מליאת הכנסת מקיימת בשעה זו דיון ממושך על חוק הלאום כאשר חברי האופוזיציה מנמקים את ההסתייגויות הרבות שהוגשו לחוק. יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה הציג את ההצעה ואמר: "חוק הייסוד הזה זכה לעיסוק המקיף המעמיק והרציני ביותר ביחס לכל חוקי הייסוד הקיימים במדינת ישראל, במהלך דיוני הוועדה נעשו שינויים משמעותיים בנוסח" ח"כ בני בגין: "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד, לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות". ח"כ דב חנין: "החוק הזה מקדם אידיאולוגיה של ארץ-ישראל השלמה, ושולל את זכות ההגדרה העצמית מהעם הפלסטיני". ח"כ ג'מאל זחאלקה קרע מעל הדוכן את הצעת החוק.

מליאת הכנסת מקיימת בשעה זו דיון ממושך בהצעת חוק חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של ח"כ אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת, כאשר חברי האופוזיציה מנמקים את מאות ההסתייגויות שהוגשו לחוק. ההצבעות צפויות להתחיל באזור השעה 23:30.

יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה הציג את ההצעה ואמר: "זהו רגע מכונן בדברי הימים של מדינת ישראל, המדינה האחת והיחידה של העם היהודי. לנו אין 21 מדינות לאום כמו לאומה הערבית, למשל, רק אחת יש לנו קטנה.  מדובר בחוק ייסוד היסטורי המאגד לראשונה בצורה מפורטת  את המרכיבים השונים באופיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הוועדה החלה את דיוניה לפני שנה ולמיטב ידיעתי חוק הייסוד הזה זכה לעיסוק המקיף המעמיק והרציני ביותר ביחס לכל חוקי הייסוד הקיימים במדינת ישראל. שמענו מכל הזרמים וגווני הקשת הפוליטית, הוועדה פעלה בלב פתוח ובנפש חפצה והראייה שבמהלך דיוני הוועדה נעשו שינויים משמעותיים בנוסח, בעקבות הערות רבות שקיבלנו ואת חלקן יישמנו. הנוסח שמוכן לפניכם כעת שונה מן הנוסח בתחילת הדרך. 

ח"כ בני בגין מהליכוד אמר: "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני 7 שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו 7 שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה.

אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוי עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו."

ח"כ ציפי לבני: "כששאלתי חברי כנסת מהקואליציה למה הם לא מביאים את אותו חוק שאנחנו יכולים להתאחד סביבו מאה חברי כנסת, הם הסתכלו עלי בחיוך ציני ואמרו שנתניהו רוצה את החוק בשביל לריב, אחרת איך ידעו שהוא יותר לאומי מיכם? מה יצא לנו מיזה שתתמכו? זו השיטה."

ח"כ יעל גרמן: התנועה שבאה בשמו של ז'בוטינסקי מציבה בפנינו חוק שאין בו שוויון, אין אזכור בכלל לכך שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. לא פלא שהיום העברנו את חוק הפונדקאות ועכשיו את חוק הלאום, שני חוקים שהאחד הוא יוצא הפועל של השני.

ח"כ דב חנין: "החוק הזה מקדם אידיאולוגיה של ארץ-ישראל השלמה. הוא מערבב בין ארץ ישראל ומדינת ישראל, ושולל את זכות ההגדרה העצמית מהעם הפלסטיני, ובכך הוא פוגע בעם ישראל. כי לא יהיה עתיד, לא יהיה שלום ולא יהיה ביטחון לעם ישראל - אם לא יהיה עתיד, שלום וביטחון לעם הפלסטיני במדינתו העצמאית."

ח"כ איימן עודה: "כמו שבכפר קאסם נאמר שזו פקודה לא חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליה, גם בחוק הרשע הזה דגל שחור מתנוסס דגל שחור." תוך כדי דבריו הוציא ח"כ עודה גדל שחור מיכו ונופף בו מעל דפי החוק.

ח"כ אילן גילאון: המשותף לכל החוקים האלה זה או אצבע בעין או להתריס או שחיתות לרפד את השלטון המושחת. אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ושל כל אזרחיה שחיים בה, כך צריך להגדיר אותה ולא בשום אופן אחר. ואני מבין שעד שחווית השחרור הלאומי של העם השכן העם הפלשתיני לא תתממש שום דבר לא יתממש.

ח"כ סעיד אלחרומי: "אנחנו , תושבי הארץ הערבים , נמשיך להילחם בכל החוקים הגזענים מבית היוצר של נתניהו ועושי דברו . ונמשיך לגור ולהתפתח במולדת שלנו על אפו וחמתו של נתניהו וכל חבורת הגזעים הרוקדת סביבו. באישור  החוק הגזעני הזה , נכנסה ישראל רשמית למועדון הלא מכובד של מדינות גזעניות ואומללות בודדות בעולם ״

ח"כ אלעזר שטרן: "חוק הלאום הוא דחיפת אצבע לעין של אחינו הדרוזים והבדואים שמשרתים לצדנו בצה"ל ובזרועות הביטחון. לאומיות יסודה באהבה, לאומנות שורשיה בשנאה. כך גם חיילי צה"ל שנלחמים ונופלים למען המדינה הזאת, הופכים לאויבים."

ח"כ מיכל בירן: " בחוק הלאום יש דברים שמקובלים על כולם ודברים מחדשים. מה שמקובל – אינו מחדש, ומה שמחדש – אינו מתקבל על הדעת. החוק מיותר ונברא רק לצרכי הפריימריז של מפלגות הימין"

ח"כ ג'מאל זחאלקה קרע את הצעת החוק לגזרים.

כאמור, ההצבעות צפויות להתחיל באזור השעה 23:30.

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

​