​

דיון סוער וחילופי-האשמות בוועדה לביקורת המדינה בעניין הסדרת ההתיישבות הבדואית. יו"ר הוועדה, קארין אלהרר: קיים צורך מידי לבחון את התנאים בפזורה הבדואית ולדאוג להם לשירותים ככל אזרחי המדינה, חברי הכנסת של המגזר העדיפו להתפרץ בהאשמות ולא לדאוג לבוחריהם

דיון סוער היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, וחילופי האשמות כמו "גזען", "שקרן", "רמאי". יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי "חברי הכנסת שהיו אמורים לדאוג לאינטרסים של בוחריהם, בזבזו את הזמן בהתפרצויות שוב ושוב - והפכו את הדיון לעקר. הבדואים בנגב כוללים כמאתיים אלף איש, תמותת התינוקות גבוהה, וניכר מחסור במרפאות, אי הסדרת תביעות בעלות ובעיות בתשתיות. קיים צורך מידי לבחון תנאים אלו  - ולדאוג להם לשירותים בסיסיים, כמו ליתר האזרחים. והממשלה בוחרת לא-להחליט – ופירוש החלטה זו הוא : להחליט שלא. על הממשלה והתושבים לשתף פעולה, בשקיפות ומתוך רצון לפתרון".

מירי רזין, נציגת מבקר המדינה הציגה שלושה חסמים להסדרת הקרקעות: מחלוקת על בעלות בין המדינה לבדואים, תכנון חסר ותשתיות חסרות בישובים בדואים חוקיים. לדבריה, בשנים האחרונות הוסדרו רק 3% מהקרקעות, ובישובים חוקיים רבים, המשך אי-ההסדרה מעכב את התפתחותם.

יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב הצביע על פריצת דרך משמעותית בתקופה האחרונה, וכי 85% מתושבי הפזורה אינם תובעי בעלות על קרקעות, והרשות מתכננת כ-180 אלף יחידות דיור, ע"י הכנת ואישור תב"ע, תכנון, פיתוח ושיווק, שיעניקו פתרון ל 25 השנים הקרובות. בנוסף, אושרו תכניות רבות לפיתוח תשתיות, בתב"ע בתוקף עם מכרזים לקבלנים לביצוע – והכל בתיאום עם בעלי הקרקעות. לדבריו, תקציב הרשות לפעילות הוא כחצי מיליארד ₪, ובנוסף תכנית חומש חדשה שתאושר בממשלה בחודש הקרוב, ושהוכנה עם ראש המועצות, תושבים ומנהיגים, והיא מקיפה 3 מיליארד ₪, תתמקד בבניית כיתות לימוד, שיפור הישגים בחינוך, חיזוק השלטון המקומי ופתרון בעיות תעסוקה. לדבריו, למרות פניות רבות של הרשות לבדואים להסדיר את מעמד קרקעותיהם ולקבל פיתוח של רבע מיליון ₪ לכל מגרש, על חשבון המדינה – והתושבים מתעלמים מפניות אלו.

ח"כ דב חנין ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) קראו לנציגי המבקר והרשות להיפגש עם תושבי הישובים הבלתי-מוכרים, ולתת דגש גם על שיפור בתעסוקה, תחבורה והישגים בחינוך, טלב אבו-עראר האשים כי "מדיניות הממשלה היא לגרש את הבדואים מאדמותיהם ע"י הריסת בתיהם ויישוב יהודיים במקומם", יוסף ג'בארין הדגיש את אפליית הבדואים מול היהודים שבסביבתם, חיים ילין (יש עתיד) ציין כי לא ניתן לפתור את ההתיישבות הבדואית והסדרת בעלות הקרקעות ביחד, ולדברי עבד אל-חכים חאג' יחייא, על הישובים הבדואים להתנהל ישירות מול משרדי הממשלה – ולא מול הרשות.

נילי ברוך, מתכננת מעמותת "במקום", טענה כי קיימת תכנית מתאר שהרשות מסרבת לקיים, ואילו הד"ר תאבת אבו ראס מ"קרן אברהם" הזהיר כי חקיקה בעניין תהיה "בכיה לדורות, כי מעולם לא התקיים דיאלוג אמיתי בין הממשלה לתושבים".