ראשת אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות התחייבה בפני הוועדה: אין מכסות של מספר טיפולים. הטיפול יהיה על פי צורך קליני

"האם יש למשרד הבריאות תוכנית פיקוח על קופות החולים לקראת הרפורמה בבריאות הנפש? האם יובטח המשך הטיפול והחיסיון הרפואי?" דרשה לדעת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה עאידה תומא סלימאן, בדיון בנושא היום בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק. כן ביקשה לברר האם המטופלים יאלצו להביא התחייבות מקופות החולים על מנת לקבל טיפול נפשי.

הוועדה דנה בנושא בשל הרגישות הרבה והסודיות המתחייבת בפנייתן לטיפול נפשי של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. רוב הנפגעים הללו מתקשים לחשוף את סיבת בואם, והצורך לעבור דרך רופא המשפחה ימנע מהם לקבל טיפול נפשי. בדיון התגלעה מחלוקת גדולה על עובדות – מנכ"ל משרד הבריאות חזר והדגיש כי לא ירדה הוראה להפסיק טיפול רפואי של מטופלים, בשעה שעובדות שטח העידו על מטופלים שקופות החולים הודיעו להם על הפסקת טיפול והפסקת זכאותם לטיפול עם החלת הרפורמה ב1.7.

מנכ"ל המשרד, פרופ' אפק: "הרמתי טלפון למנהלי הקופות לוודא שהעניין סגור. הדרכנו אותם והקמנו חדש מצב כדי לתת מענה. יש חוסר הבנה בנושא ולכן אני מבהיר היום בפני הוועדה חד משמעית כי מי שטופל קודם ימשיך להיות מטופל. הקופה רשאית להציע לו טיפול אחר, והוא רשאי לפנות ולבקש המשך הטיפול הקודם.

יו"ר הוועדה תומא סלימאן העבירה ביקורת על הגבלת משך הטיפול, במיוחד לנפגעות תקיפה מינית, שמדחיקות את הטראומה ומתקשות לדבר במשך שנים. ודרשה לדעת איך מתמודדים עם סוגיית הסודיות הכל כך נדרשת במקרים של פגיעה מינית.

ד"ר טל ברגמן לוי, ראשת אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות: "כל הקופות מודעות לרגישות ומחשיבות את הנושא. נכון שלקופות עוד אין מרפאות מתמחות לנושא, אבל הרפורמה היא הזדמנות לפתח את התחום. אין מכסות של מספר טיפולים. הטיפול יהיה על פי צורך קליני".

מ. נפגעת תקיפה מינית העידה בפני הוועדה: "לאור המתרחש אני מרגישה שאני צריכה להתנצל שאני נפגעת תקיפה מינית. הגעתי לטיפול במרכז לנפגעות בעיר בה אני גרה. שם אבחנו שאני זקוקה ליותר מזה. הופניתי לאשפוז יום. מצאתי מקום נפלא. ב-1.7 זה עתיד היה להסתיים ולא ברור מה עומד לקרות. בפנייה לקופ"ח מכבי אמרו לי שאני לא זכאית להמשך טיפול. סגן מנהל בית החולים אמר לי שבמחלקה לא יתקבלו יותר נפגעות תקיפה מינית. אנחנו זקוקות לטיפול של יותר מ3 או 6 חודשים. אני בטיפול שנתיים וחצי. לפי הפורמט שאתם בונים היום זה לא יקרה. נשים שלא יקבלו את הטיפול יגיעו בסוף לאשפוז מלא בגלל חרדות או דיכאון".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן: "מה שאמרת מחזיר אותנו לדיון שצריך להתקיים פה – דיון על הכאב, על חוסר הביטחון של המטופלים. נפעל מעל ליכולותינו כדי להוציא את המקסימום.

מנכ"ל המשרד פרופ' אפק: "אני מתחייב שהמשרד ואני אישית נעשה הכל כדי שאת ואנשים כמוך יקבלו את הטיפול הכי טוב".

ח"כ מיכל בירן: "לא אובחנתי, אבל אני חרדה. דרשתי לדעת כמה מבני מרפאות נבנו. משרד הבריאות מתהדר בהקמת 60 מרפאות לבריאות הנפש. בפועל במקרים רבים מדובר בחדר פנוי במרפאה קיימת, שם פסיכיאטר או פסיכולוג יקבל קהל 5 שעות בשבוע. אין תחליף למרכז עם עובדת סוציאלית. הייתה הוראה לסיים טיפולים. יש מטופלים שהיום מסיימים טיפולים כי הודיעו להם שהקשר עם המטפל הסתיים. עם הפעלת הרפורמה המטפלים הולכים להיות מתומרצים לפי כמה מטופלים ראו בחודש. הם יקבלו אותו סכום למי שבא פעם בחודש ולאדם שבא פעמיים בשבוע. הרפורמה הזו לא טובה. אני וחברי נעשה כל שנוכל כדי לטרפד אותה כל ההבטחות שלכם הם קשקושים".

ח"כ חנין זועבי: "צריך להתחיל בסטטיסטיקה. כששואלים האם מפסיקים טיפול, לא עונים על השאלה מי מאלה שצריכים בכלל מתחיל טיפול. רק 50% מהאוכלוסיה היהודית שזקוקה לטיפול נפשי מקבלת טיפול, ורק 10% מהאוכלוסיה הערבית. זו קטסטרופה. האם הרפורמה עונה על הצורך של 90% שלא מגיעים לטיפול בכלל?. גם לא מדברים על הכשרת צוותים. יש רק 5 פסיכיאטרים ערבים לנוער. נפתח תחנות ונאייש אותן בשולחנות וכסאות?"

​