​

ראש חטיבת החקירות במשטרה תנ"צ קמין: ב-3% מהתיקים החקירה נמשכת מעל שנה; חשודים ימשכו חקירות ותיקים לא יגיעו למיצוי; יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "אין רצון לפגוע במשטרה אבל חוק יסדיר דברים שלא תמיד מתבצעים בהמלצת היועמ"ש"

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה שורת הצעות חוק להגבלת משך חקירת המשטרה והליכי התביעה ולקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא התיישנות עבירות.

לפי הצעת החוק הממשלתית יוגבל פרק הזמן שבו תוארך תקופת ההתיישנות בשל פעולת חקירה שבוצעה במהלכה. עוד מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות של עבירות חמורות במיוחד וכי לעבירת הרצח לא תהיה תקופת התיישנות. לפי הצעת החוק של חה"כ דב חנין, יוגבלו משך זמן החקירה המשטרתית ומשך הזמן בו ניתן להגיש כתב אישום לתקופות קצובות. לפי הצעת החוק של חה"כ טלב אבו עראר ונוספים אם תוך שנתיים מיום פתיחת התיק במשטרה לא הוגש כתב אישום ייסגר תיק החקירה. לפי הצעת החוק של יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי וחה"כ יאיר לפיד יוגבל משך זמן החקירה המשטרתית והליכי התביעה בהתאם לחומרת העבירה, לצד הסדרים המאפשרים להאריך את משך הזמן בתנאים מסוימים. לדיון היום הונח נוסח בשם כל המציעים המצמצם את הפערים בין הנחיות היועמ"ש והמשטרה העוסקות בהגבלת משך הליך החקירה לבין הצעות החוק הפרטיות במטרה לייצר הסדר מאוזן שיהיה מקובל על רשויות אכיפת החוק. הדיון התמקד בשאלה האם ניתן להפוך את הנחיית היועמ"ש להסדר בחקיקה ראשית.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "החוק חופף כמעט לגמרי את הנחיות היועמ"ש ואז נשארת השאלה העקרונית האם זו הנחיית יועץ או חוק. ראינו שהנחיית יועץ לא תמיד מתבצעת עד הסוף וברגע שיש חוק הדברים יותר מסודרים. אין לנו כמציעים פרטיים שום רצון לפגוע במשטרה או בפרקליטות ולהיפך- אנחנו רוצים לחזק אתכם אבל כל מערכת צריכה להתייעל לשם כך. צריך למצוא את האיזון בין כבוד האדם לבין הרצון להיאבק בפשיעה. היועמ"ש הנחה מגבלות זמן כמעט חופפות להצעות החוק הפרטיות אז איך משרד המשפטים יכול לטעון שהצעת החוק פוגעת ביכולת להעמיד לדין והנחיית היועמ"ש לא. אם נמצא משהו שאינו חופף נתקן אותו".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "למה צריכים להשלים עם תורה שבע"פ, כשמחר יבוא יועמ"ש אחר עם מדיניות אחרת. אני מבין את החששות שהחקיקה תקשה על המשימה החשובה של חשיפת האמת שאנחנו בעדה. עם זאת, ההתנגדות מזכירה את ההתנגדות לחוקים אחרים שבאו להגן על זכויות חשודים אחרות. תמיד ניתן לנצל את הזכויות הללו לרעה אבל המערכת הסתגלה למרות הקשיים. אנחנו מבקשים מכם לעשות צעד נוסף באותו כיוון". 

חה"כ יאיר לפיד (יש עתיד): "3% הם 1794 תיקים החורגים מהנחיית היועמ"ש. על זה החוק. זה דיון ערכי על איך אפשר להגן על אזרחים מפני השלטון. רוב התיקים פשוטים ועינוי הדין נגרם באותם תיקים מורכבים, שבהם מישהו יושב שנה שנתיים שלוש ומחכה להחלטה בעניינו. הנתונים פחות רלוונטיים כי גם אם מדובר רק באדם אחד עלינו להגן עליו בחקיקה. עומס על המערכת הוא לא טיעון. עלינו לעזור בעומס באמצעות תקציבים אבל זה לא קביל מול זכויות אדם שצריכות להיות מעוגנות בחקיקה".

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: "האופן בו הצעות החוק הפרטיות קוצבות את משך החקירה וטיפול התביעה באופן הרמטי הוא קיצור דה-פקטו של משך ההתיישנות הקבוע היום בסדר הדין הפלילי בהתאם לתקופות בהצעות החוק. התוצאה של זה היא שתיפגע היכולת להעמיד לדין עבריינים. אנחנו מכבדים את הנחיית היועץ ופועלים לפיה אך תוצאת החקיקה עלולה להביא לכך שכשיש ראיה חדשה בתיק או ריבוי חשודים, לא ניתן יהיה להמשיך בחקירה. המשמעות של הצעות החוק הפרטיות היא להפוך את הכלל כך שרק במקרים חריגים שניתן אישור יועץ ניתן יהיה לקדם חקירה שחרגה ממגבלת הזמן. המשמעות היא פגיעה בעקרונות ההתיישנות במקום לטפל בפריצה של תקופת ההתיישנות שבה אנחנו רוצים לטפל אתם מטפלים במשהו שכבר יש לו מענה בהנחיות".

תנ"צ ערן קמין ראש חטיבת החקירות במשטרה: "ב-97% מהתיקים בעבירות עוון ופשע החקירה מסתיימת בתוך שנה. בעבירות עוון-96% בתוך 9 חודשים ו-75% בתוך 3 חודשים.  בעבירות פשע האחוזים דומים ובשני הסוגים רק ב-3% נמשכת החקירה מעל שנה. אותם 3% משקפים בחלק מהמקרים התחמקויות שונות של חשודים מהחקירה. באמצעות הצעות החוק רוצים להשיג היפוך נטל ולחייב אישור היועמ"ש לפני הגשת כתב אישום. ברור לכולם שמדובר על עלויות נוספות למשטרה והעמסה על מערכת בימ"ש שעמוסה גם כך. המנגנון המשטרתי מאפשר פיקוח ובקרה ברמות המחוזיות ובמטה הארצי. אפשר להדק את ההנחיה ולהרחיב אותה מעבר לתביעה גם לגורמי החקירה אבל לא אמליץ על חקיקה ראשית. בהרבה תיקים יש לנו חשודים שעושים כל שביכולתם להימלט מחקירה ויכולים להשפיע על עדים ועל כך הצעת החוק לא נותנת את הדעת. אנחנו לא שלמים עם הצעת החוק הממשלתית אבל הגענו לפתרון מקובל. לייצר עכשיו מנגנון מסורבל עם היפוך נטל יאפשר לחשודים פוטנציאלים לראות בהם כמוצא שלל רב. הם ינצלו כל פסיק ואות בהצעת החוק כדי להתנגח בהליך המשפטי. חסר הישע באירועים הללו הוא לא החשוד אלא הקורבן. אותה קשישה שהחשוד גנב ממנה את כול כספה ויש לו סוללת עו"ד שיודע לשלוח את העד ההכרחי לחו"ל והתיק לא יגיע לידי מיצוי והקרבן ישלם את המחיר".

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות: "המצב המשפטי היום לא נתלה רק בהנחיית יועמ"ש. בחקיקה הקשחנו את מוסד הביקורת על הפרקליטות, ויש הגנה מפני שיהוי ובימ"ש יכול לבטל את כתב האישום באופן מלא או חלקי. כפרקליטות אין שום בעיה וראוי שנדווח לוועדה על הנתונים הללו באופן עתי בכובע של פיקוח הכנסת על הממשלה. אם יוקשחו המועדים יכולות להיגרם תוצאות שדווקא יפגעו בזכויות הקורבן כי אם אני צריך לקבל החלטה כפרקליט על סגירת תיק זה יותר קשה מהחלטה על העמדה לדין. בתיקי אלימות במשפחה על רקע סכסוך במשפחה הפרקליט במקרים מסוימים משהה במכוון את התיק כדי לראות מה מתפתח. יש השהיות בשל מידע מודיעיני על פרשיות קשורות ועוד. לא ראוי ליצור מצב שבו עבירות שיש בהן 10 שנות התיישנות הופכות דה-פקטו לשלוש וחצי שנות התיישנות".

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרה: "ברגע שנעלה למדרגה של חוק ייעשה בו שימוש רב יותר בבקשות לפסילת כתבי אישום. ביחס ל-1700 תיקים שצוינו יש לדייק שרק 400 תיקים חורגים לכאורה מההנחיות. כשהדבר יחוקק יחפשו הסניגורים איך לייעץ לחשודים להשתמש בסעיפים שונים והמספרים יעלו משמעותית והיחיד שייפגע הוא