​

אדוני יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין,  

כנסת נכבדה.

זהו יום מרגש ומלא משמעות בשבילי. אני ניצבת על הדוכן הזה , דוכן ממנו נשאו דברים מנחם בגין , ביל קלינטון ,

ג'ורג' בוש , ועוד ראשי מדינות רבים. מעל הדוכן הזה הודיעו מנהיגינו על יציאה למלחמה או קריאה לשלום. מהבית הזה יצאו ההחלטות והחוקים המעצבים וקובעים כל נושא בחיי העם הזה , את סדר עדיפויותיו הלאומי, ואת ערכיו הייחודיים.

אומרים שכל אדם הוא תבנית נוף מולדתו . תבנית הולדתי בנויה משכונה מעורבת בפרדס- חנה, אליה הגיעו הורי, רומיה ויחיא, מהפחונים החלודים בהם התגוררו במעברת עין שמר, לשם עלו מתימן הרחוקה יחד עם יתר העולים שהגיעו משאר הארצות אל ארץ ישראל.

בילדותם של אחיותי ואחי היה שם חוסר גדול , רק אהבה וחום היו שם בשפע , שמחת עמלים המוקפים במשפחתם הגדולה.

לכל העולים היו בעיות וקשיי קליטה בשל מצוקת הדיור והמחיה, ההסתגלות לשפה החדשה ולחיי התרבות.

המאבק לקיום פיזי היה דייר של קבע בביתנו ומשום כך,

אני רואה שליחות במיגור העוני והסבל , נלחמת למען מתן זכות שווה לכל אזרח ואזרחית בישראל לחינוך , לבריאות, להתפתחות מקצועית , למצוינות , להגנה על החלש וחסר הישע , להקמת בית וזוגיות .

בשני לדצמבר 2010 פרצה אש גדולה ביערות הכרמל.

זה החל כעוד יום רגיל בביתנו. האיש שלי תת ניצב ליאור בוקר היה קצין המבצעים של המחוז הצפוני. ראשון לכל מבצע,  מזנק לכל קריאה . במהלך פינוי בית הכלא דמון נקלע אוטובוס של צוערי שב"ס למלכודת אש נוראית.

שלושים ושבעה צוערים מצאו את מותם באסון הנורא הזה כמו גם קציני משטרה בכירים שעשו הכול להצילם וכבאים גיבורים שנלחמו בלהבות הענק. מלחמה חסרת סיכוי אבל מלאת אמונה עד מותם !

החלטתי להפוך את הלהבה האנושית הזו ללפיד של חיי. ללכת לאורה ובחומה. חודשים חקרתי את רגעיו האחרונים של בעלי , התמונה התבררה. ליאור כבר היה בדרכו אל מחוץ לזירה , יכול היה לחיות איתנו היום , אבל חזר פנימה אל התופת, אל הצוערים , הקריב את חייו וסימן לכולנו את המילה שליחות בכל מחיר .

כדור האש האנושי הזה נמצא חבוק. וזהו המסר שיצא מהלהבות : היו שם נשים וגברים , קצינים ופקודים , נער אמיץ  בן 16 ומבוגרים , יהודים וערבים, דרומיים וצפוניים , דתיים וחילוניים , מזרחים ואשכנזים , ימנים ושמאלנים.

האש לא ביקשה מהם תעודת זהות. לא שאלה למינם או לדעותיהם, היא כילתה את כולם , כדור אנושי אחד .

זה הכדור ממנו מורכבת מדינת ישראל ואסור שרק האש תחבר אותו.  זה המסר שקיבלתי מהיום הנורא ההוא ושאותו אני מבקשת ליישם בכל צעד ויום שאשמש בשליחות במשכן הזה. זה צריך להיות עמוד האש של כולנו .

תמיד נזכור כי בכל שעה, בכל יום ובכל לילה, יש מי שמסכנים את חייהם למעננו, במשימה החשובה ביותר לכל בן אנוש  חיים.

ונזכור כי יש מי שמחכים להם בביתם , ולעיתים הם אינם חוזרים.

רק לאחרונה, ביום הזיכרון, פגשתי את חברי למשפחת השכול. אני יודעת לזהות אותם על פי המבט הכבוי בעיניהם . אשמש לנו, למשפחת השכול הישראלית לב ומשענת במשכן הזה. אהיה מעורבת בכל הקשור לאלפי המשפחות שנותרו . ולכל נושאי הצלקות ששילמו בגופם למען הארץ הזו. זו תהיה אחת המשימות המרכזיות שלי כאן .

מהיום הנורא ההוא ביערות הכרמל חיי השתנו ללא היכר. הקמתי יחד עם אנשים טובים את הקרן על שם ליאור בוקר, המסייעת לקידום הכבאות וההצלה ולקהילה המופלאה של המתנדבים. 

יצאתי למאבק ציבורי כדי שאסון כזה לא יחזור לעולם, הקמתי שדולה בכנסת לקידום הכבאות וההצלה והנצחתי בצעדת הכרמל.

אז, בנסיבות הנוראיות ההן, זכיתי לפגוש לראשונה יחד עם ביתי פז, את ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא פינה לנו כל זמן שנידרש. ברגישות ובנחרצות תוך זמן קצר ביותר , בהנחייתו האישית, הועמדו לרשות שיקום שירותי הכיבוי שהוזנחו משך שנים ארוכות , מיליארד ושלוש מאות מיליוני שקלים והוקמה טייסת כיבוי. השינוי בוצע ובגדול.

למדתי שניתן להשפיע ולהניע, לשנות את סדר היום הציבורי.  שהצעקה נשמעת ויש עונה .

החלטתי להצטרף לחיים הציבוריים במקום שהוא ביתי האידיאולוגי - תנועת הליכוד .

קבלת הפנים החמה לה זכיתי אופיינית למפלגת הנשמה שהצטרפתי אליה . זו מפלגת העם , ואין זה מקרי שבנימין נתניהו והליכוד מובילים את המדינה הזו פעם אחר פעם .

הבית הזה מחולק למאות חדרים , אולם מבדילים ביניהם רק קירות , לא חלילה גדרות . מסתכלים עלינו , ולעיתים מפרשים רחוק מידי ובסילוף את הדברים. אנחנו צריכים להיות זהירים .שבעתיים .

בעת האחרונה חמק לו השד הגזעני ומצא לו כמה שגרירים רעים שליבו והגדילו . בעידן בו בלחיצת מקלדת אתה מגיע לרבבות , אתה יכול להשחיר ולהרוס בהזזת עכבר, עשרות שנים של עבודה משותפת לקירוב לבבות .

די, מספיק. אדם נאור לא יכול להיות גזען , זה דבר והיפוכו. שום תואר או קורות חיים לא יוכלו לחפות על מי שגזענות יוצאת מתחת ידיו או שפתיו .

סוד הישרדותו הבלתי נתפסת של העם היהודי היה בלכידותו. מיציאת מצרים, דרך אושוויץ ומלחמות ישראל. השארנו מיליוני מתים בדרך . בואו נחזור לתרבות דיון נכונה וראויה. בואו נקרא לליכוד ואיחוי השורות , כולנו יחד.

כפי שאמר רבי נחמן מברסלב "נהג כמנהגו של הבורא – אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו. כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד"

אני רוצה להודות לבנותי האהובות פז וראמות התומכות בי לאורך כל הדרך, לבני משפחתי היקרים, להוריו של ליאור, רינה ומיכאל  ולכל החברים שכיבדו אותי וצופים בנאומי הראשון . מודה לבורא עולם על שהביאני לכאן למרות הכול .

תודה.