​

אושר סופית: הכרה בצעירים בעלי מוגבלות כחניכי מכינות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון), התשע"ח-2018, של חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לתקן את הגדרת "מכינה קדם צבאית" כך שבין תלמידי המכינות יוכלו להיכלל גם צעירים עם מוגבלות המיועדים להתנדבות לשירות ביטחון ופטורים משירות סדיר מסיבות רפואיות. עוד מוצע להגדיר את המיועדים להתנדבות כאמור כחניכי המכינות הקדם צבאיות לכל דבר ועניין, וכך למנות אותם במספר החניכים הקובע לעניין השתתפות אוצר המדינה בתקצוב המכינות.

בדברי ההסבר נכתב: "חרף הפטור הרפואי הגורף משירות סדיר שניתן היום לצעירים עם מוגבלויות, יש ביניהם כאלו המעוניינים להשתלב במערכת הצבאית ובוחרים להתנדב לשירות צבאי. חלק מן המכינות הקדם צבאיות שמו לעצמן למטרה לסייע לאותם צעירים ויצרו תכניות מותאמות שמטרתן להכינם לקראת ההשתלבות במערכת הביטחונית ולתת להם כלים להתמודדות עם הקשיים והאתגרים הכרוכים במהלך.

על אף החשיבות שבתוכניות המותאמות הללו, החקיקה הקיימת מובילה למצב בו נמנעת זכאות תקציבית עבור מכינות בגין חניכים עם מוגבלויות המיועדים להתנדבות בשירות צבאי, כיוון שאין הכרה במעמדם ומפאת העובדה שאינם מועמדים לשירות ביטחון (להלן: "מלש"בים").  הדבר מוביל לבעיה תקציבית עבור אותן תכניות ויוצר מצב בו אין למכינות תמריץ לשלב מיועדים להתנדבות. מה גם שתוכניות ייחודיות הפועלות במתכונות הדומה למכינה, אינם מקבלים הכרה כמכינה לא פעם כיוון שהחניכים אינם מלש"בים, כך למשל במקרה של התוכנית "רואים רחוק" ששמה לעצמה למטרה לסייע לצעירים הנמצאים על הרצף הקל של האוטיסטים המעוניינים להשתלב בצה"ל."

50 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 208), התשע"ח-2018.

מוצע לקבוע כי הוריו של ילד נכה שנפטר יהיו זכאים להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון, ובלבד שהשתלמה בעד הילד ערב פטירתו גמלת ילד נכה.

בדברי ההסבר נכתב: "הורים המתמודדים עם נכות ילדם חווים קשיים במישורים רבים המכבידים על חיי המשפחה ועל תעסוקת ההורה. קשיים אלה כוללים התמודדות עם טיפולים רפואיים אינטנסיביים הדורשים השקעת משאבי זמן ניכרים, היעדרות מעבודה, הישארות בבית עם הילד הנכה ועוד. זאת נוסף על ההתמודדות הרגשית המלווה את הטיפול בילד נכה במקביל לניסיון לשמור על שגרת חיי המשפחה ביומיום. במקרים רבים, הורים הנדרשים להתמסר לטיפול בילדם הנכה נאלצים לשנות את דפוסי התעסוקה ולעתים אחד ההורים נאלץ להפסיק את עבודתו כליל. התמודדות זו, שיכול ותארך שנים רבות, מביאה למצב שבו עם פטירת הילד הנכה ההורה המבקש להשתלב חזרה בעולם העבודה מוצא את עצמו עומד בפני קושי גדול המלווה במשבר רגשי. לפיכך מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי הורים לילד נכה אשר הלך לעולמו יהיו זכאים לשיקום מקצועי והשמה בעבודה בדומה לזכאות לשיקום מקצועי של אלמנים ואלמנות".

47 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: חברות יחויבו למענה אנושי תוך שש דקות, במערכת אוטומטית לניתוב שיחות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 57), התשע"ח-2018, של ח"כ איתן כבל וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לקבוע כי עוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק ומספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בתוך שש דקות מתחילת השיחה, בשלושה סוגי שירותים לפחות: 1. טיפול בתקלה; 2. בירור חשבון; 3. סיום התקשרות. את המענה האנושי הוא יחויב לתת לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני. והצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן, בחר בכך. כמו כן, מוצע להרחיב את ההוראה כאמור, כך שהיא תחול גם על תאגידים בנקאיים, מבטחים, חברות מנהלות קופות גמל ובעלי רישיון הנפקה. בנוסף, מוצע לקבוע הוראה לפיה אם נקבעו בחקיקה אחרת או ברישיון הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, הרגולטור יהיה רשאי להורות כי עוסק רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע של שש דקות בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע או בפרק זמן שקבע. את ההחרגה יוכל הרגולטור לקבוע מראש או בדיעבד והוא ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על החריגים שקבע.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת החוק היא להרחיב את חובתו של עוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן  לספק לצרכן שירות טלפוני מהיר ויעיל. שיפור איכות השירות ומניעת תחושת תסכול ובזבוז משאבים מצד הצרכן. חברות רבות עושות שימוש בנתב שיחות כאשר מנסה צרכן ליצור איתן קשר. פעמים רבות נתקלים הצרכנים וביתר שאת הצרכנים המבוגרים בתחושת תסכול כאשר הם אינם מצליחים להגיע כלל לנציג שירות/ מענה אנושי שייסע להם. כמו כן בגלל המורכבות של נתבי השיחות מעדיפים אנשים ללכת למרכז שירות הכולל קבלת קהל על מנת לקבל שירות או, במקרה הגרוע, בכלל לא מטפלים בבעיה שיש להם עם העוסק."

58 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: פטור מארנונה על פרגולה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018,

מוצע לקבוע כי אם רשות מקומית לא כללה בחישוב השטח של נכס המשמש למגורים שטח מצללה לשם הטלת ארנונה לפי צו הארנונה שלה ערב תחילתו של התיקון המוצע, היא לא תהיה רשאית לכלול אותו רק משום שהמצללה כוסתה בכיסוי שקוף העשוי מחומר פלסטי, ובלבד ששטח המצללה יוגבל לשימושים שניתן לעשותם בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנה. תחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2019.

בדברי ההסבר נכתב: "ההסדר המוצע נועד לשנות את המצב הקיים, שלפיו כיסוי המצללה בחומר פלסטי שקוף עשוי להפוך את שטח המצללה לשטח בר־חיוב, בדומה ליתר שטחי דירת המגורים. יובהר כי הצעת החוק אינה משנה את המצב המשפטי הנוהג ברשויות מקומיות שמטילות ארנונה בעד שטח המצללה על פי צו הארנונה שלהן."

54 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הרחבת ההגדרה "עובד רווחה" בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018.

מוצע להרחיב את ההגדרה "עובד רווחה" בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, כך שתכלול כל מי שעובד במקום המספק שירותי רווחה לרבות מאבטחים, עובדי מנהל ומתנדבים.

בדברי ההסבר נכתב: "נוצר מצב כי לפי נוסחו הקיים של החוק, כאשר תופעל אלימות כנגד מתנדב או מאבטח של מקום המספק שירותי רווחה הם לא יחסו בצלו של החוק בעוד שבמוסד רפואי הם כן ייכללו בגדר החוק, דבר שעלול ליצור לקונה או הסדר שלילי לגבי אותם גורמים במוסד המספק שירותי רווחה. לפיכך מוצע לתקן את המונח "עובד רווחה" כך שההגדרה תכלול כל אדם המבצע את עבודתו במקום המספק שירותי רווחה בין אם הוא מתנדב ובין אם הוא מאבטח וכדומה, אשר, לעתים, אינם עובדים ישירות מול קהל הלקוחות של המחלקה או אינם נחשבים לעובדי המחלקה עצמה אך נמצאים במקום המספק שירותי רווחה ואף הם סופגים אירועי אלימות מאחר שבעיני חלק מהמטופלים הם נחשבים חלק מהמחלקה שמעניקה שירותי רווחה."

אושר סופית: חובת החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2018, של חברי הכנסת יואל חסון, יהודה גליק וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לחייב מחזיק במוסד חינוך, לרבות מעון לפעוטות ומעון יום שיקומי, להחזיק במוסד החינוך תכשיר אפינפרין בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות. לעניין מחזיק במוסד ציבורי שאינו מוסד חינוך, ושיש חשש שבשל מאפייניו המבקרים בו יהיו חשופים לחומרים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית, מוצע לקבוע כי הוא יהיה רשאי לרכוש תכשיר אפינפרין לשם הצבתו במוסד הציבורי. הוראות אלו יחולו גם על המדינה, וכן על כוחות הביטחון שיהיו רשאים לקבוע בהוראות פנימיות באיזה אופן הם מבקשים להחיל את החוק עליהם.

בדברי ההסבר נכתב: "אלרגיות למזון נחשבות כבעיה של העולם המודרני ובהתאם לכך אחוז האלרגיים למזון באוכלוסייה עולה בהתמדה. כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל ידועים כסובלים מאלרגיות מזון ברמות כאלו ואחרות, מתוכם כשמונה אחוזים מאוכלוסיית הילדים וכשני אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים. בממוצע מתרחשים בישראל שני מקרי מוות בשנה עקב אלרגיית מזון ומקרים נוספים של סיבוכים בדרגות חומרה שונות. התגובה האלרגית החמורה ביותר, המכונה תגובה אנפילקטית, עלולה לגרום לקשיי נשימה חמורים, לאיבוד הכרה ואף למוות. תגובה זו היא לעיתים מיידית, ועשויה להופיע מיד לאחר החשיפה לאלרגן או כעשר עד 20 דקות לאחר החשיפה.

במסגרת בית הספר מוגש אוכל לתלמידים וקיימת סכנה כי בשל טעות או חוסר ידיעה, בעל האלרגיה ייחשף למרכיב המסכן את בריאותו ואף את חייו. הימצאות מזרק אפינפרין במוסדות חינוך ובגני הילדים מבטיחה את שלומם של בעלי האלרגיה במקרי חירום. לאור האמור, מוצע לחייב החזקת מזרק אפינפרין על ידי כל מקום הסעדה, מוסד חינוכי וגן ילדים. בדרך זו יתאפשר טיפול מיידי וימנעו סיבוכים ומקרי מוות הניתנים למניעה."

אושר סופית: החמרת הענישה על שימוש בנשק חם שלא כדין

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 134), התשע"ח-2018.

מוצע להרחיב את האיסור על ירי מנשק חם שלא כדין כך שיחול בכל מקום, ולא רק באזור מגורים, כפי שקיים היום. במקרים אלו מוצע לקבוע עונש מאסר של שנתיים. כן מוצע להרחיב את האיסור על ירי בנסיבות מסכנות ולכלול בהן ירי באזור מגורים, באזור אחר שיש בו כדי לסכן חיי אדם או באופן שיש בו לסכן חיי אדם – ולקבוע בהם עונש מאסר של חמש שנים. נוכח ההרחבה מתייתר סעיף 338(ב), שעניינו ירי בחתונה או טקס, ולכן מוצע לבטלו.

בדברי ההסבר נכתב: "העונש הקבוע בצד העבירה עומד כיום על שנת מאסר אחת. עונש זה אינו נותן ביטוי הולם לחומרה הגלומה במעשה ירי שלא כדין ולסיכון הגלום במעשה כאמור לפגיעה בערך המוגן שבבסיס העבירה - הגנה על חיי אדם. סיכון כאמור קיים גם אם לא היה סיכון קונקרטי לחיי אדם שהעושה היה מודע לו. קל וחומר שסיכון כאמור גלום במקרה שבו הירי מנשק חם סיכן בפועל חיי אדם, למשל במקרה שבו יריות נורו לעבר ביתו של אדם במטרה להפחידו, בנסיבות שבהן לא ניתן לייחס ליורה ניסיון לגרימת פציעה או חבלה חמורה לאדם. העונש הקבוע כיום בצד העבירה אינו מבטא חומרה זו ואינו הולם את הפגיעה בערך המוגן, בין אם היה סיכון קונקרטי כאמור, ובין אם לאו."

אושר סופית: השוואת הענישה וההתיישנות בעבירת האינוס בשיפוט הצבאי לדין האזרחי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75), התשע"ח-2018, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לבטל את עבירת האינוס הצבאית, כך שבבתי הדין הצבאיים תידון עבירת האינוס האזרחית לפי חוק העונשין ויחולו בעניינה הוראות הדין האזרחי לגבי ענישה והתיישנות; כן מוצע להחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה גם על חקירות של המשטרה הצבאית ועל הליכים שנדונים בבתי הדין הצבאיים.

בדברי ההסבר נכתב: "במהלך שני העשורים האחרונים נעשה מאמץ הולך ומתגבר למגר את תופעת הפגיעה המינית, בין השאר באמצעות ענישה מתאימה והעלאת מודעות הציבור לפגיעות מיניות. על רקע זה גם נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, ונעשו תיקוני חקיקה בחוק העונשין המתייחסים באופן ממוקד לתופעת עבירות המין ולהחמרה בענישתם. למרבה הצער, גם משרתים בצבא עוברים עבירות מין, ולכן גם חוק השיפוט הצבאי צריך להיות מותאם לטיפול מלא בעבירות מין. מוצע להחיל את הנורמות הקבועות בחוקים האזרחיים בכל הנוגע לעבירות מין גם על המשרתים בצבא על ידי תיקון חוק השיפוט הצבאי, באופן שישווה את חומרת הענישה במקרים של עבירות מין לזו הנהוגה במשפט הפלילי."

אושר סופית: גם סטודנטים לתואר שני יהיו זכאים למועד ב'

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018, של חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לתקן את חוק זכויות הסטודנט ולקבוע כי החל משנת הלימודים התשע"ט, גם סטודנט לתואר שני, כמו סטודנט לתואר ראשון, יהיה זכאי להיבחן בכל בחינה, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד. זאת, למעט לעניין בחינה הנערכת לפי נהלים בין-לאומיים שאינם מתירים מועד בחינה נוסף.

בדברי ההסבר נכתב: "חוק זכויות הסטודנט קובע כי סטודנטים לתואר ראשון זכאים להיבחן בכל בחינה, לרבות בחינות בקורסי יסוד, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד, בלא קשר לרמת הישגיו של הסטודנט בבחינות הקודמות, באותם תנאים ובלא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט. הזכאות למועד בחינה נוסף מכוח החוק לא קיימת עבור סטודנטים לתואר שני ולפיכך כל פקולטה במוסד להשכלה גבוהה עושה כראות עיניה בעניין זה.

רבים מהסטודנטים לתואר שני הם אנשי משפחה אשר עובדים בעבודות במשרה מלאה ונסיבות חייהם לא תמיד מאפשרות להם ללמוד למבחן ברמה הראויה או להתייצב למועד הבחינה הראשון שנקבע. זאת ועוד, אם הסטודנט לא מצליח להגיע לבחינה או חלילה נכשל בה – נגזר עליו פעמים רבות להשתתף בקורס חוזר בתשלום נוסף. מצב זה מקשה על הסטודנטים גם מפני שזמן הלימוד לתואר מתארך וגם מפני שהם נדרשים להוציא כספים נוספים ומיותרים."

אושר סופית: אישה בהריון לא תמתין בתור למתן שירות ציבורי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע כי במקום בו ניתן שירות ציבורי לפי תור, נותן השירות יספק את השירות לאישה בהיריון ללא המתנה בתור, להוציא במקומות בהם ניתן לקבוע תור מראש, לפני הגעה למקום. נותן השירות יהיה רשאי לדרוש הצגת מסמך רפואי להוכחת ההיריון. עוד מוצע להגדיר "שירות ציבורי" לעניין זה כשירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי. כן מוצע כי לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים שגילם מעל 80 תינתן קדימות על פני נשים בהיריון.

בדברי ההסבר נכתב: "נשים בהיריון נאלצות לעתים להמתין זמן רב בתורים ארוכים ומייגעים במרכולים, בחנויות, בבתי מרקחת, בדואר ובמקומות נוספים הנותנים שירות לציבור. כדי להעניק לנשים בהיריון את הכבוד הראוי ולהקל עליהן, מוצע לתקן את חוק שיווי זכויות האישה, ולקבוע שבמצב שבו אישה בהיריון תבקש זאת, תינתן לה זכות לקבל שירות ציבורי ללא המתנה בתור."

אושר סופית: מניעת פעילות במוסד חינוך של גורמים חיצוניים הפועלים נגד צה"ל (חוק שוברים שתיקה)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018, של ח"כ שולי מועלם רפאלי וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולהוסיף למטרות החינוך הממלכתי את המטרה של חינוך לשירות משמעותי בצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי. עוד מוצע לקבוע כי שר החינוך יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף חיצוני שאינו חלק ממערכת החינוך, שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי, וכן כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד חיילי צה"ל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם.

בדברי ההסבר נכתב: "מערכת החינוך בישראל אינה רק מערכת השואפת להישגים וציונים של תלמידיה, אלא אמונה מכוח החוק גם על הערכים הנרכשים על ידה. הצעת החוק מבקשת להקנות לשר החינוך כראש המערכת וככזה הנושא באחריות על תלמידי ישראל את הסמכות לאסור על אישים או ארגונים שאינם חלק ממערכת החינוך לקיים פעילות בתוך מוסד חינוכי כאשר אופי הפעילות הוא כזה החותר תחת מטרות החינוך הממלכתי או כזה הפועל לפגוע בחיילי צה"ל שהם קונצנזוס בחברה הישראלית."

אושר סופית: פטור ממס לשירותים הניתנים לראש הממשלה

בתום דיון לילי ממושך, ולאחר שנדחו ההסתייגויות הרבות של חברי האופוזיציה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 248),התשע"ח-2018, של ח"כ מיקי זוהר, ברוב של 50 תומכים מול 44 מתנגדים.

מוצע לקבוע כי תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה, יהיו פטורים ממס. תחילתו של החוק - לגבי ראש ממשלה מכהן, החל מיום 1 בינואר 2018, ולגבי ראש ממשלה לשעבר או שאיריו, ביום פרסומו של חוק זה. חוק זה יחול על כל מי שהיה לראש ממשלה לשעבר ושאיריו לאחר מועד פרסום החוק.

בדברי ההסבר נכתב: "פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס לתשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא המדינה בקשר למילוי תפקידו כנשיא. מוצע לקבוע הוראת פטור דומה גם ביחס לתשלומים הניתנים לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו."

אושר סופית: העברת סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 117), התשע"ח-2018, מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. 56 תמכו 48 התנגדו.

הצעת חוק נועדה להעביר מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים את הסמכות לדון בשורה של החלטות מנהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור יהודה והשומרון, שעניינן חופש המידע, תכנון ובניה, כניסה ויציאה מישראל וצווי הגבלה ופיקוח המוצאים באזור.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהצעת חוק זו מוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור, מכוח הוראות המיוחדות לאזור, ובפרט בארבעת התחומים האלה: חופש מידע, תכנון ובנייה, ענייני כניסה ויציאה (כניסה לאזור, יציאה ממנו וכניסה ויציאה מאזורים מסוימים בתוך האזור) וצווי הגבלה ופיקוח, הכול כמפורט להלן.

הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור תביא לכך שהחלטות אלה לא יידונו לפני בג"ץ כערכאה ראשונה ואחרונה. בעניין זה יצוין כי ניתוח הנתונים בדבר כמות העתירות המוגשות לבג"ץ מדי שנה מלמד כי יש כמות לא מבוטלת של עתירות בענייני האזור. כך, מעבר להגשמת התכלית שבבסיס המהלך הכולל הנוגע למערכת השיפוט בעניינים מִינהליים, הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים כמוצע בהצעת חוק זו עשויה אף לסייע בהפחתת העומס המוטל על בית המשפט העליון."

אושר סופית: ביטול הסעיף המאפשר לראש הממשלה ושר הביטחון בלבד להכריז על מלחמה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7),  ברוב של 77 תומכים מול 16 מתנגדים.

ההצעה מבקשת לבטל את הדרישה למניין כלשהו, בוועדת השרים, בעת החלטה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, וכן את הסייג לדרישה זו. כזכור, ב-30.04.18 אישרה מליאת הכנסת תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי לא רק פתיחה במלחמה תבוצע מכח החלטת ממשלה, אלא גם נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תהיה מכח החלטת ממשלה גם כן.

עם זאת, התיקון איפשר לממשלה להחליט על אצילת סמכותה זו לוועדת שרים, וזו תפעיל את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי היא נדרשת לכך, במקום כלל הממשלה, מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. התיקון לחוק הממשלה, אשר אושר גם הוא באותו מועד, קבע כי ועדת השרים לנושאים אלה, לה יכולה הממשלה לאצול את סמכותה, היא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט).

עוד אישרה מליאת הכנסת, באותו מועד, את סעיף 40א(2) הקובע כי "אצלה הממשלה את סמכותה כאמור..., יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה; ואולם בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר". הצעת החוק אשר אושרה היום לקריאות שניה ושלישית מבטלת את סעיף זה ובכך מוחקת את הדרישה למניין חברים בקבינט בעת קבלת החלטה במקרים אלו.

בדברי ההסבר נכתב: "ראוי כי החלטת ועדת השרים לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תתקבל בהרכב רחב ככל האפשר. עם זאת עשויות להתקיים נסיבות חריגות שבהן יתעורר צורך לקבל החלטה כאמור באופן דחוף ולא תהיה אפשרות לכנס מניין רחב כאמור, ולכן קביעת מניין חוקי קשיח לקבלת החלטה זו, חייבה קביעה של חריג אשר ייתן מענה לאותן נסיבות חריגות. לאחר בחינה נוספת, ובין השאר בשל קשיים שעלולים להיווצר בפרשנות הסדר כאמור, מוצע לבטל את הוראות סעיף קטן (א2 )כך שלא ייקבע בחוק־היסוד מניין חוקי קשיח כלשהו לעניין קבלת החלטה זו בצירוף חריג כאמור, אלא תיוותר הגמישות הנדרשת לעניין זה."

אושר סופית: שינויי הוועדה המוסמכת לדון בזכאותם של פעוטות בסיכון למעון יום

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) (תיקון מס' 4), התשע"ח-2018 של ח"כ מירב בן ארי.

מוצעים מספר תיקונים בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) וביניהם שינויי הוועדה המוסמכת לדון בזכאותם של פעוטות בסיכון למעון יום, וכן שינוי של התנאים הנדרשים כיום לצורך קביעה כי הפעוט הוא פעוט בסיכון. עוד מוצע להסמיך את הוועדה הדנה בזכאותו של פעוט למעון יום לקבוע גם את דרכי הטיפול בפעוט ובמשפחתו.

בדברי ההסבר נכתב: "ניסיון רב שנים בהפעלת החוק ועמדת אנשי המקצוע האמונים על ביצוע החוק, מלמדים כי כדי לייעל את תהליכי העבודה וכוח האדם, יש לקבוע כי ועדה בהרכב מצומצם יותר המפורט בהצעת חוק זו היא שתדון ככלל, בעניינו של הפעוט לפי חוק זה, ואולם אם יתמלאו התנאים המפורטים בהצעת החוק, המלמדים על מצב סיכון מוגבר של הפעוט, אז תידון הבקשה לפני ועדת תכנון טיפול והערכה. מטרת התיקון היא מצד אחד, לייעל את הדיונים ולקצר הליכים בעניינו של פעוט בסיכון ומצד שני לאפשר במקרים המתאימים דיון בהרכב מקצועי נרחב של ועדת תכנון טיפול והערכה, שהיא "הועדה" כהגדרתה היום בחוק. תיקון מוצע זה משקף את דרך העבודה המקובלת בפועל."

28 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הקמת ועדה לשחרור ממאסרים קצרים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח-2018.

מוצע להקים יחידה מנהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר שתשמש כוועדה לשחרור ממאסרים קצרים ובסמכותה יהיה לשחרר על-תנאי אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט חריגים שמפורטים בחוק. ועדה זו תוסמך במקום נציב שירות בתי הסוהר לעניין שחרור על-תנאי של אסירים שנשפטו לתקופות של עד שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים הקיימת לעניין תקופות שבין שישה חודשי מאסר לשנה. מוצע שוועדה זו תקבל, ככלל, את החלטותיה על בסיס בקשה בכתב של האסיר ומסמכים שיונחו בפניה. הצעת חוק זו תהיה תקפה כהוראת שעה לשלוש שנים.

26 תמכו ללא מתנגדים

אושר סופית: הארכת תקופת המאסר שניתן יהיה להמיר בעבודות שירות לתשעה חודשים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ח-2018, של ח"כ אחמד טיבי.

מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך שנתיים, כי משך המאסר שבית משפט רשאי להמירו בעבודות שירות יהיה תשעה חודשי מאסר במקום ששה חודשים כפי שקבוע היום. עוד מוצע כי לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור וכי תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקוצר לפי התנאים המפורטים בחוק.

בדברי ההסבר נכתב: "לפי המצב הקיים בחוק כיום בית המשפט יכול להטיל על נאשם שהורשע, עונש של תקופת מאסר בפועל שאינה עולה על ששה חודשים שתרוצה בעבודות שירות במקום ריצוי עונש של מאסר בפועל. ביהמ"ש יכול לקבוע כי עבודות השירות יחליפו במשך כל התקופה את עונש המאסר, או רק בחלק מהתקופה.

הצעת חוק זו באה להגדיל את מתחם הענישה של בית המשפט לתשעה חודשים במקום ששה חודשים ובכך לתת שיקול דעת רחב לבית המשפט להטיל על נאשמים שהורשעו בפעם הראשונה להשתקם במסגרת ראויה כאשר נסיבותיהם האישיות מאפשרות זאת, בהתייחס לחומרת העבירות שאינן מהוות סכנה לציבור, ובכך לאפשר לאותם נאשמים לחזור לחיים רגילים ולהשתקם מחוץ לכותלי הכלא"

79 תמכו ללא מתנגדים

אושר סופית: הגבלת השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח–2018 של חבר הכנסת דוד ביטן.

מוצע להסדיר את משך השעייתו של עובד בגוף ציבורי שהוא חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, בעקבות פתיחה בהליך פלילי או הגשת כתם אישום נגדו. לפי ההצעה, הגוף הציבורי יוכל להשעות עובד לתקופה שאינו עולה על 45 ימים, וכל תקופת השעיה ארוכה יותר תותנה באישור של בית הדין לעבודה.

בדברי ההסבר נכתב: "במקרים רבים העובדים אשר הושעו מעבודתם רק בגלל העובדה שזומנו לחקירה או כי מתקיימת בעניינם חקירה פלילית, מושעים לתקופות ארוכות ולעיתים עד אשר מסתיימת החקירה ובמקרים רבים כלל לא מוגש כתב אישום.

בנסיבות הללו, הליכי ההשעיה המתקיימים בעניינם של עובדים והשעייתם כשלעצמה מהווים "כתם" ופגיעה חמורה בחזקת החפות המוקנית לכל אחד מהם ובזכויות יסוד חוקתיות לכבוד, לשם טוב, לחירות וצדק המוקנות להם. והם נושאים אות קין של כתם ההשעיה תקופה ארוכה, ובכך נגרם להם נזק לתדמיתם ולמוניטין שצברו בעבודתם, וכן נזק נפשי המתווסף לנזק הכלכלי של אובדן השתכרות במהלך תקופת ההשעיה."

50 תמכו 24 התנגדו.

אושר סופית: הסוף לשימוש בפקס? גופים ציבוריים יחויבו לפרסם דרכי יצירת קשר בדואר אלקטרוני

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018. של חברי הכנסת דוד ביטן, שרן השכל וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ סתיו שפיר.

מוצע לחייב גופים ציבוריים הנותנים שירות ציבורי לפרסם באתר האינטרנט שלהם את עיקרי סוגי השירותים הניתנים בהם, פריסתם הגיאוגרפית ודרכי ההתקשרות עימם (פרסום אמצעי הקשר הדיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו) ודרכי התקשרות עם העובד או היחידה הנותנים שירות לציבור.

בדברי ההסבר נכתב: "באתרי האינטרנט של גופים ציבוריים רבים לא מופיעים פרטי יצירת קשר של העובדים השונים. דבר זה מקשה על הציבור בבואו לפנות אליהם לצורך קבלת מענה לפניותיו. היעדר הנחיות ברורות בסוגיה זו, מוביל לשוני רב בין גופים הציבוריים השונים באופן הפרסום של הפרטים ומשכך לפערים גדולים בזמינות ביניהם. ישנו צורך להנגיש את היכולת ליצור קשר עם עובדי הציבור בתחום אחריותם ופעילותם.

לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים המנויים בתוספת להצעת החוק יהיו חייבים לפרסם בכל אחד מפרסומיהם הרשמיים, לרבות באתרי האינטרנט שלהם, כתובת דואר אלקטרוני עדכנית של עובדי המשרד או מספר טלפון של העובד או מי מטעמו. כך ניתן יהיה להנגיש את השירות הציבורי לאזרח ולהגביר את אמון הציבור בגופים הציבוריים המנויים בחוק זה."

69 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית : תשלום לחברי ועדת קלפי בבחירות לרשויות המקומיות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית  את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 51) (תשלום לחברי ועדת קלפי), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת דוד ביטן, כהוראת שעה.

מוצע לקבוע כי חברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות יקבלו שכר מאוצר המדינה, בדומה לחברי ועדות הקלפי בבחירות לכנסת.

בדברי ההסבר נכתב: "חשיבות הייצוג ההולם בוועדות הקלפי היא מובנת, ותכליתה להבטיח את טוהר הבחירות. ואולם, בעוד שחברי ועדות הקלפי מטעם הסיעות בבחירות לכנסת זכאים לשכר מאוצר המדינה, המשולם להם באמצעות הסיעות, בבחירות לרשויות המקומיות לא זכאים חברי ועדות הקלפי לשכר מאוצר המדינה. עובדה זו מקשה על הסיעות לגייס חברים לוועדות הקלפי, בוודאי כאלה שיתמסרו לעבודתם במשך כל יום הבחירות.

לאחרונה נדרשה לעניין זה הוועדה הציבורית המכהנת לפי חוק מימון מפלגות בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. בהחלטתה מיום כ"ג בטבת התשע"ח (10 בינואר 2018) שהוגשה ליושב ראש הכנסת ולשר הפנים כתבה הוועדה הציבורית כך: "נציגי המפלגות הציגו את בקשתם לפעול להשוואת ההסדר הנוהג בבחירות לכנסת, לפיו המדינה מממנת את שכר חברי הקלפיות, לזה המתקיים בבחירות לרשויות המקומיות, שעד כה ממומן מתקציבי המפלגות. הועדה מוצאת טעם בבקשה זו, שכן קשה לאבחן אבחנה עניינית בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשויות המקומיות לעניין זה; יתר על כן, מימון ישיר של שכר חברי הקלפיות על ידי המדינה עשוי, ככלל, לקדם את תכלית השמירה על טוהר הבחירות, ולהקטין חשש לסטייה מנורמות אתיקה בבחירות לרשויות המקומיות."

הצעת חוק זו מוגשת בהתאם לדברים אלה של הוועדה הציבורית, ונועדה לקבוע כי חברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות יקבלו שכר מאוצר המדינה בדומה למשולם לחברי ועדות הקלפי בבחירות לכנסת."

51 תמכו 7 התנגדו

אושר סופית: בהחלטה שלא להעמיד לדין לא תצוין עילת סגירת התיק

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 83), התשע"ח-2018, של ח"כ דוד אמסלם.

מוצע לקבוע כי על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר הודעה בכתב אשר לא תציין את עילת סגירת התיק, הן לחשוד והן למתלונן; עם זאת, בהודעה יצוינו הדרכים בהם ניתן לברר את עילת הסגירה. ואולם, בעבירות מין או אלימות, בהודעת הסגירה הנשלחות לחשוד ולמתלונן, יכללו את עילת סגירת התיק.

בדברי ההסבר: "משמעותו המעשית של סגירת תיק חקירה בעילה של היעדר ראיות היא שלא נמצאו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד חשוד ובכל זאת כתם החשדות ממשיך להתנוסס במרשם הפלילי כנגד החשוד ורישומו לא נמחק. באופן פרדוקסלי, מצבו של חשוד שלא נמצאו ראיות מספיקות לאישומו חמור ממצבו של חשוד שנמצאו ראיות מספיקות להגשת אישום נגדו אך הן לא צלחו במשפט את רף ההרשעה מעבר לכל ספק סביר. הראשון ממשיך לשאת על גבו רישום פלילי בעוד האחרון, שהראיות נגדו מוצקות יותר, נותר חופשי מרישום.

תיקי חקירה שנסגרים מחוסר ראיות הן חזון נפרץ בישראל. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2002 מצביע על 55%-60% מכלל תיקי החקירה שנסגרים, כחוסים תחת עילת היעדר ראיות מספיקות. לעומתם, דווח על "אחוז קטן מאוד" מתיקי החקירה הנסגרים ונמחקים בעילה של חוסר אשמה.  יש לדעת כי רישום חשדות כנגד אדם מהווה ענישה כנגדו, גם אם הענישה לא מוטלת ישירות בידי מערכת המשפט. עצם הכתם הציבורי מלווה אותו ופוגע בשמו הטוב, פוגע באפשרויות הפרנסה שלו ופוגע ביכולותיו להתמנות לתפקידים שונים.

הצעת חוק זו לא נועדה לטפל רק בעיוות צדק תיאורטי. בהינתן סך כולל של כ-400,000 תיקי חקירה שנפתחים בשנה (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ואחוזים נכבדים של סגירת תיקים בהיעדר ראיות מספיקות, ההסדר המשפטי הקיים פוגע במאות אלפי מקרים של אזרחים שלא נמצאו ראיות לאישומם ובכל זאת הם נושאים על גבם כתם בלתי מוצדק של רישום פלילי."

49 תמכו 34 התנגדו.

אושר סופית: עדכון הטבות המס ביישובים בפריפריה ובקו עימות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 249), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת.

על פי התיקון שאושר היום נקבע כי יורחב מנעד גודל הישובים הזכאים לקבל הטבות מס, כאשר ישובים הזכאים להטבות המס בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק יכללו עד 85,000 תושבים תחת 75,000 בחוק שחוקק ב-2015. זאת על מנת לאפשר גם לעיר בהרחבה כדוגמת נהריה את המשך זכאותה להטבת המס, ככל שהיא עומדת ביתר התנאים הקבועים בפקודה לעניין זה. זאת על רקע התפתחות ישובים ורצון שישובים בינונים יוותרו בגדר החוק.

בנוסף קובעת ההצעה כי יורחבו הטבות המס לישובים סמוכי גדר בצפון,  כאשר נכון להיום קובעת פקודת המס כי יישוב עירוני בנגב זכאי להגדלת הטבת המס במידה שהוא סמוך לגדר ואילו בצפון ההטבה הזו חלה רק על ישובים צמודי גדר. הצעת החוק קובעת הרחבה במסגרתה תחול הטבה זו גם לגבי יישובי צפון סמוכי גדר, כך שגם ישובים הממוקמים במרחק שבין 2 ל-9 קילומטר מהגבול בצפון יהיו זכאים להטבת מס נוספת על הכנסה - בת 2%.

בנוסף לאור עדכון נוסחת המדד הפריפריאלי על ידי הלמ"ס, קובעת הצעת כי תתוקן הגדרת ניקוד הפריפריאליות כך שמספר הנקודות לאשכולות 3 ו-4 יהיה זהה, לאור הפער הנמוך בין האשכולות ובמקביל תבוטל תוספת הזכאות ליישוב עירוני בנגב במדד פריפריאלי 3 או נמוך ממנו, כך שהתוספת לעניין הטבת מס זו תעמוד על סכום של עד 30,000 ₪ הן לאשכול 3 והן לאשכול 4.

כמו כן נקבע כי על מנת לא לפגוע בישובים צמודי הגדר בצפון נוכח התוספת לישובים השכנים, יתווסף אחוז אחד להטבת המס על הכנסה בכל ישובים אלה – הממוקמים עד 2 קילומטר מגבול סוריה או לבנון, תיקון אשר יכנס לתוקף בתחילת ינואר 2019. יתר השינויים יחולו רטרואקטיבית מתחילת שנת 2018.

חוק הפונדקאות אושר סופית

בתום דיון ממושך ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ח-2018. בין ההסתייגויות שנדחו, גם ההסתייגויות של ח"כ אמיר אוחנה שמבקשת להכליל בחוק זוגות הומואים כך שהם נותרו מחוץ להצעת החוק. בהצבעה בקריאה השלישית שהייתה הצבעה שמית, תמכו 59 והתנגדו 52.

הצעת החוק מבקשת לערוך מספר שינויים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, אשר מסדיר את הליך הפונדקאות בארץ. החוק כיום מאפשר הליך פונדקאות רק לבני זוג- איש ואישה במצב בו לאישה יש קושי רפואי לשאת היריון, השינוי העיקרי בהצעת החוק עוסק בהרחבת מעגל הזכאים להליך פונדקאות גם לנשים ללא בן זוג הסובלות מבעיה רפואית. בנוסף מוצעים תיקונים נוספים בהסדר ובהם: קביעה כי האם הנושאת לא תהיה נשואה-  אולם ועדת האישורים תוכל לאשר לאישה נשואה להיות אם נושאת במקרים מיוחדים המפורטים בהצעה, קביעה כי האם הנושאת תוכל להיות פונדקאית בתנאי שהיא ילדה בעבר לכל היותר 4 לידות, גיל האם הנושאת יהיה 22 שנים עד 39 שנים, האם הנושאת לא הייתה אם נושאת יותר מפעמיים ולא ילדה כאם נושאת ביותר מלידה אחת וכן קביעה לפיה ההורים המיועדים יהיו בני 18 עד 54 שנים ויש להם 2 ילדים משותפים לכל היותר ולגבי אם יחידנית יש לה 2 ילדים גנטיים לכל היותר.

בדברי ההסבר נכתב: "לאחר בחינת המלצות ועדת מור יוסף הוחלט כי יש להרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים בלא בן זוג, הסובלות מבעיה רפואית שבשלה הן נדרשות לבצע את ההליך, ובכך לאפשר לכל אישה הסובלת מבעיה רפואית לעבור את ההליך בישראל בלא קשר לשאלת מעמדה האישי. הצעת חוק זו באה ליישם את ההחלטה האמורה."

אושר סופית: רשות ההגבלים תוכל למנוע מיבואנים ישירים ויצרנים שיש להם הסכם עם יצרן בחו"ל לסכל תחרות והורדת מחירים לצרכן

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה), התשע"ח-2018. 16 תמכו ללא מתנגדים. מוצע להסמיך את הממונה על ההגבלים העסקיים לתת הוראות ליבואן ישיר, אם נוכח שכתוצאה ממעמדו של היבואן הישיר קיים חשש לפגיעה משמעותית בייבוא מקביל או בייבוא אישי, ובשל כך עלולה להיפגע באופן משמעותי התחרות בענף שבו פועל היבואן הישיר. כמו כן, מוצע לקבוע שהחוק המוצע יהיה הוראת שעה לשלוש שנים, כששר הכלכלה והתעשייה, בהמלצת הממונה על הגבלים עסקיים ובאישור ועדת הכלכלה, יוכל להאריך את תוקפו בצו לשלוש שנים נוספות. שר הכלכלה אלי כהן: "זהו חוק נוסף למאבק ביוקר המחיה. ישנם יבואנים שפועלים מתוך מטרה לגבות את המחיר המקסימלי. החוק נותן כוח נוסף לממונה על ההגבלים לפעול מול מי שמנצל כח שוק והופך את זה לבלעדי"

אושר סופית: סמכות שר הביטחון לעניין בטיחות בחומרי נפץ במפעלים ביטחוניים תחול גם על חברה שהופרטה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשע"ח-2018. מוצע לקבוע, כהוראת שעה לשנה, כי הוראות שנתן שר הביטחון למפעל ממפעלי מערכת הביטחון לעניין פטור מתחולת חוק חומרי נפץ ימשיכו לחול על המפעל גם אם הופרט. 27 תמכו 4 התנגדו.

אושר סופית: גם מכללת אריאל תקבל נציגות במרכז ההנצחה לגוש קטיף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון (תיקון), התשע"ח-2018 של ח"כ בצלאל סמוטריץ וקבוצת חברי כנסת. 36 תמכו 20 התנגדו.

מוצע להרחיב את ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה, כך שכל נציג של מוסד אקדמי יוכל להתמנות למועצה למורשת גוש קטיף.

ח"כ סמוטריץ': "התיקון לחוק קובע שחבר דירקטיריון של מרכז ההנצחה שהוא חבר סגל אקדמי  יוכל להגיע גם מאוניבריסטת אריאל שבשומרון. תיקון קטן אך משמעותי. בימי בין המצרים אנחנו זוכרים את ההתיישבות המפוארת בגוש קטיף ומבטיחים לעשות כל שביכולתינו להרחיב את אחיזתינו ביהודה ושומרון ובע"ה לחזור לגוש קטיף. זהו הצעד המוסרי, הציוני, הצודק וגם הצעד היחיד שיביא ביטחון לתושבי הדרום."

אושר סופית: הסדרת תחום תיירות המרפא

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018. מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגה הצעה פרטית  של ח"כ מירב מיכאלי. 57 תמכו 4 נדחו 1 נמנע.

מוצע להסדיר את תחום תיירות המרפא בישראל. מוצע לקבוע הסדרים הנוגעים לרישום סוכני מרפא, ופעילותם, וכן הוראות המאפשרות נקיטת אמצעים משמעתיים נגד סוכנים שמפרים את הוראות החוק. עוד מוצע להסדיר את חובות המוסד הרפואי, תנאים לטיפול בתיירי מרפא,  חובה לטיפול שוויוני בין מטופלים ישראלים לתיירי מרפא, ואחריות המוסד כלפי תייר המרפא ולעניין זה מוצע להסמיך את מנכ''ל משרד הבריאות להגביל פעולות של תיירות מרפא במוסדות רפואיים ולהטיל עיצום כספי על מוסד רפואי מפר.

חוק הלאום אושר סופית

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

62 תמכו 55 התנגדו 2 נמנעו

אושר סופית: הרפורמה במשק החשמל

מליאת הכנסת אישרה אמש לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את החוק להוציא לדרך את הרפורמה במשק החשמל, ברוב של 42 תומכים מול 4 מתנגדים.

סך כל העלויות של הרפורמה נאמדות ב-7.1 מיליארד שקל ותכליתן שיפור התחרות והגברת היעילות לרווחת הצרכן. הרפורמה תחסוך מיליארד שקל בשנה לחברת החשמל, תעריף החשמל יישאר דומה להיום במשך 8 שנים, ולאחר מכן הוא יתחיל לרדת. ייצור החשמל בסוף התהליך יחולק כך שרק 30% יהיה בידי חברת החשמל ו-70% בידי יצרנים פרטיים, לעומת היום שהמצב הוא הפוך וחברת החשמל מייצרת 70% מהחשמל. שינוי דרמטי נוסף הוא הוצאת ניהול המערכת מחברת החשמל לידי חברה ממשלתית נפרדת ועצמאית. מצבת העובדים של חברת החשמל תרד מ-8,600 עובדים ל-6,400, כאשר 400 מהם יעברו לחברת ניהול המערכת.

חברת החשמל תתייעל ותפנה 5 תחנות ייצור, שכן ייצור החשמל יפתח לתחרות. עוד הוא ציין כי ניהול המערכת יוצא מידי חברת החשמל ויעבור, בעוד שנה וחצי, לידי חברה ממשלתית עצמאית. במסגרת הרפורמה תפנה חברת החשמל 16 נכסים הנמצאים על קרקעות באזורי ביקוש, שיוכלו לשמש לדיור, תעסוקה, מסחר, פארקים ועוד. בבדיקה שערכה המדינה נמצא שבידי חברת החשמל 220 נכסים, מתוכם נבחרו 16 נכסים באזורי ביקוש אותם תפנה חברת החשמל במסגרת הרפורמה והחקיקה. בנוסף לכך ישנם תמריצים לחברת החשמל להתייעל ולפנות עוד למעלה מ-100 נכסים נוספים, כאשר יתר הנכסים יישארו בידי החברה. על מנת לוודא את ביצוע הרפורמה אישרה הוועדה את הצעת היו"ר כבל: שר האנרגיה ידווח עד 31 בינואר לכל שנה על התקדמות ביישום הרפורמה. מכירת יחידות ייצור רישיונות חלוקה שניתנו שנדע שיש התקדמות. כולל מכירת תחנות.

אושר סופית: צריכה עצמית של קנאביס לא תחשב עבירה פלילית

מליאת הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לפיה החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית לא יחשבו כעבירה פלילית, אם ייאכף במשך 3 פעמים. לפי החוק, המשטרה תאכוף את עבירת השימוש באמצעות הטלת קנסות של 1,000 שקלים בפעם הראשונה, 2,000 שקלים בפעם השנייה (אם נתפס בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה), ו"הסדר מותנה" בפעם השלישית (הודאה וענישה כמו תשלום קנס או עבודות לשירות הציבור, בתמורה לאי הגשת כתב אישום). לנקנס תהיה אפשרות לשלם את הקנס, או לבקש להישפט. אם יישפט ויורשע, ישלם קנס שלא יפחת מפי 3 מגובה הקנס המקורי. הצעת החוק לא תחול על קטינים, חיילים ואסירים, וכן על מי שביצע פשע נוסף, והיא מוצעת כהוראת שעה ל-3 שנים, על מנת לבחון את יישומה והשלכותיה. ההצעה אושרה ברוב של 41 חברי כנסת מול 1 מתנגד ו-1 נמנע.

אושר סופית: ביטול פיצול התאגיד לטובת קיום האירוויזיון

מליאת הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) – חוק ביטול פיצול התאגיד. ההצעה אושרה  ברוב של 47 חברי כנסת וללא מתנגדים. במהלך הדיון התקבלה הסתייגות של ח"כ מיקי זוהר הסתייגות מספר 2 בסעיף 8,  המבקשת למנוע את פיטורי 40  עובדי הטלוויזיה החינוכית וקליטתם בתאגיד למשך שנה.

שר התקשורת איוב קרא אמר לאחר התייעצות כי הוא מעוניין להמשיך בהצבעות ולהעביר את החוק כולל ההסתייגות,

שר התקשורת הזהיר שכל שינוי בחוק עלול לפגוע בקיום האירוויזיון, אך הוא מעוניין להמשיך בהצבעות ולהעביר את החוק, ולאחר מיכן הוא יתייעץ עם היועמ"ש וייבחן האם ההסתייגות עלולה להשפיע על קיום האירוויזיון.

ההצעה מבקשת לבטל את הסעיפים הנוגעים להקמת תאגיד חדשות נפרד בתיקון מס' 8. כמו כן, מוצע להותיר על כנם את הסעיפים הנוגעים לקליטת עובדים מרשות השידור בתאגיד השידור הישראלי ובשירות המדינה.

אושר בקריאה ראשונה: פיקוח על מעונות יום

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ח-2018 (קריאה ראשונה)

ההצעה מבקשת לקבוע חובת רישוי למעונות תוך קביעת תנאי הפעלה שיבטיחו את שלומם וטובתם של הפעוטות לצד יצירת כלי אכיפה מנהליים, סמכויות מפקחים והוראות עונשין.

חוק הפיקוח ישית חובה על בעלים של מעון יום לפעוטות להוציא רישיון הפעלה אשר יינתן מהממונה על מעונות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. תוקפו של רישיון הפעלה יהיה לשנה ולממונה הסמכות לחדשו לתקופות נוספות של שנתיים ולאחר מכן לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.

לממונה על מעונות היום יינתנו כלי אכיפה מנהליים וסמכויות אכיפה והרתעה פליליות, בהם סמכות למתן צו הפסקה מנהלי לשם סגירת מעון, הטלת עיצומים כספיים וכן התראות מנהליות לצד הוראות עונשין לפיהן הפעלת מעון יום ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון הן עבירות פליליות.

התקציב לצורך הסדרת מערך המסגרות לטיפול בילדים בגילאי 0-3 יעמוד על 280 מלש"ח בפריסה לשבע שנים וכן יוקצה כוח אדם נוסף לאגף מעונות היום. התקציב ישמש להבטחת אכיפה אפקטיבית ויעילה לשלומם וביטחונם של הילדים, תוך מתן דגש  על הדרכה והכשרת מטפלות וכן לצורך סבסוד התקנת מצלמות במעונות יום.

אושר בקריאה ראשונה: הגבלת פרסום ושיווק מוצרי טבק וסיגריות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018, של חברי הכנסת איל בן ראובן, איתן כבל וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לקבוע כי פרסומת למוצרי עישון תהיה אסורה אלא אם כן היא כללת ברשימה מצומצמת של פרסומות מותרות, המיועדות בעיקרן לציבור המעשנים הבוחר ברוב המקרים להיחשף מרצונו לפרסומת כאמור. כמו כן, מוצע להרחיב את תחולת החוק למוצרי עישון נוספים כאמור שאינם מוצרי טבק, ובכלל זה חומרים המיועדים לעישון והמוצרים שמשמשים לעישונם. עוד מוצעים תיקונים להגבלה של פרסומות מותרות ושל שיווק מוצרי עישון ותיקונים המתחייבים מאיסור הפרסומת ומהרחבת תחולת החוק, ובכלל זה לעניין הענישה הפלילית.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרתו של חוק זה לאסור באופן כללי את הפרסומת למוצרי טבק במטרה להקטין את חשיפת הציבור לפרסומות למוצרים אלה, הגורמים למוות, תחלואה ונכות. איסור מקיף על פרסומת חשובה במיוחד על מנת להגן על ילדים וצעירים מהשפעותיה של פרסומת, המייצרת תדמית חיובית ומושכת לעישון.

אמנם, איסור על פרסומת למוצרי טבק פוגע בחופש העיסוק וחופש הביטוי של חברות הטבק, אך בהתחשב בנזקים הכבדים לבריאות הציבור וההשלכות של נזקים אלה, האיסור הכללי המוצע על פרסומת מסוג זה והמגבלות על שיווק מוצרי טבק, הם מידתיים לדעת מציעי הצעת החוק. יובהר כי כדי להימנע מפגיעה בעיסוק של חברות הטבק מעבר לנדרש, לא מוצע איסור מוחלט של פרסומת למוצרי טבק אלא מוצע להתיר מספר מצומצם של ערוצי פרסומת הממוקדים בציבור המעשנים בלבד, שייחשפו לפרסומת באופן רצוני."

אושר בקריאה ראשונה: תינתן לבעל חיסיון זכות ערר על החלטה להסיר את החיסיון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 21) (הסרת חיסיון הנוגע למקצועות טיפוליים), התשע"ח-2018 של חברי הכנסת קארין אלהרר, איימן עודה וקבוצת חברי כנסת

מוצע לקבוע כי בית המשפט הדן בבקשה להסרת חיסיון של רופא פסיכולוג ועובד סוציאלי, לא יחליט לגלות ראיה חסויה אלא לאחר שנתן הזדמנות לאדם שהמידע החסוי נוגע אליו ולבעל המקצוע להשמיע את עמדתם, במקרה בו אותו אדם או בעל המקצוע ביקשו זאת.

בדברי ההסבר נכתב: "בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך (בהליכים אזרחיים) לברר פרטים אודות עברו הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן (לרוב, מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון: בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב).

לעתים הדבר מתבקש במסגרת בקשה להזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד (מכוח סעיף 108 לחסד"פ) ולעתים באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה נוסף (מכוח סעיף 74 לחסד"פ). מכל מקום, נדרש בית המשפט, ראשית, להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות והפוטר את איש הטיפול מלהציג את הראיות אודות עברו של העד בפני בית המשפט, חיסיון אשר נועד להגן על בעל החיסיון - המטופל.

בדיון בהסרת החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-הסרת החיסיון, לעומת הנזק שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר לבעל החיסיון אין זכות מוקנית להופיע בפני בית המשפט ולפרט בפניו את השיקולים לאי-הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות הסרת החיסיון."

אושר בקריאה ראשונה: אחריות לעבודות שיפוצים

מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה את הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, של ח"כ רועי פולקמן וחברי כנסת נוספים, לפיה כל קבלן שיפוצים יחויב לתת למזמין אחריות של שנה לפחות על עבודות בהיקף של 44 אלף שקלים ומעלה. לפי ההצעה, שאושרה ברוב של 41 תומכים וללא מתנגדים או נמנעים, בתקופת האחריות יחויב קבלן השיפוצים לבצע תיקון ליקויים ללא תשלום ובתוך זמן סביר.

לפי ההצעה, כל קבלן שיפוצים יחויב לתת אחריות על עבודתו לפי חוק המכר אך לא פחות משנה. האחריות תחול על עבודות בהיקף של 44 אלף שקלים ומעלה – כך שבעבודות כאלה המזמינים ייהנו מאחריות לתקופה של שנה לפחות, שבתקופתה הקבלן יחויב לבצע תיקונים ללא תשלום ובתוך זמן סביר.