היו"ר חה"כ סלומינסקי: כל הצדדים עשו מאמץ כביר והתפשרו כדי לפתור בעיה כאובה של מסורבות מחו"ל

בתום דיון סוער אישרה הוועדה את הצעת החוק בתמיכה של 8 ח"כים ובהתנגדות של 3; הצעת החוק אושרה לאחר שהסעיף המגביל את סמכות בתיה"ד לשיפוט בעניינים שנקבעו בפס"ד או החלטה של בית משפט מוסמך במדינת חוץ או בהסכם תקף על פי דין של מדינת חוץ שונה, והוספה הגבלה על סמכות בית הדין לעסוק גם בנושאים שמתנהל בעניינם הליך בבית משפט מוסמך במדינת חוץ

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (סמכות בין-לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח-2018 – שיזמה הממשלה.

בדיון הוצג נוסח המבוסס על הסכמות שהגיעה אליהן הקואליציה, ובמהלך הקראת סעיפי החוק שבה וצפה המחלוקת הקואליציונית בנוגע להגבלת הסמכות למתן גט בלבד ולא לעריכת הסכמים בעניינים נוספים. חברות הכנסת עליזה לביא, רחל עזריה ורויטל סויד דרשו לוודא כי הנוסח מונע כל אפשרות שבתי הדין יתערבו בתחומים נוספים מעבר למתן הגט ורק לאחר ששונה הסעיף הנוע להגבלת הסמכות נערכה ההצבעה.

הצעת החוק הממשלתית מרחיבה את סמכותם הבין-לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גט של יהודים ולהפעיל סנקציות לאכיפת הגט במקרה הצורך, גם כאשר לא מתקיימות הזיקות למדינת ישראל הקבועות כיום בחוק שיפוט בתי דין רבניים. הנוסח שאושר בקריאה הראשונה הרחיב את סמכותם הן ביחס למי שנישאו אזרחית והן למי שנישאו על פי דין תורה אולם הנוסח שאושר עוסק בתביעות של נשים יהודיות מכל העולם שנישאו כדין תורה בלבד.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "כל צד ניסה בדיון להשיג הישגים שאינם בהצעת החוק. ישבנו שעות על גבי שעות וסגרנו כל מה שאפשר. אי אפשר לסגור הרמטית כי זה יכול לקצץ בסמכויות בתי הדין הרבניים, שלא דובר עליהן פה. הגענו להבנות לאחר שכל הצדדים עשו מאמץ כביר והתפשרו כדי לפתור בעיה כאובה של מסורבות מחו"ל כשהבעל הגיע לארץ ולאפשר סנקציות שיוציאו גט".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אנחנו לא רוצים למצוא עצמנו מרעים את המצב. עולות פה כרגע מצוקות אז בואו נחשוב פעם נוספת. אם חס וחלילה בתי הדין יעסקו בבירור יהדות אגב דיונים אלו, אני לא רוצה להיות במצב שהובלתי את החוק והוא ירע".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אנחנו יודעים איך העסק עובד ואנחנו לא מוכנים שתהיה שום סמכות שיפוט בעניינים מלבד מתן הגט. הרציונל היה באמת לסייע לנשים ואנחנו רוצים שלא ייפתח פתח לנושאים נלווים מלבד הגט. מה קורה במצב שלא בפס"ד, החלטה או הסכם. צריך להיות כתוב ברור שביה"ד הרבני לא אמור לקבל כוח שאין לו. לכל היושבים סביב השולחן הייתה כוונה לשחרר את הנשים העגונות מכלאן. אנחנו יודעים מה קורה בממסד הרבני והשאלה איך לא תאפשרו שימוש בחוק שלא למטרת שחרור מסורבות גט ולא תרחיבו סמכויות שלא לצורך".

חה"כ רחל עזריה (כולנו): "אנחנו לא רוצים לייצר עוד פתח לרשימות שחורות. אסור שבימ"ש יתפוס סמכות לא לגיטימית והגענו לפתרון שמקטין את האפשרות לכריכת ענייני רכוש, ילדים וכו'. אני מבינה שאתם לא רוצים לוותר על סמכויות שבידיכם אבל כרגע עדיין יש פה הרבה מרחב כשיש דיון על גט לגבר לדרוש דרישות לגט. לכן אני מציעה שבמקרים שאין פס"ד החלטה או הסכם- אם יש חיוב גט בבי"ד אחר לא תהיה סמכות לדון. אנחנו לא מעוניינים לומר שביה"ד בישראל גובר על בימ"ש אחר בעולם. לכם יש את אפשרות האכיפה. אנחנו מעוניינים שאם יש חיוב גט במקום אחר בעולם תכבדו את ההחלטה של ביה"ד שם ורק תפעילו סנקציות. לנהל דיון חדש אחרי שבי"ד אחר נתן גט זה להגדיר עליונות שהיא בלתי אפשרית. למה ליצר משבר מול כל בתי הדין הרבניים בעולם?"

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אני יוצא עם תחושות קשות שמאשרים את החוק לא בגלל סבל העגונות. הייתי מושך את החוק רק בגלל השיימינג שנעשה פה לבתי הדין והדה-לגיטימציה על גבן של אותן עגונות על ידי ארגונים שכל עניינם הוא מאבק בבתי הדין". 

עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים: "ברגע שאישה קיבלה גט הלכנו לשיטתכם לחומרה שאפילו לא חשוב איזה גט, לביה"ד לא תהיה סמכות לדון. בנוגע לסמכות לדון בנושאים נלווים בהסכמה אין פסיקה ברורה וכל נוסח יכול לפעול לכאן ולכאן. ייתכן שפסיקה עתידית שתאמר שאין סמכות לדון בהסכמה במקרים כאלו ומנגד יכול להיות שצדדים שהתגרשו בגירושים אזרחיים ונושא הילדים והמזונות שלא נדונו בשום פורום יוכלו להסתיים כאן בהסכמה. מצד שני לא רצינו לגרוע מסמכויות שכבר היו לבתיה"ד. בכל מקרה חשוב להבהיר שגם אם יש סמכות ניתן יהיה לטעון "פורום לא נאות" לפיה גם אם סמכות פורמאלית ניתן לטעון שלא ראוי שביה"ד בישראל ידון בנושא".

עו"ד הרב שמעון יעקובי, יועמ"ש בתי הדין הרבניים הודה לרב גולדשמיט, רבה של רוסיה, שיזם את הרעיון ולחה"כ עליזה לביא שהובילה הצעת חוק פרטית בנושא ואמר כי "כל שינוי נוסף מהנוסח משליך השלכות רוחב וממילא תוכלו לבחון את החוק בעוד 3 שנים".

8 ח"כים תמכו בהצעת החוק: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי והח"כים בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), בני בגין, אברהם נגוסה (הליכוד), רחל עזריה (כולנו), דן סידה (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה).

3 ח"כים התנגדו: רויטל סויד, יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ).