​מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – שינוי אופן בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה), של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וקבוצת ח"כים. הממשלה לא נקטה עמדה לגבי החוק.

 הצעת החוק באה לתקן את אופן בחירתם של נשיא המדינה ומבקר המדינה כך שבהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק שני המועמדים שקיבלו את קולותיהם של מספר חברי הכנסת הגדול ביותר בהצבעה הראשונה. בהצבעה השנייה, הנבחר הוא מי שקיבל את רוב קולותיהם של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בהצעת חוק זו מוצע לתקן את אופן בחירתם של נשיא המדינה ומבקר המדינה אשר נבחרים בבחירות חשאיות בידי הכנסת בהליך בחירה זהה כמפורט להלן. לפי הליך הבחירה הקבוע בחוק-יסוד: נשיא המדינה ובחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958, כדי שייבחר מועמד בהצבעה הראשונה נדרש שיצביעו בעדו רוב של חברי הכנסת. לפי החוקים כאמור, אם לא הצביע רוב חברי הכנסת בעד מועמד אחד, מצביעים שנית, כאשר בהצבעה השנייה שוב מובאים להצבעה כל אותם המועמדים שהיו גם בהצבעה הראשונה ושוב נדרש גם רוב חברי הכנסת לצורך בחירה במועמד אחד.

לא ברור מדוע אין כל הבדל בין ההצבעה הראשונה לבין ההצבעה השנייה. זאת ועוד, הליך הבחירה האמור יוצר סרבול אשר מביא לכך שפעמים רבות יידרשו הצבעות נוספות לצורך בחירת מועמד אחד. בנוסף, לפי החוקים כאמור, בהצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שבעדו הצביע בבחירה הקודמת מספר חברי הכנסת הקטן ביותר. במצב של ריבוי מועמדים, אם כן, עלול להיווצר מצב שהליך הבחירה יתמשך על פני שלוש הצבעות ואף יותר.

בהצעת חוק זו מוצע לתקן את החוקים כאמור ולשנות את הליך הבחירה של נשיא המדינה ושל מבקר המדינה על ידי הכנסת. לפי הצעת החוק, בהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק שני המועמדים שקיבלו את קולותיהם של מספר חברי הכנסת הגדול ביותר בהצבעה הראשונה, כאשר בהצבעה זו הנבחר הוא מי שקיבל את רוב קולותיהם של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה, ולא רוב של חברי הכנסת כפי שנדרש בהצבעה הראשונה. הליך בחירה כפי שמוצע בהצעת חוק זו ימנע את הסרבול הכרוך בהליך הבחירה הקיים ויביא לכך שניתן יהיה לבחור מועמד כבר בהצבעה השנייה".

 
33 ח"כים תמכו בהצעה, ו- 5 התנגדו לה. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת, להכנתה לקריאה ראשונה.