים הראשונים יהיו גבוהים ויפחתו ככל שהמנוי ימשיך את חברותו.
נציג משרד האוצר, נועם שטרן, טעם גם הוא כי עמדת המשרד היא שמתן האפשרות לבטל את המנוי השנתי בכל רגע, כאילו זה היה מנוי חודשי, תוביל לעליית מחירים. ”במכוני כושר אין כשל שוק ויש תחרות, לכן יש היגיון במתן הנחה למי שמתחייב לתקופה ארוכה, אך אם אפשר לבטל את המנוי בכל רגע אז זה מייתר את ההנחה”, אמר. ח”כ אקוניס השיב ואמר כי ”האוצר תמיד שבוי באותה קונספציה”.

בתום הדיון הציע היו”ר שאמה-הכהן כי הלקוח יוכל לבטל את המנוי ולקבל חזרה את החלק היחסי משווי העסקה, בתנאי שהודיע על כך חודש מראש. במקרה כזה הלקוח ישלם דמי ביטול של 5% מסכום העסקה או 100 שקלים, לפי הנמוך מביניהם.

8 ח”כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.