בנוסף מעכבת הוועדה במסגרת רביזיה, העברת למעלה מ-2 מיליארד ₪ למשרד החינוך. הצעדים שהוסכמו על ידי כלל חברי הוועדה, מגיעים על רקע תקצוב חסר של שכר מורות וגננות בחינוך המיוחד במגזר החרדי, במוסדות מוכרים שאינם רשמיים. לצד כך אושרו העברות בסך כ-4.76 מיליארד ₪ למשרדי ממשלה שונים
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שבמשרד האוצר יסתכלו לילדים בעיניים ויאמרו להם שזה בגלל שהם בחינוך החרדי". אב לילד פגוע מוטורית: "במוסד שלנו כ-1,000 ילדים והוא כורע תחת הנטל, אין מי שיאבק מלבד ההורים". נציג משרד האוצר: "יש הבדל בין פגיעה בילדים, לבין נושא שכר הגננות והמורות, נבחן את המצב"
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה העברות תקציביות ושינויים בתקציבי משרד הממשלה לשנת 2019, בהיקף של כ-4.76 מיליארד ₪. לצד כך לא דנה הוועדה במספר העברות תקציביות של משרדי החינוך והאוצר, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, וכן הותירה על כנה רביזיה (בקשה לדיון חוזר) המעכבת העברת למעלה מ-2 מיליארד ₪ למשרד החינוך. ההחלטה על עיכוב התקציבים התקבלה בתמימות דעים מצד חברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, לאור תקצוב חסר של שכר מורות וגננות בחינוך המיוחד החרדי, במוסדות מוכרים שאינם רשמיים.
פירוט ההעברות התקציביות והשינויים בתקציבי המשרדים לשנת 2019:
30 מיליון ₪ מהאוצר למשרד ירושלים והמורשת – התקצוב במסגרת החלטת ממשלה לתוכנית חומש בנושא "צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח במזרח ירושלים".
כ-114 מיליון ₪ מהאוצר למשרד ירושלים ומורשת – התקציב, מרביתו בהרשאה להתחייב, עבור יישום החלטת ממשלה בנושא "חיזוק ומיצוב מרחב אגן העיר העתיקה בירושלים", שהתקבלה במאי 2018. המימון נועד לתקציב הניקיון ומימון אירועי עוגן גדולים, וכן למימון פרויקטים המשכיים וזמינים.
כ-42 מיליון ₪ מהאוצר למשרד רה"מ – התקציב, נועד לפרויקטים שונים של משרד התפוצות - מערכת לניטור אנטישמיות בשת"פ משרד הביטחון, פרויקט להנצחת חללי מערכות ישראל עם יהדות התפוצות, עמדות הסברה בנושאי ירושלים והכותל עבור יהודי התפוצות המבקרים בעיר, תוכנית בוגרים לבוגרי תגלית, פרוייקטים לחיזוק קהילות יהדות התפוצות ועוד. 40 מיליון ₪ מהסכום הינם כתגבור לתקציב המשרד, במסגרת הסכם קואליציוני עם הבית היהודי ממרץ 2018. הסכום מועבר רק כעת נוכח כך שהסתיימה הבחינה המשפטית הנדרשת לצורך ההעברה מסוג זה.
1.325 מיליארד ₪ הגדלת תקציב עבור משרד התרבות והספורט – ההגדלה מגיעה בצורה של הרשאה להתחייב, עבור קליטת של תכנית המתקנים הלאומית לשנים 2020 ו-2027, הכוללת השקעה ארוכת טווח בתמיכה בפיתוח והקמה של מתקני ספורט חדשים, רכישת ציוד ספורט, שדרוג ושיפוץ מתקני ספורט ברחבי הארץ.
193 מיליון ₪ מהאוצר למשרד השיכון – התקציב שמגיע בהרשאה להתחייב נועד לתקציב הפיתוח של המשרד - מימון עבודות פיתוח ביישובי עדיפות לאומית ותחזוקת דירות הדיור הציבורי, בהתאם לצרכים בפועל.
כ-121 מיליון ₪ מהאוצר למשרד הרווחה – התקציב נועד לצרכי תגבור ישובים דרוזים וצ'רקסים יוצאי אתיופיה, לילדים ונוער בסיכון, למעונות לילדים בסיכון ביישובים צמודי גדר, עבור תוכניות פיתוח במגזר הבדואי והצ'רקסי, חלוקת סלי מזון לקראת פסח וראש השנה, עידוד תעסוקה משפחות חד הוריות, שירותי רווחה לניצולי שואה, פיתוח מבני רווחה ופעילות פנאי ותרבות לבעלי מוגבלויות, למרכזי אבחון ארציים ותפעול מעונות ממשלתיים למוגבלים שכלית התפתחותית.
10 מיליון ₪ מהאוצר לרשויות הפיקוח – התקציב, בהרשאה להתחייב, נועד לממן קול קורא להתחדשות עירונית חברתית ע"י הרשות להתחדשות עירונית. מטרת הקול קורא, להביא להתחדשות עירונית בשכונות חלשות בערים בהן קיים פוטנציאל לכך.
כ-722 מיליון ₪ מהמשטרה, השב"ס והאוצר למשרד לבט"פ – התקציב, ברובו בהרשאה להתחייב, נועד ברובו להגדלת תקציב הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, במסגרת הרחבתה לרשויות מקומיות נוספות, וכן להתאמת התקציב למצבת השוטרים וצפי קליטת שוטרים חדשים. עוד נועד עיקר התקציב לממן הרחבה, שיפוץ, ואחזקת תחנות משטרה, ויצירת התקשרויות לאחזקת ציוד לחימה וקשר, לרכישת שירותי כוח אדם בפרויקטים טכנולוגיים רב שנתיים.
8.5 מיליון ₪ מהאוצר למשרד החקלאות – התקציב נועד לרשות הבדואים עבור פיתוח תשתיות תומכות הסדרה, במסדרת החלטת הממשלה לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הבדואית, במסגרתה מפותחות תשתיות משלימות בשכונות המיועדת לקליטת הפזורה.
כ-1.3 מיליארד ₪ מהאוצר למשרד התחבורה – התקציב נועד למימון פיתוח מערכות הסעת המונים בגוש דן – תוספת תקצוב לבניית הרכבת הקלה בגוש דן, רכישת קרונות נוסעים ע"י רכבת ישראל, פיתוח רשת מסילות רכבת כבדה – המסילה הרביעית באיילון.
70 מיליון ₪ מהאוצר למשרד התיירות – התקציב נועד להגדלת תקציב פעולות השיווק המתבצעות בחו"ל לשיווק ת"א וירושלים, לניצול תקופת האירוויזיון בעת שהתקיים בת"א, וכן לרגש מדיה במהלך שידורי האירוויזיון באירופה.
16.5 מיליון ₪ מהאוצר למשרד המדע, התרבות והספורט – התקציב נועד למימון הרשאה להתחייב, לסוכנות החלל, לשם צרכי פיתוח מנוע חשמלי ייחודי ללוויינים קטנים, בשת"פ סוכנות החלל האירופית, וכן לתמיכה בפיתוח יישומי תקשורת לווייניים מתקדמים.
כ-8 מיליון ₪ ממשרד השיכון לרשויות הפיקוח – התקציב נועד לתוספת כוח אדם ברשות להתחדשות עירונית, ולתקצוב פרויקטים להתחדשות עירונית.
כ-41 מיליון ₪ ממשרד רה"מ למשרד לשירותי דת – התקציב ברובו נועד לתקני קייסים ורבנים מהעדה האתיופית, לשכר, להוצאות המרכז למקומות קדושים, להילולת קבר הרשב"י, לפיתוח בתי עלמין, ולמערכות מידע.
כ-90 מיליון ₪ מהאוצר לרשויות הפיקוח – התקציב נועד לרשות הטבע והגנים, לצרכי שמירת טבע, פיקוח ואכיפה, ולפרויקטים באתר הרשות, לקידום אתרים חדשים או עיבוי אתרים קיימים. בנוסף נועד התקציב לעודד ביקורי תיירים מהארץ והעולם, וכן לפיתוח ושיקום אגן ים המלח.
52 מיליון ₪ כשינוי פנימי במשרד להגנת הסביבה – התקציב נועד לממן את יישום התכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה הכוללת טיפול ברכבי דיזל כבדים בעזרת גריטה או התקנת מסננים המפחיתים את זיהום האוויר.
כ-600 מיליון ₪ שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות – השינויים הינם בתחומי בריאות הנפש, ותפעול המטה – מערכות מדע בתחומי הבריאות, הכשרת רופאים ואחיות, שירותי ם בתחום הרפואה המונעת, תמיכה למוסדות גריאטריים, בריאות הנפש והציבור בדגש על פריפריה ותמיכות בבתי חולים וקופות חולים.
שינוי פנימי בסך 20 מיליון ₪ במשרד הכלכלה והתעשייה – התקציב מועבר מתכנית 'פעולות כלליות לקידום התעשייה' לצורך פעולות תפעול ושירותי המחשוב של כלל המשרד.
במהלך הדיון לא עלתה להצבעה העברה תקציבית בסך כ-43 מיליון ₪ ו-61 תקני לנציבות שירות המדינה, נוכח דרישת יו"ר הוועדה לקבל מענה לעניין הפסקת מתן מענקי הפרישה וההסתגלות במסגרת שירות המדינה. וכן לא עלה לדיון תקציב בינוי לבתי המשפט, לאור דרישת יו"ר הוועדה, ומספר חברי כנסת נוספים לקבלת מענה לעניין בינוי בתי הדין הרבניים, אשר לעמדתם תקוע ומציב את בתי הדין במצב מביש.
לצד אלה החליטו חברי הוועדה להותיר על כנה רביזיה המעכבת מאז השבוע שעבר העברה של למעלה מ-2 מיליארד ₪ למשרד החינוך, וכן שלא לדון במספר העברות למשרד החינוך ולמשרד האוצר שהוגשו לוועדה, אשר כוללות העברות תקציביות במאות מיליוני שקלים כל אחת. זאת על רקע תקצוב חסר של החינוך המוכר שאינו רשמי. לישיבה הגיעו הורים לתלמידי החינוך המיוחד במגזר החרדי, לצד מורות המלמדות במוסדות אלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הגננות אצלנו במגזר מקבלות שכר רעב, אני מגיע הביתה ומקבל פניות מאוד קשות - אומרים לי האם אתה כיו"ר ועדת הכספים, גם מסכים לקבל שכר כזה? הפניות הם מדם ליבם. גננת נקשרת לילדים וההורים נקשרים לגננות, זה לא ימשך. המצב הזה בו הגננות הללו מקבלות שכר מופחת בחינוך המיוחד רק כי הילד הוא חרדי, זה לא ימשך. זה בניגוד לחוק".
מרגלית, אם לילד בעל צרכים מיוחדים: "אני למודת שנים של מלחמות, שנים של סבל ובלאגן מול המדינה בכל מה שקשור בתקציבים. כיום הילד שלי לומד במסגרת חילונית לצערי, כי אין מסגרת חרדית שמתאימה לאפיון שלו. אני רואה את ההבדלים בתקצוב בין המערכת החרדית למערכת החילונית. במערכת החרדית אף שילמנו כל חודש 2,500 ₪ לחודש. אני לא מוכנה שהורים ישלמו סכומים כאלה, הילדים שלנו הם לא רק שלנו, הם נשמות של אלוקים. הגננות עושות עבודת קודש, אין מצב שהן לא יקבלו כסף כמו כל גננת אחרת. אלחם כדי שכל הילדים האחרים לא יפלו בין הכיסאות".
אליעזר, אב לילד פגוע מוטורית: "במוסד שלנו יש כ-1,000 ילדים והוא כורע תחת הנטל, הוא צריך להשלים את הפערים מול הציבור הכללי. אלה ילדים שהם חולייה חלשה, ואין מי שיאבק אלא אנחנו ההורים".
גננת בחינוך המיוחד במגזר החרדי: "יוצא לי לדבר עם גננות מהמגזר הלא חרדי, אנחנו עושות אותו דבר, הדרישות אותן דרישות מצד משרד החינוך, שורה תחתונה, אני מקבלת שכר הרבה יותר נמוך מהן. מי מוכן להישיר מבט לעיני ילדי החינוך המיוחד, ולומר להם אתם נולדתם לציבור החרדי, אז תקבל פחות טיפולים?! איך רוצים לקדם את הילדים בלי תקציבים?!".
אביגיל, גננת בחינוך המיוחד: "אני שוקלת אם להמשיך בחינוך החרדי או לא. השקעתי בתואר ולימודים, ואנחנו מופלות לרעה".
ח"כ שלמה קרעי: "אתנגד להעברות כל עוד זה לא יוסדר, צריך להכליל את זה ברפורמת אופק חדש".
ח"כ יעקב מרגי: "ההתנהלות בתחום הזה מנוגדת לחוק, משרד ממשלתי פועל בניגוד לחוק".
משה שגיא, משרד החינוך: "צריך לחלק את הבעיה ל-2. מבחינת המורים מדובר בהסכמי שכר, יחידת השכר במשרד האוצר אחראית לכך, יש לזה גם השלכות תקציביות. הנושא נידון מספר פעמים. מבחינת התלמידים, בג"ץ שדן בכך, דיבר על השוואת משאבים במוכשר שאינו רשמי לזה הרשמי".
שאול קירשנבוים, אגף תקציבים, משרד האוצר: "בדיון הקודם, אמרנו שנבחן את זה. אנחנו צריכים לבדוק מה המשמעותיות של זה. יש הבדל בין אם הילדים מקבלים או לא מקבלים משהו בעקבות זה, לבין השכר של הגננות והמורות".
ח"כ גפני: "אם תהייה קואליציה שאנחנו חלק ממנה וזה לא ייפתר, אני לא אמשיך. לא יהיה דבר כזה. זו אחת הטענות הצודקות שאין עליה ויכוח, הבעיה המרכזית שלא מביאים את התקציב הנדרש. זה לא יהיה יותר".
ח"כ קטי שטרית: "בלי החינוך המקצועי, אני לא יודעת איפה הילדים יהיו. לא ארפה עד שהגננות יקבלו את מה שמגיע להן. לא אבחל בשום אמצעי".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "זה לא נושא של אופוזיציה או קואליציה, כולנו מאוחדים בעניין. בנוסף אני מבקשת שיקבע דיון בהול שבו יציגו בפנינו את מצב הגירעון. צריך להבין במה עוסק המשבר, יש להתנות את ההעברות בסכומים האדירים האלה בזימון דיון. שיואילו ויציגו בפנינו את הנתונים".
לאור הדברים הסכימו כאמור כל חברי הוועדה שלא להעלות להצבעה את ההעברות התקציביות של משרדי החינוך והאוצר, עד למתן פתרון לסוגיה.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "האם יש מישהו במשרד האוצר שיודע שיש ילדים בעלי צרכים מיוחדים שלא מקבלים תקצוב שהם זקוקים לו?! שיסתכל להם בעיניים ויאמר להם שזה בגלל שהם בחינוך החרדי. ממחר אנחנו בפגרה, אגיש לוועדת ההסכמות בקשה לקיים דיון מיוחד בנושא. אבקש שהממונה על השכר והממונה על התקציבים, ומנהלי החינוך המיוחד יבואו. קיימתי את הדיון הזה כבר מספר פעמים, כולל בפורום שכלל את רה"מ, כל פעם זה נתקע בגלל הנושא התקציבי. לא אאפשר את זה עוד. אני דורש תשובות לכל הסוגיה הזו".
