ח"כ תומא-סלימאן: "העיכוב בדרג מקבלי ההחלטות ולא גורמי המקצוע רק מדגיש את הצורך ברשות ממשלתית עצמאית לנושא"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (ג') דיון במטרה לקדם את הצטרפותה של ישראל ל"אמנת איסטנבול" - אמנת מועצת אירופה בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.

ח"כ תומא-סלימאן: "מדינת ישראל נחשבת מתקדמת בחקיקה להגנה על נשים מפני אלימות, אולם בדיונינו כאן בוועדה אנו מוצאות לקונות רבות גם היום. יש כלים בינלאומיים רבים לקידום ושיפור המצב ותמוהה שישראל לא הצטרפה אליהם, וביניהם גם האמנה. בדיון היום נזכר מחדש בחשיבותה של האמנה ונתחיל במסע אל עבר הצטרפותה של ישראל אליה".

פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן: "האמנה הבינ"ל הייעודית לנושא היא בעלת חשיבות הצהרתית שלא תסולא בפז, והיא מוסיפה בפרקטיקה גם על החקיקה הקיימת בארץ, וגם על התיאום והסנכרון במאבק באלימות כנגד נשים ובמשפחה. יש באמנה דרישה לחמשת הרבדים החשובים (חמשת ה-P) – מניעה, הגנה, תביעה, ענישה וקביעת מדיניות. בכובעי בסגנית נשיאת אמנת האו"ם נגד כל צורות האפליה כנגד נשים (cedow) אני יכולה לומר שאנו היום בוחנות כל מדינה לפי הסטנדרט של אמנת איסטנבול, גם אם היא לא חתומה עליה, וכי הצטרפות לאמנה ע"י מדינה שאיננה חברה במועצת אירופה תעשה לישראל שירות גדול".

עו"ד הלה טנא-גלעד, ממונה - זכויות אדם במשרד המשפטים: "אנחנו ומשרד החוץ מקדמים בשנתיים האחרונות את מהלך בחינת היתכנות הצטרפות ישראל לאמנה, ובזמן זה ערכנו פגישות רבות עם גורמי ממשלה רבים, כדי להבין איפה אנו עומדים מבחינת הוראות האמנה הוא ההצטרפות אפשרית. עשינו עם התייעצות מקדמית עם מזכירות האמנה לגבי כמה סוגיות להבין מה מצבנו והובהר לנו שאין צפייה שנצטרך כשהכל כבר מוסדר, וחשוב להם שהמדינה תציג עשייה וקידום שיח בתחום. אנחנו בשלבי השלמת מיפוי הפערים, ובחינת לאילו סעיפים, ולא לכולם האמנה מאפשרת, נרצה להצטרף בהסתייגות או בהכנסת הצהרה פרשנית. יש עניין ורצון רב מבחינת כלל משרדי הממשלה לקדם את ההצטרפות לאמנה"

עו"ד טנא-גלעד סקרה בפני הוועדה אתם הסעיפים בהם ניתן להסתייג ואת העמדה המתגבשת לגבי כל אחד מהם, ולאחר מכן אמרה "לשמחתי, במקביל אלינו, ישבה על המדוכה הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, על עשרת צוותי המשנה שלה, ושלחנו להם את האמנה כדי שתהייה בסיס לשיח שלהם, וינסו כבר בדיונים לגשר על הפערים הקיימים, ולדעתנו הרבה מהפערים אכן מוצאים פתרון בהמלצות הוועדה".

עו"ד קרן שחר, מנהלת מחלקת אמנות בינ"ל בייעוץ המשפטי למשרד החוץ: "המשרד רואה חשיבות רבה בקירוב היחסים עם מועצת אירופה, דרך העבודה על האמנה, ותהיה משמעות בינ"ל גדולה אם בשיח ישראל תוזכר כמדינה הראשונה מחוץ למועצת אירופה שאימצה את האמנה. משום כך, וברור שיש צורך הסתייגויות ופרשנויות ייחודיות, אך המשרד תומך בהצטרפות ונשיך לפעול לשם כך".

יו"ר הוועדה פנתה לחגי מויאל, מפקח ארצי אלימות במשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וביקשה לברר ממנו, לאור הדברים, איפה עומד נושא יישום מסקנות הוועדה הבין-משרדית, אשר מהווים נדבך כה חשוב באפשרות הצטרפות ישראל לאמנה.

מויאל אמר ליו"ר הוועדה כי הוועדה אכן ראתה את האמנה לנגד עיניה במהלך עבודתה אשר הסתיימה, אך ההמלצות טרם הוצגו לוועדת השרים למניעת אלימות בשל לוחות זמנים. יו"ר הוועדה הופתעה לשמוע, שכן עבודת הוועדה הסתיימה מזמן, והמסקנות וההמלצות כבר הוצגו בדיוני הוועדה למעמד האישה עוד בחודש נובמבר 2016.

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סליאמן, סיכמה את הדיון ואמרה: "העיכובים הרבים בתקצוב ותחילת היישום של מסקנות ועדה כה חשובה ומשמעותית בפני עצמה, ועתה גם ביחס לאמנת איסטנבול, רק מוכיחים את הצורך הדחוף בהקמתה של רשות ממשלתית למלחמה באלימות כנגד נשים ובמשפחה, שתתכלל את הנושא, תאגם את כל המשאבים, ותהיה מכוונת רק לנושא זה, מבלי לנסות ולרצות את האינטרסים של משרד כלשהו שיהיה מופקד עליה".

"האמנה הבינ"ל היא כלי שיעזור לנו לבדוק איפה אנו עומדים כל העת בקידום ההגנה על נשים ונערות, וההצרה מעצם הצטרפותה של ישראל לאמנה כזו, יש בה כדי לשנות את השיח הריאקציוני הקיים בשנוא התקופה האחרונה".

"אני שמחה על הנטייה החיובית ממשרדי הממשלה אשר שמעתי פה בדיון, וכנראה שעיכוב הוא לא ברמת גורמי המקצוע אלא מקבלי ההחלטות בממשלה. חשוב להבין שבנשוא כזה, כל עת שאנו לא מתקדמות, אני בעצם הולכות אחורה".

"הוועדה תפנה לשר לביטחון הפנים, העומד בראש ועדת השרים למניעת האלימות, ותדרוש ממנו תשובות מדוע לא קודם יישום המסקנות במשך זמן כה רב".

"הוועדה תפנה גם לראש הממשלה ושר החוץ על מנת שיאמץ את האמנה ויפעל לקידום וזירוז התהליך אשר יאפשר זאת".

מצ"ב תרגום אמנת איסטנבול לעברית.