​מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את שתי הצעות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – איסור הפליה בפיקוח על מצרכי מזון), התשע"ג-2013 שהגישו ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) וח"כ דב חנין (חד"ש) וסיעת חד"ש.

לפי הצעת החוק של ח"כ פריג', במטרה לקדם צדק חברתי לאוכלוסיות בעלות רקע תרבותי שאינו נמנה עם הזרם המרכזי, הוצע לאפשר החלת החוק על מצרכי מזון מקבילים למצרכי מזון עליהם הוחל החוק מכוח סעיף 6 הקיים.

ח"כ עסאווי פריג': "יש לחם לא בפיקוח – הפיתות. 80% מהחברה העניה צורכת פיתות. המצרך הזה לא בפיקוח ונמכר בהפקעות מחיר. תכניסו את הפיתה לפיקוח. צדק חברתי, על איזה צדק חברתי אתם מדברים? אין גם פיקוח על המשקל".

לפי הצעת החוק של ח"כ חנין, על מנת למנוע הפליה על רקע בריאותי או תרבותי, הוצע להרחיב את מנגנון הפיקוח על המחירים, כך שיכלול מספר נוסף של מצרכי מזון, המקבילים לאלה עליהם חל החוק כבר כיום. 

בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ פריג' נכתב כי, "האוכלוסייה במדינת ישראל מאופיינת במגוון תרבותי רחב, שבא לידי ביטוי גם בתרבות הצריכה של אזרחי ישראל. תרבות זו צריכה לבוא לידי ביטוי גם ברשימת המוצרים המצויים תחת פיקוח מחירים. במקרים רבים, אזרחי ישראל רוכשים מוצרים שאינם תחת פיקוח מחירים, שהדעת נותנת כי הם מוצרי יסוד לכל דבר ועניין, וכי הם דומים או זהים למוצרים שנמצאים תחת פיקוח. מוצרים אלה, למרות היותם מוצרי יסוד, מאפיינים לפעמים קבוצות בעלי רקע תרבותי משותף, אך מחירם אינו מפוקח ונקבע על ידי השוק החופשי. כך קורה שבמקרים רבים, אזרחים מהשכבות המוחלשות אינם נהנים מהגנת החוק ורוכשים מוצרי יסוד שאינם מפוקחים וזאת במחיר גבוה".

בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ חנין' נכתב כי, "למרבה הצער, לאורך כל שנות פעילותו של מנגנון הפיקוח על המחירים, נוקטת הממשלה מדיניות מפלה בהפעלת החוק, מדיניות הפוגעת בקבוצות תרבותיות מגוונות ובקבוצות לא מבוטלות כלל של חולים במחלות כרוניות.
הפליה זו מוצאת את ביטוייה, למשל, בפיקוח הבלעדי על קמח החיטה אשר אינו ניתן לעיכול בין היתר על ידי חולי צליאק, ואשר, בין היתר, האוכלוסייה יוצאת אתיופיה שבישראל אינה רגילה לכלול במזונה.
... בהעדר פיקוח על מוצרים מקבילים לאוכלוסיות התרבותיות והבריאותיות האלה, אנו עדים לתנודות חריפות במחירי מוצרי היסוד שלהם, ויכולת הקיום של המשפחות הללו נפגעת מאוד. הדבר חמור במיוחד היות ובהיבט של הקבוצות התרבותיות מדובר לרוב באזרחים הסובלים הפליה, מצוקה וקיפוח חברתי כלכלי ממילא, ובהיבט של הקבוצות הבריאותיות מדובר באזרחים להם הוצאות רפואיות ותזונתיות גדולות נוספות על אלה של האוכלוסייה הכללית".

תשובת שר הכלכלה נפתלי בנט: "כולנו אוכלים פיתות. בשוק שקיימת בו תחרות, כשאין מונופול ואין כשל שוק, לא צריך בכל דבר להתערב. יש לא מעט מקרים בהם פיקוח דווקא מעלה מחירים. יש לנו מחלת עודף רגולציה. לא יהיו עסקים ולא יהיו מקומות עבודה אם נתאבד מרוב רגולציה. לא רק שאני לא רוצה להוסיף רגולציה, אלא לשים קץ לרגולציה מיותרת. אנחנו לא מייצרים מקומות עבודה. מי מייצר מקומות עבודה? רק היזמים במשק. מרוב רגולציה אנחנו הורגים את היזמות, ולכן הממשלה מתנגדת".

37 ח"כים תמכו בהצעת החוק של ח"כ פריג' ו56 התנגדו לה.
33 ח"כים תמכו בהצעת החוק של ח"כ חנין ו56  התנגדו לה.