תוכן דף
מליאת
הכנסת אישרה היום (ב'), את המלצת הוועדה המשותפת לוועדות החוץ והביטחון
וחוקה, חוק ומשפט, לחזור ולהכריז על מצב חירום עד 31 במאי 2014. זאת לאחר
שהוועדה, בראשות
ח"כ אריה דרעי (ש"ס), קבעה כי מצב החירום יוארך בחמישה חודשים בלבד, על אף שהממשלה ביקשה לקבל הארכה של שנה.
מדינת
ישראל מוגדרת על פי חוק במצב חירום עוד מיום הקמתה ב-1948. את המגבלות
השונות הנוגעות במצב החירום "ירשה" ישראל עוד מתקופת המנדט הבריטי. עד
לאחרונה נהגה הכנסת, כמעט באופן
אוטומטי, להאריך את תוקפו של מצב החירום בשנה נוספת, כל פעם מחדש. מצב
החירום מאפשר למדינה ולמערכת הביטחון לנקוט אמצעים שונים שיש בהם כדי
להבטיח את ביטחון המדינה, כדוגמת המאבק בטרור, סמכויות מעצר מקלות, איסור
יציאה מהארץ ופיקוח על כלי שייט.
אולם,
בנוסף לסמכויות הביטחוניות המובהקות, מצב החירום מאפשר למעשה גם לנהל
סוגיות שונות הקשורות במישרין לניהול המשק והכלכלה בישראל וללא כל קשר
מהותי לתכלית הביטחונית. כך, בין השאר ניתן למצוא באותם צווים המצויים במסגרת מצב החירום נהלים העוסקים
בתחליפי דבש, צעצועים מסוכנים, מכסות חלב, הדברת מזיקים, ייצור גלידה,
נקניק ונקניקיות.
בהמשך
לעתירה לבג"ץ לביטולו של מצב החירום, החליטה הכנסת להאיץ את דיוניה של
הוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת חוקה "בפירוק" הצווים והחוקים
המעוגנים תחת מצב החירום
ובמקומם לחוקק חוקים "רגילים" שאינם תלויים במצב החירום. הוועדה המשותפת
בראשות ח"כ דרעי הצליחה, נכון לעכשיו לבטל חוק אחד ו – 104 צווים. אולם,
מדובר רק בתחילתו של תהליך, מאחר שהוועדה נדרשת לבטל עוד 10 חוקים ו- 54
צווים.
יו"ר
הוועדה, ח"כ דרעי אמר בדיון הוועדה, כי "לא יהיה זה אחראי מצדנו לבטל
לחלוטין את מצב החירום בשעה שמשרדי הממשלה לא סיימו את התהליך. יחד עם זאת
נראה כי עד עכשיו כולם
מתחמקים מאחריות".
ח"כ
אברהם
מיכאלי (ש"ס)
הציג את הצעת הוועדה המשותפת: "מדובר בתקנות שעשרות שנים לממשלה היה נוח
להאריך אותן במקום לחוקק חוקים. אי אפשר לסגור את המדינה. הוועדה מוחה
ומאיצה בממשלה להגביר את קצב הכנת החוקים. מדובר בתקנות שמפעילות את המשק.
הם לא פעלו בקצב הראוי. אם היינו ממליצים לא להאריך
את מצב החירום, מגזרים שלמים היו נשארים בלי חקיקה מוסדרת. לשבחה של הכנסת
ייאמר שהמצב משתנה דרסטית לטובה מאז הכנסת ה-18. יש צוות בקרה ופיקוח וכל
חודשיים יש ישיבת מעקב. מ-158
צווי חירום הגענו
ל-54 בלבד. הממשלה
נאלצה לשנות את החשיבה שלה. צריך גם לומר 'קשוט עצמך תחילה' – יש ועדות
בכנסת שבידן 21 צווים שהוכנו לחקיקה או ליהפך לתקנות, וועדות הכנסת לא
מטפלות בזריזות הראוייה. ביקשנו מכל יושבי-ראש הוועדות לשים את החוקים
והתקנות האלה בעדיפות. אני פונה גם לכל השרים לתת העדפה
מתקנת. הממשלה התרשלה עשרות שנים".
ח"כ ניצן הורביץ (מרצ):
"אנו בסוף 2013
נדרשים לריטואל העגום
של הארכת תוקף צווי החירום. מורשת מתקופת המנדט. הנציב העליון הבריטי
האחרון עזב ומורשתו נשארה. לשם מה אנו עושים זאת? יש שורה ארוכה של חקיקה
שתוקפה תלוי במצב החירום. אקריא צווים מגוחכים שאנו מתבקשים לאשר – צו על
תחליף דבש, טיפול בדגים, הוצאת בשר ודגים מבית קרור,
בשר טחון חי ומתובל, יבוא צעצועים, הפעלת רכבל, רכישת מונים למוניות,
ייצור מספוא, ייצור דבש, הדברת מזיקים ובנייה והפעלה של כור גרעיני. העניין
לא מבדח".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ):
"ב-1948 היה חשש שירושלים תהיה במצור ונתנו לממשלה סמכויות חירום. מאז
עברו כמה שנים וחקיקת החירום בעינה עומדת. הפיכת הצווים לחוקים רגילים
נעשית בקצב צב. אבסורד. למה עד היום הכנסת לא חוקקה חוקים רגילים? השגרה
הפכה לחירום והחירום נחזה לשגרה".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה):
"התקנות חלקן לא רלוונטיות. היה לנו משבר משמים שנוהל על-ידי בני אדם.
השוטרים וכוחות ההצלה וחברת חשמל ואזרחים שגילו מנהיגות למופת עשו דברים
מופלאים. אציין 50 מתנדבי שנת שירות שהגיעו ל-3,000 משפחות. וקצת מחשבה
וביקורת – הייתה זחיחות של חלק מקברניטי המדינה שעשו
הצגה של ניהול. זה פגע באינטליגנציה של מי שעדיין סובלים. אומרים שהיה כשל
תשתיות. הכשל הוא ניהולי. אפשר היה אחרת."
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
"אין ספק שהוועדה שאני חבר בה חשובה ביותר. אבל מה עוזרת האפשרות להכריז
על מצב חירום כשכוחות הביטחון לא ידעו לפעול . עשרות אלפי אנשים בסכנת חיים
שעות רבות. עד רגע זה ילדים וילדות 4 יממות ללא חשמל בעיר הבירה. זה נקרא
שעת חירום?"
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל):
"מתרעם על האמירה שלא היו קורבנות בסופה. שני צעירים נסחפו בוואדי בדרום. הם לא קורבנות? המשפחות שלהם לא מתאבלות?"
53 ח"כים תמכו בהמלצת הוועדה ו-12
התנגדו לה.
