​ועדת החוץ והביטחון דנה היום (ג')  בשילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל, במסגרת יום השוויון ליוצאי אתיופיה, אשר מצוין היום בכנסת. ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), אשר ניהל את הדיון, אמר כי "המערכת הצבאית מאפשרת להביא לידי ביטוי את כלל האוכלוסיות. צה"ל נותן אפשרויות קידום רבות ליוצאי אתיופיה במערכת הצבאית". עוד הוסיף כי שיעור הנשר בקרב יוצאי אתיופיה בצה"ל עמד בעבר על כ-24%, ואילו היום עומד על כ-16%.

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם (תומכ"א) בצה"ל הסביר כי שיעורי הגיוס של יוצאי אתיופיה גבוהים מכלל צה"ל, וישנה עלייה משמעותית בהיקף גיוס נשים יוצאות אתיופיה. שיעורי המיצוי ללחימה גבוהים, אך חלה ירידה בין שנת 2014 לשנת 2015. באופן כללי ישנה יציבות בגברים המתגייסים לשירות קרבי, ועלייה משמעותית בגיוס נשים ללחימה. באשר לנתוני הקצונה, קיימת יציבות באחוז היציאה לקצונה מקרב יוצאי אתיופיה והן מקרב כלל צה"ל, ובעוד שהיקפי הקצונה של יצאי אתיופיה נמוכים מהנתון הכללי, הרי שב-2016 חל גידול של 35% במיצוי לקצונה תומכת לחימה ו-9% לקצונה בלחימה.

חלה ירידה משמעותית בשיעורי הנשר מהצבא בקרב יוצאי אתיופיה, אמר תא"ל שני, כאשר בשנת 2012 אחוז הנושרים עמד על 24.30% לעומת 15.80% בלבד בשנת 2016. מגמת ירידה נוספת מסתמנת בהיקפי הכליאה של חיילים יוצאי אתיופיה – 149 כלואים בשנת 2012, לעומת 84 כלואים בשנת 2016.

לדברי תא"ל שני, התכנית הממשלתית "דרך חדשה" לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, הציבה יעדים לארבע שנים, המבוקרים מידי שנה והשינוי המשמעותי ביותר הוא בתהליכי המיון בצה"ל וביניהם ראיון נשים שלא התקיים בעבר, שאלון ביוגרפי רב-תרבותי, ומבחני דפ"ר חדשניים שישקפו טוב יותר את נתוני האיכות של נשים. במהלך השירות, הפעילות המרכזית היא ביטול ההתייחסות המיוחדת ליוצאי אתיופיה כאשר פעולה משמעותית שנעשתה הינה ביטול הקורס המבדיל – קורס "אמיר" - ופתיחת קורס "חוסן", שכרגע בפיילוט, שבנוי על בסיס כלי של בינה מלאכותית לזיהוי אנשים עם פוטנציאל, המתקיים במחווה אלון והכנתם לשירות הצבאי.  עוד הוסיף כי המגמה היא חיובית של עמידה ביעדים – ממתכונת מבדלת למתכונת משלבת. 

דליה ינקו, סגנית ראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון הוסיפה כי בני העדה זוכים לליווי פרטני בתהליכי הכנה לשירות הצבאי, וכל זאת במעורבות ההורים, תוך העברת מידע והשתתפות מרשימה.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) טען כי "במשך שנים אני עוקב אחר הנושא של שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, והרושם שלי הוא שהצבא מקיים תפקיד חברתי ממדרגה ראשונה. בניגוד לפקודת הרמטכ"ל המבקש מהצבא לא למלא תפקיד חברתי – בעניין הזה טוב כי 'עוברים' על פקודתו וממלאים תפקיד חברתי זה בעל חשיבות עליונה". לדבריו, הגרפים אכן משתפרים ושילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית מתבצע כראוי. בהמשך לוויכוח על הצורך בהטעמה או ייחוד, טען כי "עדיין בשנים הקרובות הם יצטרכו לקבל כלים, ואמנם הקבוצה הנפרדת נותנת תחושה של בידוד אך לה יתרונות רבים".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הסביר כי המסגרות המבדלות היו חיוניות ומצער על כך שלא ניתנת אפשרות הבחירה. "המסגרות המבדלות הן כמו משתלה – מי שחפץ בהן יצמח בתוכן, ומי שלא חפץ בכך לא יחויב". בתגובה לכך הוסיף ג'וני ברהנו, ראש תחום אוכלוסיות מיוחדות במשרד הביטחון, כי קורסים מבדלים הם רווח נקי, והתכניות למעשה הצליחו והוכיחו את עצמן.

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) הסבירה כי "ניתן לראות את אפקט ההילה. הקצינה הראשונה יוצאת אתיופיה הובילה בנות רבות אחריה. כאשר החוויה היא חיובית – היא מעצימה את החייל. יש להשאיר את שתי האפשרויות ולתת את האפשרות לבחור עד שהדברים יתמסדו".

איציק אוחנה, סמנכ"ל חטיבת פרט במשרד העלייה והקליטה הדגיש כי קורס "אמיר" לקח את בני העדה ונתן להם תכנים אותם יכלו למצות בתפקידי פיקוד והנהגה. כמו כן, באמצעות הבידול בקורס הכנה לשחרור מצה"ל, התאפשרה תחושת נוחות אשר הביאה ליותר פתיחות מצד יוצאי אתיופיה.

חנה אלעזר לגסה, מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה סיפרה כי "בגיל 9 עליתי ארצה ולא לקחתי חלק בתכנית נבדלת, ולא ברור לי מדוע הבנים שלי במערכת החינוך הישראלית צריכים לעבור תכנית ייחודית ליוצאי אתיופיה. מכניסים את צעירי יוצאי אתיופיה לתכניות הבדלה מגיל צעיר בבתי הספר – שם מתחיל הבידול שנמשך שנים ארוכות. אם שואפים להשתלב יש לבדוק את המערכות מבפנים, מבית הספר היסודי".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "המחלוקת היא לשם שמים זה ברור. קורס 'אמיר' הוא קורס טרנספורמציה. יש אנשים מבני העדה שצריכים את הטרנספורמציה מסיבות כאלה ואחרות". 

תא"ל שני הדגיש כי צה"ל קיבל הנחיה לבטל את התכנית בהתאם להחלטת ממשלה. "קורס 'אמיר' בנה את האנשים לשירות הצבאי וחיזק אותם, בעיקר בנות. ביטלו את הקורסים והמסגרות המבדלות, אך לא ביטלו את הפקטור באותם מקרים בהם העדה צריכה דחיפה. אם נתייחס ליוצאי אתיופיה באותו האופן כמו יתר האוכלוסיות – אנו נראה פחות קצינים, פחות עתודאים. המסגרות עוזרות לעדה להתקדם".

ח"כ אוחנה סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה שמחה לשמוע על השיפור הדרמטי בשילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל, במיוחד על המגמה של צמצום הנשר מצה"ל של אוכלוסייה זו, ומבקשת להביע את הערכתה לצה"ל ומפקדיו על כך.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר שילוב כלל האוכלוסיות בצה"ל, ובמסגרת זו גם תלמד הוועדה את החלטת הממשלה על ביטול הקורסים המבדלים בצה"ל, ותשקול לקיים דיון נפרד על נושא זה, אמר ח"כ אוחנה.