​יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי: "אדרוש מהמדינה לבצע עבודת מטה מקיפה לבחינת הכדאיות הכלכלית של העסקה במיקור חוץ"

 

 

      תמונה לא ברורה, חוסר בנתונים והיעדר עבודת מטה, אלו הטענות שעלו היום (ד') בוועדת הכספים בדיון על המשמעויות התקציביות של העסקה ישירה בשירות המדינה, במסגרת ציון הכנסת את יום העסקה הישירה במגזר הציבורי. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע, כי "נוכח חשיבות הנושא וההשלכות מרחיקות הלכת שלו אך היעדר תמונה מלאה ונתונים ברורים להשוואה בין שיטות העסקה, ועדת הכספים תחל בסדרת דיונים לבחינה מעמיקה של העניין. אם יתברר כי מיקור חוץ, לא רק שלא מוזיל עלויות למדינה, אלא מייקר עלויות תוך פגיעה בזכויות העובדים יש לבחון מחדש את האפשרות לקלוט את העובדים כעובדים מן המניין. בכל מקרה, על המדינה להציג עבודת מטה מסודרת שתאפשר להכריע בסוגיה".

 

 

 

     יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "בהעסקת עובדי קבלן ובמיקור חוץ, המדינה הופכת להיות מנציחה של עבדות. בשנים האחרונות שולטת התפיסה כי יש להפריט כל מה שניתן ולהוציא למיקור חוץ כמעט כל פרויקט עד שהגולם עלה על יוצרו וכעת, כלל לא ברור, האם שיטת ההעסקה הפוגענית הזו בכלל משתלמת תקציבית. תופעת מיקור החוץ לא מופתה מעולם ע"י משרדי הממשלה וכשאין נתונים לא ניתן להעריך את יעילות השיטה. אין עבודת מטה מסודרת, רק מפריטים ואין מי שמבקר, אין מי שמפקח שאכן הדברים נעשים כראוי והם משתלמים כלכלית. סגן החשכ"ל לשעבר, טל הרמתי התבטא בעניין ואמר, כי מיקור החוץ יוצר בזבוז כלכלי גדול ועל ועדת הכספים להיכנס לעובי הקורה ולבחון את האמת, האם המדינה אכן מרוויחה ממיקור חוץ?! האם זה באמת יעיל וחוסך משאבים אם לאו?!  נדרשת עבודת מטה מקיפה, שכן בסופו של דבר פוגעים בציבור העובדים ובסוף יתכן שזה כלל לא משתלם למדינה".

 

  

      פעילה חברתית בקואליציה להעסקה ישירה, אסתי סגל: "אין נתונים, לא יודעים כמה עובדי קבלן יש, כמה עובדי מיקור חוץ יש וגם לא יודעים כמה כסף המדינה מוציאה על מיקור חוץ. גם במקומות שהמדינה יודעת שזה נכשל, המגמה ממשיכה. לדוגמה, פרויקט המחשוב של משרד הבריאות שלא יצא ממנו דבר אך הניב הפסד של 38 מיליון ₪ ועם החיבורים של כל מה שהיה כרוך בכך קרוב ל- 80 מיליון ₪, עדיין המדינה ממשיכה את ההתקשרות עם אותה חברה שעסקה בכך. אותו דבר עם הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד שלא הוכיחה את עצמה. כך גם בנושא גביית אגרת רשות השידור שהוצאה למשרדי עורכי דין פרטיים ורוב הכסף שנגבה לא הגיע בסופו של דבר לרשות. כסף גדול שלנו האזרחים, משלמי המיסים, עובר לידי מעטים. השיטה מעודדת מרמה, הטעיות ועבירות שונות על החוק וגם לא משתלמת כלכלית. נעשו מחקרים חיצוניים, לדוגמה באוניברסיטת בר-אילן, שהראו כי מיקרו חוץ יקר מאוד וכי אם יחזרו להעסקה ישירה יחסכו משאבים רבים. אך המדינה לא עשתה כל מחקר השוואתי עד כה בעניין".

 

 

     נוכח הדברים, חזר יו"ר הוועדה סלומינסקי והדגיש, כי "אם יתברר שזה מביא את התוצאה ההפוכה חייבים לעצור את זה ללא קשר לאידיאולוגיה. אך מישהו צריך להציג בפנינו את התמונה ואנחנו נדרוש מהמדינה תשובות ונתונים לדיונים הבאים".

 

  

     אלכס קגנוב, רפרנטית מקרו באוצר: "הסוגייה איך מספקים שירות מסוים נבחנת כל מקרה לגופו על-מנת לספק את השירות הטוב ביותר. הן בהעסקה ישירה והן במיקור חוץ יכולות להיות תקלות שאנחנו מנסים למזער.

 

בנינו מערכת מחשוב למשרדים בהשקעה של כמה מיליונים, לשיפור השירות לאזרחים ולא סיימנו בגלל סכסוך עבודה ובסוף נדרשנו להוסיף 30,000 ₪ לכל עובד על הכנסת מערכת מחשוב לכל עובד. חברת טלדור שמספקת שירותי מחשוב לממשלה, פועלת גם בעיקר בשוק הפרטי. העבודה שלה עבור המגזר הציבורי היא לכל היותר 40% מפעילותה. כל פרויקט חדש של הממשלה אנחנו בוחנים האם בהעסקה ישירה או מיקור חוץ. היקף ההעסקה הישירה שלנו הולך וגדל בניגוד למה שחושבים. בפרויקטים זמניים: למשל חוות דעת של מהנדס באופן זמני לא צריך להעסיק מהנדס באופן קבוע".

  

 

     סגן החשבת הכללית, מרדכי אלישע: "צמצמנו מאוד את התופעה של העסקת עובדי קבלן ממאות אלפים לעשרות אלפים. בהעסקה ישירה היתה לנו בעיה קשה לגייס הרבה בעלי תפקידים למשל מהנדסים ופסיכולוגים. וכן הרבה מועסקים במספר נמוך של שעות בחודש ואנחנו מאוד מתגמלים על העסקה חלקית. הגענו לשם בגלל מה שהיה שם לפני 20 שנה. למשל עובדי מחשוב לא סיפקו את הסחורה".