בדיון הוועדה נתגלה: פחות מ- 10% מהמועמדים למינוי אפוטרופוס עבורם נשמעים בבתי המשפט ; על כ-5000 אנשים בשנה באיזור תל-אביב לא מוגשים אפילו בתסקירים; מנכ"לית משרד המשפטים הציעה לשקול הליך חלופי לבית המשפט, בו יישמעו אנשים טרם מינוי אפוטרופוס עבורם והבהירה כי על משרד הרווחה במימון משרד האוצר האחריות לביצוע; היו"ר ח"כ סלומינסקי: "לא ניתן לדברים פעוטים כמו תקציב לעצור אותנו"
ועדת החוקה חוק ומשפט, קיימה היום (ג') דיון נוסף בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19)- החלק הנותר, לקריאות שנייה ושלישית, בהשתתפות מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור. החוק הקיים קובע חובה לשמוע אנשים בטרם מינוי אפוטרופוס בתנאים מסוימים. מאחר ומהנתונים עולה שהחוק לא מיושם כנדרש, מבקשת הצעת החוק להדגיש את החובה של בית המשפט לשמוע אדם בטרם ימונה לו אפוטרופוס.
בדיונים שנערכו לאישור חוק האפוטרופסות נתקל יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בקשיים ובהתנגדויות ביחס ליוזמתו לחובת השימוע, בין היתר בשל הדרישה לתוספת 140 תקנים של עובדים סוציאליים ועורכי דין, על מנת לעמוד ביישום דרישות החוק. לכן, סוכם כי חלק זה יפוצל ויידון בהצעת חוק נפרדת, לאחר שתוקם ועדה אשר יהיו חברים בה מנהלי משרדי הממשלה המשפטים, הרווחה והאוצר, וזו תגיע להסכמות בדבר הוספת כוח האדם הדרוש למילוי המשימה.
היו"ר ח"כ סלומינסקי אמר כי "כשתובעים על סכום של 200 שקלים, לא יעלה על הדעת שלא יביאו את הנתבע ופה כשמדובר בחיי אדם לא מזמינים את האיש?. הוא ביקר את מנכ"לי האוצר והרווחה שנעדרו מהדיון ובהתייחסו לחוק האפוטרופוסות שאושר רק לפני חודשים ספורים, אמר, "העברנו חוק מדהים פה אחד בוועדה ובמימוש התחושה לא טובה. לא ניתן לדברים פעוטים כמו תקציב לעצור אותנו. אם לא תהיה התקדמות ביישום חוק האפוטרופסות נגיש בג"ץ נגד האוצר".
חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד): "נוצרת תחושה שאנחנו מבזבזים את זמננו כשיש פער עצום בין החקיקה למה שהממשלה מיישמת. בחוק הזה הכל היה מתואם. לא להגיע לוועדת המנכ"לים כשמראש סיכמנו על תקצוב נפרד? הגיע הזמן שמשרדי הממשלה יבינו שאם לא יפתרו את בעיותיהם הפנימיות נפתור אותן פה בכנסת".
מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור אמרה כי "הכל היה אמור להתבצע על-ידי משרד הרווחה במימון משרד האוצר והוסיפה כי גם בוועדת המנכ"לים האוצר ישב על המרפסת. 5000 אנשים בתל-אביב לא זוכים לתסקיר, הם אפילו לא פוגשים פקידת סעד". היא הקריאה רשימת משימות הנוגעות לחוק ומפוזרות בין המשרדים והציעה לחשוב על טריבונל שיכלול משפטן, עובד סוציאלי ונציג ציבור שיספק את הדרישה של השימוע: "במציאות בה צריך למנות עוד כ-130 תקנים רק ליישום החוק הקודם, יש לחשוב מחוץ לקופסה. הטריבונל יכול להיות מקצועי מספיק בשביל להישמע בפניו במקרים בהם אפשר לחסוך תסקירים ולהשאיר את בית המשפט למקרים המורכבים ביותר. אנחנו בעידן לעומתי בו רצים על כל דבר לבית המשפט כשיש מנגנונים חלופיים שיכולים לסייע. בימ"ש אינו חזות הכל ובמקרים כאלו הוא כמעט חסם". עוד אמרה כי תציע לשרת המשפטים לקיים תכנית השתלמויות לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה כדי לעורר את המודעות וברמה המידית לקדם שמיעה של יותר תיקים, מכיוון שכיום נשמעים רק 10% מכלל התיקים״.
יוגב גרדוס, רכז מאקרו באגף התקציבים: "בוועדת המנכ"לים עלה רק פתרון של הכל או כלום- או שמממשים 200 תקנים בכ- 50 מיליון שקלים או כלום". היו"ר ח"כ סלומינסקי הגיב לדבריו: "זה לא המצב. אם הייתם מתקצבים 30 מיליון ל-2017 היינו משבחים אתכם".
סימונה שטיינמץ, עובדת סוציאלית ראשית לעניין סדרי דין במשרד הרווחה: "מבחינת סדרי העדיפויות עלינו להחליט אם נשמע אנשים שרוצים למנות להם אפוטרופוס או שנשמע ילדים שנאנסו או הוכו על ידי הוריהם. משרד הרווחה הגיע להסכמה על תוספת תקנים שעמדו בחקיקות אחרות וסוכם שהנושא הזה יהיה כתוספת ולא מתוך התקנים שהובטחו".
רונן גיל, פעיל באס"י- הקהילה האוטיסטית: "צריך לחשוף את העובדה שמתקיים כאן פינג פונג תקציבי בין המשרדים". ביחס להצעה לטריבונל אמר כי "עוסקים בסוגיה מהותית, בנטילת אוטונומיה מאדם ולא ייתכן שבדיונים כאלו לא יישמע אדם בפני שופט".
עו"ד יותם טולוב, מנכ"ל בזכות: "הדבר היחיד הרלוונטי הוא כמות הדיונים בבית המשפט- מתוך 15,000 הליכים, יש רק 1,500 דיונים בבימ"ש. כלומר, רק 10% מהמקרים מגיעים לבימ"ש. זה מינימום נדרש".
ד"ר יורם מערבי, נציג ההסתדרות הרפואית: "החלק העיקרי הוא זקנים ויש גישה אוטומטית ויד קלה על ההדק בהשוואה לעולם. אין שום הגדרה ברורה בחוק מהו אדם לא כשיר וזה חיוני".
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי סיכם את הדיון: " נפעל בשני מישורים- בכוונתי להגיע לוועדת המנכ"לים בנושא מימון הגדלת השמיעה בהליך הנוכחי ובנוסף, לבחון את האפשרויות הנוספות לתת מענה ישים יותר".
