במהלך דיון שעסק בקידום טכנולוגיות ליחידות החילוץ, טען נציג המשרד כי משרד התחבורה הכשיל מהלך להכפלת תקציב היחידות. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "מדובר בהצלת חיים ממוקדת, נפעל להגן על התקציבים"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') דיון בנושא 'סיוע לקידום טכנולוגיות יחידות החילוץ, לאיתור נעדרים'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "נחשפנו כאן בעבר לאנשי יחידות החילוץ שפועלים בהתנדבות מוחלטת, המיומנות והמקצועיות שלהם משולבים עם טכניקות וטכנולוגיות שאת חלקן הם קידמו בעצמם. ברור שככל שניתן בידם את הכלים הטכנולוגים הנדרשים, התוצאות יהיו עוד יותר טובות. מדובר בהצלת חיים באופן הממוקד ביותר".

ח"כ אייל בן ראובן: "התוודעתי לנושא הנעדרים בישראל כעניין משמעותי דרך משפחה שהילד שלהם נעדר מזה שנתיים וחצי. ישנם כיום קרוב ל-350 נעדרים שאין שום פיסת מידע לגביהם. מידי שנה מתווספים רבים, אך חלקם נמצאים בין השאר בזכות האנשים שיושבים פה. הבעיה היא עם אלה שנעדרים ולא מוצאים אותם בשבוע הראשון. יושבות המשפחות ומחכות כל בוקר שהדלת תפתח והילד יכנס, 20 ו30 שנה".

רפ"ק דוד אנקונינה, קצין חילוץ ארצי, משטרת ישראל: "נושא ההקצבות ליחידות החילוץ מרוכז אצלנו, כך גם נושא ההדרכות. היה לנו לאחרונה מפגש עם כלל הגורמים, שם נפתרו מרבית הבעיות. כל יחידה פועלת לפי השטח בו היא אמורה לפעול, יש ממשקים עם הצבא, עם יחידות המסוקים גם של הצבא וגם של המשטרה".

צבי רוזנשטוק, אחראי צוות טכנולוגיות, יחידות החילוץ: "יש כ-12 יחידות חילוץ בכל הארץ, סך הכל כ-800 איש שנותנים מענה לאנשים שנקלעים לצרה במרחב הלא אורבני. ברגע שאדם נתקע, נפצע או הולך לאיבוד בשטח אנחנו מוקפצים. במהלך 2016 חילצנו כמה מאות אנשים. הדברים קורים בחטף, ברגע שיש אירוע נפתח מספר אירוע במוקד המשטרה וכל המתנדבים נחשבים לשוטרים עד גמר האירוע".

אנשי היחידות תארו כי בסנכרון עם המשטרה הם מסתייעים בעזרי טכנולוגיה מגוונים כאשר הם מחפשים אחר נעדר, מצילומי מצלמות אבטחה, חילוץ מידע ממחשבים, דרך איכון טלפוני, צילום סוליות נעל ועד הקפצת מסוקי משטרה. כך ציינו הצוותים כי הם מעוניינים להתקדם בכל הנוגע לטכנולוגיות איכון, איתור וכן טכנולוגיות מסייעות בשטח כרחפנים, מכשירי קשר הפעילים גם באזורים ללא קליטה ועוד.

יונתן קליף, רכז איתור ביחידות החילוץ: "אלינו מגיעים בכל נושא החילוץ. גם בשטח וגם בתוך ערים. אין בארץ גוף שמתעסק רק בנעדרים. במשטרה אלה חוקרים שמתעסקים גם בתחום הפלילי וזה יכול להיות חסם. אנחנו גוף ביצוע שגם מוגבל, אנחנו מתנדבים, אתה לא יכול להוציא אדם יותר מיום יומיים מהעבודה".

רפ"ק אנקונינה: "המשטרה נותנת מענה ומעטפת מלאה גם ברמת קציני היחידות ומידע מהחקירות ביחידות. יש מגבלות אבל הן נפתרות. אם אנו זקוקים לאנשי החילוץ אנו מוסמכים גם לעשות זאת על חשבון ימי מילואים כך שהם מקבלים תגמול על כך. הם גם מבוטחים ככל שוטר מרגע שהם במשימה".

ירון קרון, מנהל תחום טכנולוגית, המשרד לביטחון פנים: "אין משהו שהטכנולוגיה לא יכולה לתת, יש חוסר של תקציב. אנחנו יודעים מה צריך ורוצים לתת להם, בסוף הפער זה כסף. הכסף של היחידות מורכז במשטרה. היחידות מתוקצבות לפי החלטת ממשלה מ-2006 שקבעה ש-8 משרדים ישתתפו בתקציב, כל משרד בכמה מאות אלפי שקלים. החילוצים גדלו וגם הטכנולוגיה התפתחה, אנחנו רוצים להכפיל את הסכום, כל המשרדים הסכימו למעט משרד התחבורה שמתנגד נחרצות ועל זה הדבר נפל. לצד כך כל שנה אנחנו מקבלים את הכסף אחרי תחנונים למשרדים בחודש דצמבר, שאז אין הרבה מה לעשות אתו. אנחנו רוצים שהתקציב יעבור בבסיס התקציב".

עמיחי דוד, רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר: "המשרד לביטחון פנים לא העלה צורך בתקציב של נושא יחידות החילוץ בדיוני התקציב, גם לא המשטרה. אני לא מכיר את עיקוב סכומי הכסף מצד המשרדים. אם יש בעיה של עיגון בין משרדים, נסייע במה שנוכל".

חיים אוטמזגין, איתור נעדרים, זק"א: "אנחנו מטפלים בקרוב ל-120 אירועים בשנה באזורים עירוניים. אנחנו מפעילים עצמאית כלבים היודעים לאתר כל אדם חי בתנועה סטטית וכן יחידת צוללים. אנחנו מפתחים בימים אלה אפליקציה שבה כל מתנדב שנכנס למשימת חיפוש מתחבר, כך אני יודע היכן היו חיפושים והיכן יש עוד צורך בחיפושים. אנו מפתחים גם מכשיר שמשנע מספר צוללים יחד תחת המים. אנחנו לא מתוקצבים ויש צורך בכך".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רוצים לראות איך ניתן למסד את התחום, נפעל לעגן את התקציבים. הבנו שיש הסכמה לגבי הצרכים ויש רצון להכפיל את הסכום, נפעל כדי לקדם ולתת מענה לצורך הזה. לא מדובר על מותרות אלא על מכשירי קשר, איתור וסיוע, צרכים מיידים להצלת חיי אדם".