ועדת הכספים צפויה לאשר את הפשרה שהושגה בעניין נקודות הזיכוי לאקדמאים ובמקום לבטל לחלוטין את נקודות הזיכוי במס הניתנות להם כיום, תינתן נקודת זיכוי אחת לבוגרי תואר ראשון למשך שנה אחת מסיום התואר וחצי נקודת זיכוי לבוגרי תואר שני, גם היא במשך שנה מסיום התואר. כך הסתמן היום (ב') בדיון שקיימה הוועדה בסעיפים האחרונים שעוד נותרו פתוחים בחוק ההסדרים.

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך על הפשרה, שלדבריו "יש בה כדי לענות על הצרכים הפיסקאליים הבוערים מחד ומאידך, כדי לא לפגוע קשה מדי ולאפשר לסטודנטים שזה עתה סיימו את לימודיהם, לקבל הטבת מס קריטית עבורם בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה".

     הפשרה כאמור, הושגה באמצעות ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) וראשי התאחדות הסטודנטים במו"מ שקיימו מול נציגי האוצר. טופורובסקי, בעצמו יו"ר התאחדות הסטודנטים בעבר, הביע שביעות רצון מהפשרה וציין, ש"הסטודנטים יוכלו לבחור במשך שנתיים באיזו שנה ינצלו את ההטבה, כך שמי בשנה הראשונה מיד לאחר תום הלימודים ישתכר פחות מרף המס, לא יאבד את הזכות לממש את ההטבה". לדבריו, "זוהי פשרה הוגנת והסטודנטים הסכימו עליה".

     סמנכ"ל בכיר כלכלה ותכנון ברשות המיסים, ערן יעקב, אמר ש"ביטול מלא של נקודות הזיכוי לאקדמאים, אמור היה להניב למדינה הכנסות בסך 190 מיליון ₪". יונתן רגב מאגף התקציבים באוצר, מסר לוועדה, כי "בעקבות הפשרה, הצפי לתוספת להכנסות המדינה מהמהלך עומד על 120 מיליון ₪".

     יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, אישר שהסטודנטים תמכו בפשרה אך קרא לחברי הוועדה "להפוך את גזירת צמצום תקופת הזכאות לנקודות זיכוי לאקדמאים להוראת שעה  בלבד בשל המשבר והצורך לעמוד ביעדי הגירעון ושלאחר שתי שנות התקציב, המצב יחזור לקדמותו".

    רוב חברי הכנסת בדיון הביעו התנגדות אף לפשרה ודרשו, שאם בכל זאת זה הכיוון, שהדבר אכן יהיה בהוראת שעה ולא בהוראת קבע.

     ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): "זו טעות איומה לפגוע באקדמאים בתקופה שכל הנטל מוטל על כתפיהם, מה גם, שבד"כ מיד אחרי תואר שני רובם מתחתנים ויש גם נטל הורות, הטל שכר דירה או רכישת דירה וכד'. זה ממש גזילת 'כבשת הרש' של מעמד הביניים". גמליאל הגישה הסתייגות לפשרה ואמרה ש"במידה שזה יהיה הוראת שעה אני אתמוך. אם זה יוחל עד לתום התקציב הנוכחי".

     ח"כ משה גפני (יהדות התורה), טען ש"בהיותו יו"ר ועדת כספים, כשב- 2009 האוצר הביא את זה נוכח גירעון הרבה יותר גדול התנגדתי וזה לא עבר. אך אם בכל זאת המצב קשה, אזי שזה יהיה בהוראת שעה".

     ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "הסטודנטים הם אזרחים טובים שרואים את התמונה הכוללת ולכן מוכנים לשאת בנטל, אך אנחנו שוכחים שמדובר בכאלו שבדיוק מסיימים תארים שהנטל הכלכלי עליהם גדל משמעותית". שפיר טענה ש"הפשרה מיטיבה דווקא עם האוצר. זה ממש פגיעה במעמד הביניים. אם נהרוס ונרמוס את מי שאמורים לשקם את הצמיחה, לא יהיה יותר טוב בעוד שנתיים. אני אתנגד אך אם בכל-זאת, כמובן שזה חייב להיעשות בהוראת שעה".

     לקראת סוף הדיון התעוררה סוגיית הרטרואקטיביות לגבי סטודנטים שסיימו את לימודיהם ב- 2012 ודחו בשנה את מימוש ההטבה. יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, רו"ח עופר מנירב: "יש פה פגיעה רטרואקטיבית: מי שסיים את לימודיו ב- 2012 אך דחה את קבלת נקודות הזיכוי בשנה ל- 2014 במקום לקבל אותן ב- 2013, ייפגע רטרואקטיבית" מנירב ציין עוד, כי "אין סיבה לאשר את המהלך בבהילות של הרגע האחרון שכן אין לזה גם השפעה על התקציב כי ב- 2014 יקבלו נקודת זיכוי וההשפעה רק ב- 2015".

     היועצת המשפטית לוועדה, שגית אפיק, אישרה ש"אכן בעקבות אישור שניתן לסטודנטים לדחות בשנה את קבלת ההטבה, בעיקר לאלו שעושים התמחות, עשוי למנוע מהם את ההטבה וזהו אכן הליך חקיקה רטרואקטיבי בעניין זה".