​

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי למשרד החינוך: "פתרו את המחלוקות עם השלטון המקומי בכל הנוגע לחוק המסדיר את חשבונות הניהול העצמי בבתי הספר"

ועדת החינוך התכנסה הבוקר לדיון בהצעת החוק הממשלתית – חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך (תיקון מס' 4) (חשבונות ניהול עצמי), אך לאחר שהתברר שלשלטון המקומי ישנן הערות על הצעת החוק, החליט יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי לא להצביע ושלח את משרד החינוך, ארגון המורים והשלטון המקומי לפתור את המחלוקות ביניהם.

בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2011 משרד החינוך פועל להעביר מוסדות חינוך רשמיים למתכונת של ניהול עצמי. משמעותו של המעבר לניהול עצמי של מוסדות חינוך הוא הנהגת מדיניות ניהולית- חינוכית שבמסגרתה משרד החינוך והרשויות המקומיות מעבירים למוסדות החינוך סמכויות, משאבים ואחריות. למנהל המוסד החינוכי ולצוותו ניתן מרחב של סמכויות וגמישות בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים לשם מימוש יעדיו של מוסד החינוך. הצעת החוק שהובאה להכנה לקריאה שנייה ושלישית הבוקר בוועדת החינוך, מעגנת בחקיקה את העברת המשאבים לחשבונות ניהול עצמי ואת אופן ניהולם וקובעת כי הכספים בהם יהיו פטורים מעיקול.

עו"ד לירון ספרד ממשרד החינוך הציג את הצעת החוק ואמר: "מטרת הצעת החוק לעגן בחקיקה את כל נושא הניהול העצמי. בית ספר הוא לא ישות עצמאית פרטית ומוסדות חינוך רשמיים מוחזקים במשותף על ידי המדינה והרשות המקומית. החשבון נפתח על ידי הרשות המקומית ויש לה אפשרות לעשות עליו בקרה מלאה".

לדברי מיכל מנקס, סמנ"כלית חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי, "הערות מרכז השלטון המקומי להצעת החוק נותרו ללא מענה ונוצר חשש עמוק לפגיעה בכספי החינוך של הרשות המקומית. המהלך של הסדרת החקיקה הוא סוג של מחטף". היא הסבירה: "בכל רשות מקומית יש חשבון אליו מופקדים כספי החינוך. ידוע לכולם שישנן משרות שהרשות המקומית צריכה להשלים עבורן את שכר בעל התפקיד (מאצ'ינג). הרשות המקומית מפקידה את כספים הללו המיועדים לחינוך בחשבון מסוים. זהו חשבון שאי אפשר לעקל אותו ואפשר להמשיך ולנהל את מערכת החינוך המקומית. גם כספי התרומות מופקדים לחשבון ייעודי למטרות חינוך. אם ישונה שם חשבון הבנק לחשבון הפקדות כפי שמוצע בהצעת החוק – אנחנו מסכנים את היכולת של הרשות לממן פעולות חינוכיות מסוימות". בנוסף אמרה כי לרשות המקומית אין  שום יכולת הרתעה כלפי מנהל בית הספר – " אם יהיה גירעון לא נוכל להגיד כלום. יש בעיות משפטיות רבות שלא נפתרו בחוק המוצע".

גם ארגון המורים שלא הופיע לישיבה, שלח מכתב באמצעות עו"ד ובו נכתב כי לארגון המורים התייחסות להצעת החוק ומכיוון שנבצר מהם להגיע לישיבה יש לדחות את הדיון בהצעת החוק.

עו"ד שמואל שפט, מעיריית ירושלים הצביע על בעיה במצב הקיים: "העירייה צריכה להסמיך מישהו לחתום על החשבונות, אבל לפי החוק הקיים העירייה לא יכולה להאציל סמכויות למנהלת בית הספר כי היא לא עובדת הרשות המקומית ולכן במזרח ירושלים לדוגמה, לא ניתן להתנהל על פי החוק הקיים". לטענתו, יש מקום לפצל את התיקון הנדרש בדיני הרשויות המקומיות מהצעת החוק הכללית ולקדם אותו בנפרד באופן דחוף.

עו"ד מירב ישראלי היועצת המשפטית של הוועדה התייחסה לסעיף נוסף בהצעת החוק המטיל אחריות פלילית על המנהלים ומורשי החתימה האחרים בחשבון הניהול העצמי, ואמרה כי "יש חשיבות גדולה מאוד שהסעיפים הדנים בהתנהגות מורשי החתימה בחשבון יהיו מדויקים וברורים מאוד".

לאחר ששמע את כל ההתייחסויות החליט יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי לדחות את הדיון המפורט וההצבעה על החוק למועד מאוחר יותר עד אשר הצדדים יגיעו להסכמה בנוגע לסעיפי החוק, ויפתרו את המחלוקות ביניהם. "מרכז השלטון המקומי הוא שותף מרכזי בניהול החינוך במדינת ישראל, הצעת החוק העוסקת בניהול עצמי של מוסדות חינוך צריכה לקבל גם את הסכמתו".