בדיון מעקב אחר השלמת פרסום חומרי הוועדות שחקרו את פרשת הילדים החטופים במלאות שנה מיום כניסת הצו לתוקף - טוענות המשפחות כי אומנם פורסמו עשרות אלפי מסמכים אך רבים מהם מושחרים. גנז המדינה הודה כי 87 תיקים שמופיעים ברשימת התיקים שמסרו הוועדות לארכיון חסרים. "הרושם של הפונים לוועדה שבראשותי", אמרה חה"כ קורן, "שלא כל החומרים נחשפו לעיון הציבור"

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה היום (שני) דיון מעקב אחר השלמת פרסום חומרי הוועדות שחקרו את הפרשה בעבר במלאות שנה מיום כניסת הצו לפרסמם לתוקף.

"שלוש ועדות ציבוריות הוקמו בעבר על מנת לחקור את הפרשה", הסבירה יו"ר הוועדה חה"כ נורית קורן, "ועדת בהלול- מינקובסקי, ועדת שלגי וועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי. הוועדות ניסו לבדוק את היקף הפרשה ונסיבותיה, ועדת החקירה הממלכתית ניסתה גם לברר מה עלה בגורלו של כל אחד מהנעלמים. במסגרת החקירה, הם שמעו עדויות מבני משפחות הנעלמים וריכזו מסמכים וחומרים רלוונטיים. הוועדות בדקו בסך הכל  1,033 מקרים של 'היעלמות' ילדים בארץ ו-20 ילדים בחאשד. מבין 1,053 מקרים שבדקו נמצא כי 979 תינוקות נפטרו, 5 תינוקות נתגלו ו- 69 מקרים נותרו עלומים".

לדברי היו"ר קורן באופן תמוה ותקדימי על חומרי החקירה הוטל חיסיון בהוראת ממשלה עד שנת 2071. "פניתי לראש הממשלה בנושא ולאחר עבודה מאומצת והודות לשר צחי הנגבי, החל מיום 28.12.2016 הם פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של ארכיון המדינה. בין סמכויות הוועדה שבראשותי, לפקח על יישום החלטה זו. חלפה כשנה ואנו מגלים שלמרות החלטת הממשלה לפרסמם, לא רק שישנם חומרים שעדיין לא נגישים לעיון הציבור אלא גם ישנן לא מעט בעיות: מהמידע שהתקבל בוועדה עולה שוועדת החקירה הממלכתית מסרה רשימה שמית של כ-3,600 תיקים לארכיון המדינה. כשהתחילו את פרסום החומרים, בארכיון המדינה לא נמצאו כלל התיקים שהופיעו ברשימה. הרושם של הפונים לוועדה שבראשותי, נציגי עמותות ואנשים פרטיים שלא כל החומרים נחשפו לעיון הציבור".

ד"ר יעקב לזוביק גנז המדינה אמר כי 50 אנשים בארכיון המדינה השתדלו לעשות כמיטב יכולתם. "היו תקלות וקיבלנו החלטות תוך כדי עבודה. 3,482 תיקים נפתחו לעיון הציבור, התיקים נסרקו ועלו לאתר ,חלקם נפתחו באופן חלקי במתווה חשיפה שאושר על ידי הממשלה". ד"ר לזוביק אישר כי 50 תיקים נשארו חסויים בשל הימצאות נושאי אימוץ בתוכם או חומרים שיש עליהם זכויות יוצרים".

אורנה הירשפלד עו"ס ראשית לחוק האימוץ במשרד הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי במקרים שהתבררו כמקרי אימוץ היה צריך לקבל את הסכמת הצדדים. "יש סה"כ 5 תיקים כאלו ורק 2 מקרים שעדיין לא הושגה הסכמה לחשיפתם". עו"ד רבקי דב"ש ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים טענה כי במקרה אחד מישהי לא מסכימה לחשוף את סיפור האימוץ ובמקרה השני מישהי מחפשת קבר ספציפי. "אם נמצא אותו היא תהיה מוכנה לחשוף את סיפורה האישי". הירשפלד הוסיפה כי בשלושת המקרים הנותרים קשה לאתר את המעורבים והביע תקווה כי תוך חצי שנה תוכל להחזיר לוועדה תשובה מסודרת בנושא. ח"כ קורן הציעה לסייע בנושא איתור הקבר כפי שעושה הוועדה במקרים דומים.

ד"ר לזוביק אמר בהמשך הדיון כי ישנם 625 תיקים שלא הוצגו לציבור והודה כי 87 תיקים מתוך ה- 3,532 תיקיםחסרים. "יכול להיות שמדובר ברישום כפול", הוא הסביר ואמר כי הדרך היחידה לוודא זאת היא ספירת מלאי של כל הארכיון ועם הזמן יתכן ויגיעו אליהם.

היו"ר קורן אמרה לנציגי הארכיון כי בוועדה מתקבלות פניות מעמותות ואזרחים שמציינים כי הקשר של הציבור עם הגנזך איננו יעיל וטוב. "בקשות לעיון במסמכים מתעכבות זמן רב כאשר יש לזכור שיש חשיבות רבה לזמן במקרה של הפרשה. גם אנחנו כוועדה פונים בבקשות לחשוף תיקים ומקבלים התייחסות לאחר זמן רב או לא מקבלים התייחסות כלל כך למשל לא קבלנו התייחסות למאמר שהובא בפני ועדת החקירה הממלכתית, מאמר שהופיע בעלון קיבוץ גלעד שנכתב על ידי סנטה יוספטל על זוגות שמגיעים לקיבוצים לחפש ילדים לאימוץ כי יש מחסור בילדים". חה"כ שאלה: אם וועדה בכנסת לא מקבלת התייחסות מהארכיון מה בנוגע לאזרחים?

ד"ר לזוביק השיב כי לארכיון הוכנסה מערכת CRM משוכללת שתשפר באופן ניכר את מהירות התגובה. "בינואר פברואר הגיעו 500 פניות מאנשים. מאז מרץ עוד 200 פניות. תוך ימים ניתן לכולם תשובות. אין לנו מדיניות של לא לענות או לעכב".

בהמשך הדיון התברר כי הוועדות השונות לא צילמו את העדויות שניתנו על ידי בני המשפחות ועו"ד דב"ש אף גילתה כי מתשובה רשמית שהועברה אליה עולה כי לא נכתבו פרוטוקולים מדיונים פנימיים. "חה"כ קורן השיבה ואמרה כי ועדת חקירה ממלכתית של עשתה רישום פרוטוקול זה חמור מאוד.

האחים מוריה סומך וכפיר סייג שלקחו חלק בדיון סיפרו כיצד המידע שבארכיון המדינה יכול להיות קריטי כדי לגלות את האמת: "חיפשנו את דוד שלי שמואל גורייש שנאמר לנו שמת בגיל שלושה חודשים במחנה עולים", סיפרה מוריה, "סבתא הייתה מאושפזת בבית חולים ואז כנראה חטפו אותו. הוא היה בריא ולקחו אותו מבית היולדות בזמן שהיא לא הייתה במצב תקין. בוועדות שלגי וקדמי ביקשנו לגלות את האמת ושם נתנו לנו קבר מוצהר".

בני המשפחה כמעט ואיבדו תקווה למצוא את דודם בין החיים עד שנפתחו הארכיונים לעיון הציבור: "חיפשנו בתיקים וגילינו תעבורת כספים הקשורה לויצ"ו צפת ולדודי שכנראה נלקח לאימוץ. התהליך לקבל מידע מהארכיון הוא מאוד ארוך. "יש 4000 תיקים אבל 90 אחוז מהם מושחרים. זה חמור מאוד". מוריה סיפרה כי בשבוע שעבר הושגה התקדמות נוספת בעזרת הארכיון שממנה התגלו עוד ראיות רבות לכאורה להעברת כספים הקשורות לדודה שמואל המעידות על כך שהוא כלל לא מת.

"איך מגיעים לחומרים על ויצ"ו צפת?" שאלה חה"כ קורן, "הגיעו אלינו המון תלונות על ויצ"ו שטוענים כי כל החומרים שהיו בידם מאותן השנים הועברו לארכיון המדינה". עו"ד דב"ש טענה מנגד כי תיקי ויצ"ו מעולם לא נתפסו על ידי הארכיון ומהידוע לה הם בכלל נשרפו. "מוזר שהם אמרו שהתיקים נמצאים בארכיון המדינה".

חה"כ קורן הבטיחה לזמן את ויצ"ו לדיון בסוגיות קשות אלו: "אלו הדברים שבהם טמון הסוד. צריך להפנות את כל המשאבים לשם". היועץ המשפטי לוועדה עו"ד דן מרזוק שאל את גנז המדינה האם פנו בכלל לויצ"ו בבקשה לדעת האם יש להם בכלל חומרים בנושא מתוקף סעיף 9 בחוק שמאפשר לגנז הראשי לדעת איזה חומר בכלל קיים וד"ר לזוביק הודה שלא עשו זאת.

לאור זאת ח"כ קורן ביקשה מהגנז לדרוש בהקדם חומרים מויצ"ו כמו גם מרשימת גופים נוספים שתעביר אליו, גופים שבארכיון שלהם סביר להניח, נמצא מידע חשוב שיכול לשפוך אור על הפרשה. היא הודתה לצוות ארכיון המדינה על עבודה מהירה ומקצועית לאור החלטת ראש הממשלה נתניהו. "אני מקווה כי כל הבעיות יטופלו ואני מבטיחה לקיים בקרוב דיון רלוונטי ומעמיק בסוגיית האימוצים וויצ"ו.