​מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ג-2013, של ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו).

לפי הצעת החוק, ייקבע יום לציון הפליטות היהודית מארצות ערב על ידי קיום דיון מיוחד בכנסת בנושא, ופעילויות לציון הפליטות היהודית מארצות ערב במוקדים שונים בישראל ובנציגויות ישראל בחו"ל.
השר אורי אורבך: "הצעת החוק היא תיקון עוול היסטורי. 65 שנה התייחסנו לעולים מארצות ערב כאילו הגיעו לכאן 'על כנפי נשרים'. צריך ללמד ילדים שהיהודים לא באו לכאן רק מאירופה. שחלק גדול מעמנו מוצאו במזרח התיכון. כל ילד עברי יודע על פרעות קישינב, אבל מי יודע מה זה הפרהוד? או על פרעות בטריפולי ובעדן? יהודים חיו שם עד שהליגה הערבית החליטה להעיף את היהודים. כשפתחנו פתח במסגרת פרויקט 'והגדת לבנך' במשרדי אנשים רצו לספר על הניגונים, על ההשכלה, על התורה, על בתי הכנסת. מיליון איש עלו לכאן מארצות ערב. למה להתכחש? זוהי מורשת של אחינו, בני הארץ הזו שהוריהם באו מהמקומות האלה. מתן כבוד למורשת העם בכל תפוצותיו".

ח"כ אחמד טיבי הביע התנגדות לחוק: "כשאתם אומרים פליטים יהודים, מה המסקנה? פליט פלשתיני יש לו מולדת שהוא גורד ממנה. כשאומרים הפליטים היהודים, זאת אומרת שהמולדת שלהם זה מרוק, אלג'יר, עירק וסוריה. ח"כ ניסים זאב הרחיק לכת ורוצה להחזיר להם רכוש. אני תומך בכל הבקשות שלך, להחזיר להם רכוש וגם להחזיר אותם למולדתם. איפה הצדק ההיסטורי?. פליטים יש להם זכויות, זה חל על כולם. כפליט יהודי שוב לעירק. אין סלקציה. החוק הבינלאומי יחול על כולם ואני אדאג לך אפילו שם".

בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי "במהלך תקופת הגלות הארוכה, חוו יהודי מדינות ערב פרעות רבות. העולם הערבי הגיב בחריפות רבה להתחזקות התנועה היהודית-לאומית והציונות ערב הקמת מדינת ישראל. התנגדות זו התבטאה בפגיעה קשה ואכזרית ביהודים והתגברות הפרעות בהם. צווים רשמיים וחוקים שנחקקו על-ידי המשטרים במדינות ערב מנעו מהיהודים זכויות אדם וזכויות אזרח, הפקיעו את רכושם, נטלו מהם את אזרחותם ומנעו מהם אפשרויות של פרנסה וקיום. במקרים רבים נפלו היהודים קורבן לרצח, מעצר שווא וכליאה על לא עוול בכפם, עינויים וגירושים. בין השנים 1947-1972 כ-856 אלף יהודים מארצות ערב נאלצו לעקור מארצותיהם חסרי כל ולהפוך לפליטים.
לפיכך מוצע לקבוע את ל' (30) בנובמבר כיום בו יצוינו זכויות הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב. המועד נבחר מהסיבה הבאה: למחרת קבלת החלטת החלוקה בעצרת האו"ם ביום כ"ט (29) בנובמבר 1947, החלו מדינות ערב, באופן יזום, לתקוף את הקהילות היהודיות שבמדינותיהן במטרה למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".

59 ח"כים תמכו בהצעה ולא היו מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט, להכנתה לקריאה ראשונה.