אושר סופית: שינויי הוועדה המוסמכת לדון בזכאותם של פעוטות בסיכון למעון יום

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) (תיקון מס' 4), התשע"ח-2018 של ח"כ מירב בן ארי.

מוצעים מספר תיקונים בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) וביניהם שינויי הוועדה המוסמכת לדון בזכאותם של פעוטות בסיכון למעון יום, וכן שינוי של התנאים הנדרשים כיום לצורך קביעה כי הפעוט הוא פעוט בסיכון. עוד מוצע להסמיך את הוועדה הדנה בזכאותו של פעוט למעון יום לקבוע גם את דרכי הטיפול בפעוט ובמשפחתו.

בדברי ההסבר נכתב: "ניסיון רב שנים בהפעלת החוק ועמדת אנשי המקצוע האמונים על ביצוע החוק, מלמדים כי כדי לייעל את תהליכי העבודה וכוח האדם, יש לקבוע כי ועדה בהרכב מצומצם יותר המפורט בהצעת חוק זו היא שתדון ככלל, בעניינו של הפעוט לפי חוק זה, ואולם אם יתמלאו התנאים המפורטים בהצעת החוק, המלמדים על מצב סיכון מוגבר של הפעוט, אז תידון הבקשה לפני ועדת תכנון טיפול והערכה. מטרת התיקון היא מצד אחד, לייעל את הדיונים ולקצר הליכים בעניינו של פעוט בסיכון ומצד שני לאפשר במקרים המתאימים דיון בהרכב מקצועי נרחב של ועדת תכנון טיפול והערכה, שהיא "הועדה" כהגדרתה היום בחוק. תיקון מוצע זה משקף את דרך העבודה המקובלת בפועל."

ח"כ בן ארי: " החוק יקל על העובדות הסוציאליות בקבלת חוות דעת רפואית. עלינו לדאוג שתינוקות ופעוטות שאינם יכולים לבטא את מצוקתם יקבלו את ההגנה המרבית מכל גורם רפואי".

28 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הקמת ועדה לשחרור ממאסרים קצרים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח-2018.

מוצע להקים יחידה מנהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר שתשמש כוועדה לשחרור ממאסרים קצרים ובסמכותה יהיה לשחרר על-תנאי אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט חריגים שמפורטים בחוק. ועדה זו תוסמך במקום נציב שירות בתי הסוהר לעניין שחרור על-תנאי של אסירים שנשפטו לתקופות של עד שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים הקיימת לעניין תקופות שבין שישה חודשי מאסר לשנה. מוצע שוועדה זו תקבל, ככלל, את החלטותיה על בסיס בקשה בכתב של האסיר ומסמכים שיונחו בפניה. הצעת חוק זו תהיה תקפה כהוראת שעה לשלוש שנים.

בדברי ההסבר נכתב: "הניסיון המצטבר משנות פעילותן של ועדות השחרורים מלמד כי מספר חוות הדעת הדרושות לוועדת השחרורים, מספר הגורמים המקצועיים המעורבים בהבאת המידע לפני הוועדה, והקושי לעמוד בלוחות הזמנים לכתיבת חוות הדעת האמורות, בפרט כאשר מדובר באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר קצרות, יוצרים קושי גדול בניהולן היעיל של הוועדות וביכולתן להשלים במועד את הדיון בבקשות אסירים לשחרור על תנאי ממאסר".

26 תמכו ללא מתנגדים

אושר סופית: הארכת תקופת המאסר שניתן יהיה להמיר בעבודות שירות לתשעה חודשים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשע"ח-2018, של ח"כ אחמד טיבי.

מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך שנתיים, כי משך המאסר שבית משפט רשאי להמירו בעבודות שירות יהיה תשעה חודשי מאסר במקום ששה חודשים כפי שקבוע היום. עוד מוצע כי לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור וכי תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תקוצר לפי התנאים המפורטים בחוק.

בדברי ההסבר נכתב: "לפי המצב הקיים בחוק כיום בית המשפט יכול להטיל על נאשם שהורשע, עונש של תקופת מאסר בפועל שאינה עולה על ששה חודשים שתרוצה בעבודות שירות במקום ריצוי עונש של מאסר בפועל. ביהמ"ש יכול לקבוע כי עבודות השירות יחליפו במשך כל התקופה את עונש המאסר, או רק בחלק מהתקופה.

הצעת חוק זו באה להגדיל את מתחם הענישה של בית המשפט לתשעה חודשים במקום ששה חודשים ובכך לתת שיקול דעת רחב לבית המשפט להטיל על נאשמים שהורשעו בפעם הראשונה להשתקם במסגרת ראויה כאשר נסיבותיהם האישיות מאפשרות זאת, בהתייחס לחומרת העבירות שאינן מהוות סכנה לציבור, ובכך לאפשר לאותם נאשמים לחזור לחיים רגילים ולהשתקם מחוץ לכותלי הכלא"

ח"כ טיבי: "ברור שעבירות בתחום הזה הם עבירות לא חמורות. הרציונל הוא להקטין את הצפיפות הקיימת בבתי הסוהר שבא לידי ביטוי במתן החלטות העונות על הצורך במידת פגיעה פחותה בחירותו של הפרט . רציונל נוסף להצעה זו הוא להגדיל את כמות הנאשמים שמבצעים עבודות שירות במוסדות ציבור שנותנים שירות לאזרח."

79 תמכו ללא מתנגדים

אושר סופית: הגבלת השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע"ח–2018 של חבר הכנסת דוד ביטן.

מוצע להסדיר את משך השעייתו של עובד בגוף ציבורי שהוא חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, בעקבות פתיחה בהליך פלילי או הגשת כתם אישום נגדו. לפי ההצעה, הגוף הציבורי יוכל להשעות עובד לתקופה שאינו עולה על 45 ימים, וכל תקופת השעיה ארוכה יותר תותנה באישור של בית הדין לעבודה.

בדברי ההסבר נכתב: "במקרים רבים העובדים אשר הושעו מעבודתם רק בגלל העובדה שזומנו לחקירה או כי מתקיימת בעניינם חקירה פלילית, מושעים לתקופות ארוכות ולעיתים עד אשר מסתיימת החקירה ובמקרים רבים כלל לא מוגש כתב אישום.  בנסיבות הללו, הליכי ההשעיה המתקיימים בעניינם של עובדים והשעייתם כשלעצמה מהווים "כתם" ופגיעה חמורה בחזקת החפות המוקנית לכל אחד מהם ובזכויות יסוד חוקתיות לכבוד, לשם טוב, לחירות וצדק המוקנות להם. והם נושאים אות קין של כתם ההשעיה תקופה ארוכה, ובכך נגרם להם נזק לתדמיתם ולמוניטין שצברו בעבודתם, וכן נזק נפשי המתווסף לנזק הכלכלי של אובדן השתכרות במהלך תקופת ההשעיה."

ח"כ ביטן: "עד היום הנהלת חברה שלא כפופה לנציבות יכלה לעשות מה שהיא רוצה, ככה למשל קרה בתעשייה האווירית, ולכן הבנו שצריך לעשות סדר. זה חוק טוב וחשוב שמגן על עובדים גם אם הם נמצאים בחקירה פלילית."

50 תמכו 24 התנגדו.

אושר סופית: הסוף לשימוש בפקס? גופים ציבוריים יחויבו לפרסם דרכי יצירת קשר בדואר אלקטרוני

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018. של חברי הכנסת דוד ביטן, שרן השכל וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ סתיו שפיר.

מוצע לחייב גופים ציבוריים הנותנים שירות ציבורי לפרסם באתר האינטרנט שלהם את עיקרי סוגי השירותים הניתנים בהם, פריסתם הגיאוגרפית ודרכי ההתקשרות עימם (פרסום אמצעי הקשר הדיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו) ודרכי התקשרות עם העובד או היחידה הנותנים שירות לציבור.

בדברי ההסבר נכתב: "באתרי האינטרנט של גופים ציבוריים רבים לא מופיעים פרטי יצירת קשר של העובדים השונים. דבר זה מקשה על הציבור בבואו לפנות אליהם לצורך קבלת מענה לפניותיו. היעדר הנחיות ברורות בסוגיה זו, מוביל לשוני רב בין גופים הציבוריים השונים באופן הפרסום של הפרטים ומשכך לפערים גדולים בזמינות ביניהם. ישנו צורך להנגיש את היכולת ליצור קשר עם עובדי הציבור בתחום אחריותם ופעילותם.

לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים המנויים בתוספת להצעת החוק יהיו חייבים לפרסם בכל אחד מפרסומיהם הרשמיים, לרבות באתרי האינטרנט שלהם, כתובת דואר אלקטרוני עדכנית של עובדי המשרד או מספר טלפון של העובד או מי מטעמו. כך ניתן יהיה להנגיש את השירות הציבורי לאזרח ולהגביר את אמון הציבור בגופים הציבוריים המנויים בחוק זה."

ח"כ השכל: החוק הזה הולך לעשות מהפכה. במדינת ישראל, אומת הסטארט אפ עדיין מאלצים שימוש בפקס בלבד. במדינות אחרות לא מאמינים לזה. לאזרחים ותיקים שמתקשים לשלוח מיילים, אתם עדיין תוכלו להשתמש בפקס.

69 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית : תשלום לחברי ועדת קלפי בבחירות לרשויות המקומיות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית  את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 51) (תשלום לחברי ועדת קלפי), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת דוד ביטן, כהוראת שעה.

מוצע לקבוע כי חברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות יקבלו שכר מאוצר המדינה, בדומה לחברי ועדות הקלפי בבחירות לכנסת.

בדברי ההסבר נכתב: "חשיבות הייצוג ההולם בוועדות הקלפי היא מובנת, ותכליתה להבטיח את טוהר הבחירות. ואולם, בעוד שחברי ועדות הקלפי מטעם הסיעות בבחירות לכנסת זכאים לשכר מאוצר המדינה, המשולם להם באמצעות הסיעות, בבחירות לרשויות המקומיות לא זכאים חברי ועדות הקלפי לשכר מאוצר המדינה. עובדה זו מקשה על הסיעות לגייס חברים לוועדות הקלפי, בוודאי כאלה שיתמסרו לעבודתם במשך כל יום הבחירות.

לאחרונה נדרשה לעניין זה הוועדה הציבורית המכהנת לפי חוק מימון מפלגות בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. בהחלטתה מיום כ"ג בטבת התשע"ח (10 בינואר 2018) שהוגשה ליושב ראש הכנסת ולשר הפנים כתבה הוועדה הציבורית כך: "נציגי המפלגות הציגו את בקשתם לפעול להשוואת ההסדר הנוהג בבחירות לכנסת, לפיו המדינה מממנת את שכר חברי הקלפיות, לזה המתקיים בבחירות לרשויות המקומיות, שעד כה ממומן מתקציבי המפלגות. הועדה מוצאת טעם בבקשה זו, שכן קשה לאבחן אבחנה עניינית בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשויות המקומיות לעניין זה; יתר על כן, מימון ישיר של שכר חברי הקלפיות על ידי המדינה עשוי, ככלל, לקדם את תכלית השמירה על טוהר הבחירות, ולהקטין חשש לסטייה מנורמות אתיקה בבחירות לרשויות המקומיות."

הצעת חוק זו מוגשת בהתאם לדברים אלה של הוועדה הציבורית, ונועדה לקבוע כי חברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות יקבלו שכר מאוצר המדינה בדומה למשולם לחברי ועדות הקלפי בבחירות לכנסת."

51 תמכו 7 התנגדו

​