כך נחשף היום בוועדת העלייה והקליטה. סמנכ"ל משרד הבריאות: נגדיל התמיכה בקופות החולים עם ריכוז גבוה לבני הקהילה. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: נתניהו פועל עם נציגי העדה – לשילוב מיטבי בחברה
"החשיפה לעולם המערבי מקלקלת הרבה מהרגלים הנכונים של בני העדה", מזהיר היום (שלישי) המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' ארנון אפק, בוועדת העלייה והקליטה. בדיון ביישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה, הבטיח אפק כי ייבחנו מבחני תמיכה לקופות עם ריכוז גבוה ליוצאי אתיופיה, הציג את הצורך בהגדלת מספר המגשרים במערכת, וביקש עבורם תקנים כעובדים רשמיים של המשרד.
יו"ר הועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי "זוהי פעם ראשונה שראש ממשלה במדינת ישראל מעורב בתוכניות לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה, נתניהו פועל תוך מעורבות נציגי הקהילה בהכנת התוכנית". עוד הוסיף כי בעבר תוכניות של המל"ג לא כללו יוצאי אתיופיה, ולראשונה התקיים דיון בעניין והובטח כי בפברואר הקרוב התוכנית תיושם בשטח. "לכל התכניות יש כתובת אחת – משרד ראש הממשלה – שאחראים על יישום ההחלטות".
אהוד פראוור, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, טען כי שלב התכנון אמנם הושלם, אך "אנו גורם מתכלל - אחריות הביצוע הוא במשרדים".
עירית בירן, סגנית מנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, הציגה את התוכניות לתגבור לימודי וביניהן התוכנית לאיתור וטיפוח תלמידים מצטיינים ומחוננים כאשר היקף הביצוע המתוכנן ליוצאי אתיופיה הינו 600 תלמידים. בתגובה טען ח"כ עומר בר-לב (המחנה הציוני) כי איתור מצטיינים לא יפתור את הבעיה לצמצום הפערים. שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות במשרד, הדגישה בעניין הכשרת עובדי הוראה וקליטה במערכת, כי בעוד שהיעד היה שילוב 300 מורים בני הקהילה - שולבו 121 מורים מעבר ליעד. לדברי גילי דנה, מפקחת במינהל החברה ונוער במשרד, 3,800 ילדים בני העדה בכיתות א-ד צפויים להשתלב בחוגים החל מיוני 2017 בשיתוף חברת המתנ"סים.
שיר פרי, אחראית תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות במשרד העבודה, סיפרה על מענקים וסיוע במציאת תעסוקה והגדלת מספר הקורסים להכשרה תעסוקתית. איילת קארפ, מאגף האסטרטגיה במשרד הכלכלה, סיפרה על מסלולי תמיכה ביזמים על ידי הנגשה של שרותי ייעוץ, ומתן סבסוד והלוואות בגובה של עד 125 אלף ₪.
יאיר דורנפלד, ראש חטיבת התכנון במשרד לביטחון פנים, הדגיש את הכוונה להציב מתורגמנים בחקירות של נוער, ולבצע הכשרות לגיוס וקידום בני העדה במשטרה. על פיו, ניתן להבחין בעליית אחוזי הגיוס ומספר הקצינים, וכן ירידה במספר תיקי המשטרה שנפתחים לבני הקהילה. "48% מתוך האוכלוסייה הכללית בעלי אמון במשטרת ישראל, לעומת רק 25% בני הקהילה האתיופית".
בלאל מוסא, ממונה תכנון בנציבות שירות המדינה, טען כי בשילוב אקדמאים בשירות המדינה, היעד היה קליטת 80 סטודנטים. במהלך שנת 2016 נקלטו 56 אקדמאים ו-24 סטודנטים. במהלך 2016 ייעדו משרות לבני העדה האתיופית – 76 משרות בדרגים השונים בשירות המדינה.
פקדו גמדו חבר ועד עמותת "עין הבריאות", טען כי יוצאי אתיופיה חולים ביותר מחלות מסוג אזרח אחר, ולדבריו "משרד הבריאות לא מוצא לנכון להקדיש מחשבה ותוכנית סדורה. בלי הסברה הרבה מגיעים לסיבוכים של מחלת הסוכרת". 17% מכלל אזרחי אתיופיה חולים בסוכנת – פי 3 מכלל אזרחי ישראל".