​מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 14), התשע"ד-2014. ההצעה נידונה בוועדת הכספים בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

ההצעה נועדה  לשנות את ההגדרה "שיעור התוספת המרבית" הקובעת את גידול סכום ההוצאה הממשלתית בשנה נתונה, ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כך ששיעור התוספת המרבית, כאמור, יהיה הסכום שמתקבל מממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב וממכפלת היחס שבין 50% ובין היחס חוב-תוצר באחוז אחד – וזאת לעניין שנות התקציב 2015 ואילך.

עפ"י הצעת החוק החדשה, תקציב המדינה אמנם יגדל באופן יחסי בהשוואה לתקציב 2014, כמו בכל שנת תקציב עקב הגידול הדמוגרפי ושינויים נוספים בתחום ההוצאה הממשלתית, אך בשיעור נמוך יותר. מטרת השינוי ב"כלל ההוצאה", לשמור על מתווה הפחתת החוב הלאומי והימנעות מהעלאה דרסטית של מיסים.

יו"ר ועדת כספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג את החוק ואמר: "אנחנו מקצצים כ4 מיליארד שקל בגידול, כך שהסכום יהיה יותר ריאלי ויש תקווה טובה שבעזרת הסכום הזה לא יהיה צורך בהטלת מיסים או מע"מ.

היו לי כמה שיחות עם האומר ואמרתי להם שאני לא מוכן שהגידול הקטן יותר יהיה על חשבון משרד הרווחה והבריאות, ואנחנו נבדוק שאכן במשרדים האלו יהיה הגידול המשמעותי."

 

רבים מחברי האופוזיציה הגישו הסתייגויות רבות להצעה.

 

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): אנחנו נמצאים ברגע די דרמטי מבחינת משרד האוצר והמדיניות הכלכלית של מדינת ישראל, כשהכלכלן הראשי של משרד האוצר התפטר מתפקידו בגלל מחלוקת קשה של הדרג המקצועי עם שר האוצר.

האוצר מלא בצעדים פופוליסטים שהוא אמר שהם מסוכנים ביותר. לצעדים פופוליסטים יש תכונה שברגע הראשון הם נראים מיטיבים אבל בעצם הם מרעים עם העם.

אני מכבד את שר האוצר כאדם, אבל אני שואל את עצמי, קצת צניעות, אתה לא בא מהתחום הכלכלי, אתה לא ניהלת מערכות כלכליות, לא עסקת בתחזיות או ביצוע בדברים שהיה בהם אחריות כלכלית. הקפיצה שלך היא תעוזה שקשה להסביר אותה. בעיצומה של הסערה והכישלון בנושא הדיור, אתה מקבל החלטה ללא גיבוי של אף אחד מאנשי המקצוע במשרד שלך.

לקחו 7 מיליארד שקל מהתקציב של 2015 במשיכת קולמוס. וזה למה? כי המטרה העליונה של האוצר זה לעמוד ביעד גרעון ב2020, ולצורך זה מקריבים את השירותים החברתיים של האזרחים.  עזבו את הערכיות החברתית, זה גם שגוי מבחינה כלכלית.

 

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): פתאום גילו שיש כסף, ומה ציפינו כולנו חברי הכנסת? שעכשיו יחזירו חזרה את מה שלקחו ממעמד הבינים והשכבות החלשות. אבל אגף התקציבים החליט אחרת. שלא מחזירים שקל לאף אחד. לא מורידים את המע"מ שזה מה שבאמת פוגע במעמד הביניים. הם לא אמרו בוא נחזיר את מס ההכנסה, בואו נפחית את מחירי המזון.

הגיע שר האוצר ואומר אנחנו נפחית את הגרעון מכיוון שיש יותר כסף. מי משלם את זה? תושבי אופקים, מעלות ושכונת התקווה, משהם גובים את כל הכספים. הם משלמים את הפחתת הגירעון, אנחנו יודעים שהעשירים לא משלמים את זה. להם יש עורכי דין והם יודעים לעשות חישובי מס. עשיתי מסיבת עיתונאים יחד עם ח"כ גלאון והראנו איפה הכסף שאפשר לקחת.  זו ממשלה אכזרית.

לפיד עשה חשבון שחוק הגיוס עבר והוא לא הצליח להרוויח את המנדטים, אז הוא עבר לדבר הבא. תושבי מדינת ישראל הם אנשים חכמים ואת השטיקים של האוצר הם כבר מכירים. 

 

ח"כ איציק כהן (ש"ס): במשרד האוצר יש חברה של צעירים מקצועיים ומוכשרים. זה מן נבל ענק שמנגן בהרמוניה, ושנים הנבל הזה ניגן מנגינה נעימה. מי שניצח עליו בקדנציה הקודמת היה השר שטייניץ. ואז הפציע שר אוצר שאין בינו לבין ידע כלכלי כלום, והוא עושה את מה שהוא יודע, להפיץ ספינים שאין בהם כלום. ואז בנבל הזה החלו לפקוע מיתרים. היה מיתר ראשון איל אקשטיין בחור מאוד מוכשר ששם את המפתחות. אחריו עוד מיתר גל הרשקוביץ ואחריו עוד אחד שון מרידור, ואז פקע עוד מיתר ראובן קוגן שאמר עם החבורה הזו אני לא עובד, אחר כך דובי בן עמי. והיום שמענו שהמיתר האחרון בנבל הזה מיכאל שראל התפטר. גם המיתר הזה פקע. נשאר לנו נבל בלי מיתרים, ואין מנגינה אלא חריקות וסכנה אמיתית לכלכלת ישראל.

 

בקריאה שנייה תמכו בהצעה 30 והתנגדו 24

בקריאה שלישית תמכו בהצעה 31 והתנגדו 23