70 מחנות צה"ל מסוכנים לבטיחות החיילים: ללא תאורה, ללא מעברי חציה ובכבישים מהירים וראשיים. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קארין אלהרר: צה"ל נושא באחריות לשלום חייליו, ולא עושה את המינימום. צה"ל: הבעיה מוכרת, התרענו בעבר למשרד התחבורה. נציג משרד התחבורה נעדר מהדיון

בלי מלחמות, בלי פיגועים, בלי התאבדויות – עצם הכניסה לעשרות בסיסי צה"ל מסתיימת בנס מדי-יום. בוועדה לביקורת המדינה נחשף היום (חמישי) כי 68 מחנות צה"ל מסוכנים לבטיחות החיילים: ללא תאורה, ללא מעברי חציה, גשר או מנהרה להולכי-רגל ובכבישים מהירים וראשיים – ללא שדה ראיה לנהגים הנוסעים ב 100 קמ"ש. חיילי סדיר ומילואים המשרתים במחנות אלו, מסתכנים בחציית כבישים מהירים, בחושך, כשהם לבושים מדי-זית כהים.

יו"ר הוועדה, קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "צה"ל נושא באחריות לשלום חייליו, ולא עושה את המינימום. הם שומרים עלינו – אנחנו לא שומרים עליהם. המצב בנושא חמור, ומבטא רשלנות ומחדל של המדינה, 78 בסיסים שכבר התגלו, ובוודאי יש יותר. 356 איש נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2015, וזו שנה שלישית ברציפות של עליה במספר ההרוגים. כל משרד מסתפק בדל"ת אמותיו ולא מתאמץ. משרד הביטחון היה צריך ללחוץ יותר לפתרון הבעיה ולדאוג לשלום חייליו".

גל שפון, חייל מילואים, סיפר כי זומן למחנה ביל"ו לשירות מילואים, וגילה כי עליו לחצות דרך מהירה, דו מסלולי ודו-נתיבי, בחושך, ללא מעבר חציה, רמזור, מנהרה או גשר. התברר כי בבסיס יודעים על הבעיה, חיילת נהרגה במקום, המפקדים התריעו ואף העיתונות עסקה בכך - דבר לא נעשה.

רס"ן יעקב לנין, ראש תחום התכנון בצה"ל, הודה כי "הבעיה כאובה ומוכרת כבר שנים, פנינו למשרד התחבורה מספר פעמים, אך רק בשנה האחרונה מיפינו את כל 50 הבסיסים להם בעיות בטיחות, ודרשנו ממשרד התחבורה ומחברת נתיבי ישראל לפתור מקומות אלו. נתיבי ישראל מכירים את המקומות המסוכנים, וכבר החלו בעיצוב וגיבוש תכנית ותקציב לביצוע פתרונות. חלק מהעבודות אמורות להתחיל כבר בשנה הקרובה".

רס"ן שי בוחניק, ראש מדור בטיחות דרכים בצה"ל, סיפר על השתלמויות לחיילים על בזהירות כולל שיחות עם הורים שכולים, אך הבהיר כי לצבא אסור לטפל בכבישים אזרחיים. ספיר, אלמנתו של ניב זבורסקי, חייל מילואים שנהרג לפני כחודש וחצי כשזומן למחנה אילניה, התריעה על מחסור-בתאורה, "ואני איבדתי את בעלי, ושני ילדיי את אביהם".

לדברי צביקה דן, משנה למנכ"ל הרשות לבטיחות בדרכים ולשעבר אחראי בטיחות הדרכים בצה"ל, "הורנו בצבא על אחריות המפקדים לכניסת ויציאת חיילים. במקרים רבים גילינו בעיות של מיקום תחנות הסעה, המאלצות חיילים, בסדיר ובמילואים, ללכת כקילומטר בחושך".

נחלה שקר, נציג חברת ישראל, השיב כי "אנו מטפלים בצורה שיטתית, בעבודות של מיליארדי ₪ מדי שנה, ו-200 מיליון ₪ ייעודיים לטיפול במוקדי-סיכון. כשיש תקציב מוגבל – העבודות מתבצעות על בסיס סדר עדיפויות, והגדרה למוקדי-סיכון. לא בכל תאונה קטלנית אנו מטפלים. לפני כחודש קיבלנו רשימת בסיסים מסוכנים – והתחייבנו להציג בתוך שלושה חודשים להציג תרשים תכנוני לכל 50 הצמתים והכבישים, כולל אומדן ביצוע. התכנית תועבר לאישור ותקצוב למשרד התחבורה והאוצר".

לדברי שלום גנצר, נציג משרד הביטחון, ראש מטה שר הביטחון בעצמו ניהל את הדיון בעניין, מול משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל. ואילו נציג מבקר המדינה, צבי ורטיקובסקי, אמר כי "המדינה לא מפנה די תשומת לב ומשאבים למחמה בתאונות הדרכים, ונוצרת התחושה כי יש איזו השלמה עם הגזירה".

מחנות צה"ל ללא מעברי חציה:

בסיס ביל'ו - יולי 2015

https://www.youtube.com/watch?v=ALPesk45RaA&feature=youtu.be

בסיס רמת דוד - 12/3/16

https://www.youtube.com/watch?v=u3V8iHss9u8

יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר: "רק תחקור אמיתי, שמסקנותיו גלויות לציבור, יביא לשינוי במספרי ההרוגים"

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) קיימה היום (רביעי) דיון בנושא "שקיפות בנתוני תאונות הדרכים וטיפול משרד התחבורה בנושא".

יו"ר הוועדה אמרה בדיון: " תאונות הדרכים גבו מעל 32,000 קורבנות מאז קום המדינה – יותר מאשר כלל המלחמות ואירועי הטרור גם יחד, ואפשר להוריד דרמטית את כמות הנפגעים אם יתקיים הליך תחקור רציני והסקת מסקנות לאחר כל תאונה. הדיון הזה מתקיים בעקבות פניות שקיבלנו מהציבור על אי פרסום נתוני תחקירים לציבור, ובהמשך לישיבות החשובות שהתקיימו בוועדת הכלכלה בראשותו של חה״כ איתן כבל. בדיון שלנו נתמקד בשקיפות החקירות – מדוע דו"חות חקירה לא מתפרסמים לציבור, היכן הפרוטוקולים של ישיבות המועצה, מי הם נציגי הציבור שיושבים בה, אם בכלל - ומדוע לא נמסרים נתונים לציבור, בכדי שיוכלו לדעת, ללא מתווכים, מה המצב האמיתי בשטח?״

"תחקור אמיתי לאחר כל תאונה, כפי שמתקיים בחיל אויר, בכדי ללמוד ולהשתפר ולא בכדי לערוף ראשים, יאפשר למשרד התחבורה ולרשות לבטיחות בדרכים תמונת מצב מלאה ונכונה יותר. פרסום תחקירים אלה יאפשר לציבור את האפשרות להבין את הסיכונים בסביבתו ולהפעיל לחץ חשוב על מקבלי ההחלטות לפעול לתיקונם״.

ד"ר שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה, ולשעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "ישראל נמצאת במקום ה-6 בעולם במספר ההרוגים בתאונות דרכים למאה אלף תושבים, כלומר רק בחמש מדינות בעולם יש פחות. לרשות יש מערכת מידע מצוינת, המנתחת מידע מכל תאונה המתרחשת, וכן מחוברת לנתוני בתי החולים. משרד התחבורה נסמך בצורה משמעותית על הרשות בכל הקשור לבטיחות בדרכים, אם כי גם לו יש מערכת ענפה בנושא". 

"לפי דו"ח ועדת שיינין, הרשות מחויבת לעשר חקירות עומק בשנה. בזמנו לא עמדנו בזה, וגם היום יש קושי לעמוד ביעד הזה", אמר ד"ר סופר לשאלת יו"ר הוועדה על נהלי התחקור, ולמשמע הדברים אמרה "אבל בפועל התקיימו רק 5 חקירות עומק עד היום בכלל – כלומר, זה לא אי עמידה ביעד, אלא כישלון".

מרדכי בהירי-דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ביקש להזכיר כי מדובר בהמלצת ועדה, וכן אמר: "לרשות יש יחידת שטח עם 15 מנהלים אזוריים שעומדים בקשר עם כל הרשויות המקומיות ורשויות התמרור. לכל תאונה קטלנית אנו מגיעים ומוציאים דו"ח שלנו, אבל זה אינו מידע אשר מפורסם לציבור, שכן חלקו קשור בבדיקות או חקירות משטרה מתנהלות על מקרים אלה. חקירת עומק איננה על כל תאונת דרכים, אלא צריכה להתמקד בתאונות עם אופי מסוים, אשר יש לחקירה פוטנציאל להעלות מידע אשר ימנע את התאונות הבאות. השנה היו שתיים כאלה, האחת קשורה לשני מטוסי ג'מבו, והשנייה הייתה בין נהג צעיר לנהג מקצועי, שהן שתי אוכלוסיית סיכון שהגדרנו".

עו"ד עמי רוטמן, יועמ"ש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "ההמלצות מהתחקירים מועברות לגורמים הרלוונטיים לטיפול ברשויות המקומיות, או בניירות עמדה מתבקשים, וכן אנו מפרסמים ספר מגמות שנתי". יו"ר הוועדה העירה כי "הציבור גם הוא רלוונטי ורוצה לדעת! לא ברור לי מה המניעה להעלות את ההיבטים העקרוניים, ולא הספציפיים, מכל מקרה לאינטרנט, בכדי שכל אדם יוכל להיכנס וללמוד על הסכנות בכבישים בהם הוא נוסע".

בהמשך הדיון עלה כי הרשות פועלת כשנתיים ללא מדען ראשי, מאז עזיבתו של ד"ר סופר, בשל העובדה כי לא הומלץ עד מדען אחר ע"י יו"ר המועצה, שגם הוא תפקיד שאינו מאויש. היות שהמדען הראשי הוא שאמור לעמוד בראש ועדת חקירות העומק של הרשות, תהתה יו"ר הוועדה איך ייתכן שהרשות כבר שנתיים ללא יכולת אמיתית לקיים חקירות עומק, וד"ר סופר אמר: "אני לא רואה כל מניעה לקיים חקירות עומק, שכן, עם כל הכבוד למדען הראשי, יש ברשות הרבה אנשים טובים שיכולים לחקור. מלכתחילה הצוות הזה הוא צוות מולטי-דיסציפלינרי, ולא תלוי רק במדען הראשי, וניתן לקחת גם יועצים חיצוניים"

 יל מלמד, עורך תחום הרכב ב"מעריב":  "אני בתחום כמעט 30 שנה ואף אחד לא יודע באמת מה מקור התאונות, וכנראה שגם לא רוצים לדעת. לכולם נוח מאוד לצאת תמיד מנקודת ההנחה שהנהג הוא האשם. בכל תאונה יש שרשרת סיבות שמובילה אליה, והנהג הוא רק אחת מהן, ומספיק שננתק כל חוליה אחת בשרשרת, כדי שהיא לא תתרחש. בתאונה בה נהרגו 24 סוכני תיירות מרוסיה, מע"צ שלחה קבלן להחליף את גדר הביטחון, בעוד שר התחבורה מכנס מסיבת עיתונאים על המקרה – ולמרות זאת רק הנהג הואשם. נאמר פה שמתחקרים על תאונה קטלנית, אבל ציר ז'בוטינסקי בפ"ת נסגר בגלל העירייה, ולא הרשות, ורק לאחר 21 הרוגים. משרד התחבורה הקים בנושא הציר 3 ועדות, ומסרב למסור מה שכתבו, אפילו לפי חוק חופש המידע. פרסום מסקנות ותסקירים היא הנקודה המרכזית בכדי שהציבור יידע באמת, בעוד כיום, כאשר רק יש רק מעט יודעי סוד, המערכת יכולה להגן על עצמה והכל נעצר בנהג".

יו"ר הוועדה שאלה את נציגי הרשות האם מתפרסמים פרוטוקולים מישיבות מועצת הרשות, ואלה השיבו בשלילה. לשאלת יו"ר הוועדה מדוע, השיבו כי מצד אחד זה מצריך כח אדם ותקציב, ומצד שני "מדובר במדיניות בהתהוות, ואולי אנשים לא ירגישו בנוח לדבר אם ידעו כי יתפרסם הפרוטוקול". לכך השיבה יו"ר הוועדה כי "אנשים גם ייקחו יותר אחריות אם ידעו שדברים יתפרסמו, כפי שאמורים, כל עוד אין איסור. אנא העבירו לוועדה את כל הפרוטוקולים מהשנה האחרונה, לאחר שמחקתם נושאי פרטיות, ואם יש פרוטוקול שלא תרצו לפרסם, אנא נמקו מדוע".

חלקו הראשון של הדיון עסק במיזם Anyway של הסדנא לידע ציבורי, ורצונם להרחיבו דרך מידע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר דורשת עבור המידע המורחב כסף, וכן חתימה על רישיון שימוש הכולל סודיות.  גל רייך הציג את המיזם, וכן בירך את הלמ"ס על איכות המידע הנאסף על ידם "אם המידע לא היה איכותי לא היינו נאבקים עליו", אך טען כי דרישת הרישיון לאחריות כלפי כל שימוש לרעה במידע שיעשה צד ג' אינה יכולה להתיישב עם הנגשתו החופשית לכלל הציבור.

עו"ד בריאן ניגן, יועמ"ש והממונה על חופש המידע ב-למ"ס סיפר לוועדה כי בדיון ועדת החוקה של הכנסת דווקא ביקרו אותם וטענו כי המידע שנאסף בנושא יכול להביא לזיהוי מעורבים בתאונות, ואולי אף לחשיפת מידע רפואי עליהם. "אתר האינטרנט של הלמ"ס מתעדכן בנתונים רבים בנושא כל חודש", אמר עו"ד ניגן, והוסיף "אך קבצי הפרט מכילים מידע שלפי המומחים שלנו יש בו סיכוי קטן לזיהוי המעורבים, גם כאשר אנחנו לא כוללים שם, כתובת וגיל מדויקים, ומשום כך נדרשות ההגבלות". רייך השיב לו " במאבק מול הטרור והסכינאות אנו מוותרים על חלק מהפרטיות שלנו, וראוי לשקול זאת גם במקרה של מכת מדינה כמו תאונות דרכים, ואפשר לשאול אנשים אם יסכימו לוותר. אני אישית מוכן אבל ודאי שאינני יכול להכריח אחרים".

יו"ר הוועדה הציעה כי רייך ונציגי הלמ"ס ייפגשו על מנת לנסות לגבש את סוגי המידע הנוסף אשר ניתן להנגיש לציבור, ללא חשש, ובכך יספקו כולם שירות טוב יותר – הצעה אשר הייתה מקובלת על הצדדים.