​

בדיון סוער בוועדה בעקבות הירידה בשיעור הנבחנים שעברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, אמר היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) כי יפנה לשרת המשפטים איילת שקד ולראש הלשכה אפי נווה "לבחון בימים הקרובים מה החוק מאפשר לנו לעשות ולמצוא פתרון ריאלי. נדון באפשרות למועד מיוחד ואם פקטור בסמכותם נדון גם בו". עוד אמר כי הוועדה בראשותו מצטרפת להמלצת ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה לפנות לוועדת הבחינות, שתלך בדרך בית הלל"

הדיון התקיים ביוזמת הח"כים יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), עודד פורר (ישראל ביתנו), ענת ברקו (הליכוד) ומירב בן ארי (כולנו).

היו"ר, ח"כ סלומינסקי: "נשמעו טענות לניסיונות צמצום הנכנסים לעריכת דין. אני שולל גישה זו מכל וכל ומקווה שזו לא המגמה. עם זאת, אסור שתהיה תעודה בלי לימודים בכיתות. בתוך כשנה הבחינה תהיה מהותית ולצורך כך הרחבנו את הפורום שמרכיב את השאלות עם נציגי אוניברסיטאות ומכללות. בנוסף, נשנה את ההתמחות שכיום מנוצלת פעמים רבות להפיכת המתמחה לנער שליח. אנחנו רוצים התמחות אמתית ותורמת, עם נציב מפקח. לטובת המקצוע אנחנו רוצים שבעלי תעודה יהיו באמת עורכי דין".

חברת הכנסת בן-ארי הקריאה שאלה מתוך הבחינה ואמרה כי "נבחנים רבים ניסו להבין את נוסח השבועה וההבדל היה אם הוא נשבע באלוהים או בתנ"ך וזו דוגמה אחת מני רבות לחוסר הקשר בין המבחן לעריכת דין". הוועדה צריכה לתת סעד וגיבוי לסטודנטים. אין כל קשר למקום הלימוד. כתלמידת מכללה לא מגיע לי שיתייגו אותי כסטודנטית פחות טובה".

חברת הכנסת ברקו: "יש כאן תקלה קולוסאלית וצריך לתת פקטור. אף מקום לימוד לא הבריק במיוחד. רוצים לסנן? תסננו בכניסה ולא ביציאה לחיים. מבחן צריך לשקף ידע ולמידה וכמו שזה נראה יש כאן פספוס".

ח"כ פורר: "המבחן הפך להיות חסם כניסה לגילדה של עריכת הדין ואני אומר זאת כעו"ד  בעצמי. את חסם הכניסה צריך לעשות כבר בהתחלה. שווה לדון במי אחראי לכתיבת המבחן וכן שתהיה ועדה בלתי תלויה וללא קשר ללשכת עורכי הדין"

ח"כ ג'בארין: התוצאות אומרות שיש קושי במבחן הספציפי והנבחנים הם לא אלו שאמורים לשלם על כך את המחיר. זה מחייב התאמה של הציון".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) פנה ללשכת עו"ד: הגענו בחוק להרבה הבנות ולשמוע שלא אתם אלו שמכינים את המבחן זו לא תשובה אינטליגנטית. אנחנו יודעים שיש רוח המפקד. הדבר הכי לא צודק ואנושי הוא להילחם בהצפת מקצוע בדרך כזו. לא רק שלא שופר המצב אלא התדרדר. יש פה פגיעה באמון וביחסים שלנו עם לשכת עורכי הדין".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) פנה ללשכת עו"ד: "כעו"ד 25 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית מציע פקטור. אני מתנגד לאמירה של הצפה. מי שיצליח לשרוד את החיים המקצועיים ישרוד. אנחנו לא רוצים רשלנות מקצועית אבל אני נגד מבחנים מכשילים. צריך לפסול את השאלות המכשילות ולבדוק עם השרה את המועד המיוחד"

חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני): "בפגישה עם מתמחים ראיתי לפחות שלוש שאלות, שהן לא רק מבלבלות, אלא יש תחושה שהתוצאה הנכונה היא לא היחידה. לכן, צריך להתייחס להשגות בצורה רצינית וכל שאלה צריכה להיבדק. זה יהיה מביך אם אף השגה לא תתקבל".

ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה: "ועדה חיצונית מכינה את הבחינה ואנחנו לא ממנים אותה. היא מקבלת מנדט ישירות משרת המשפטים. אנחנו לא משתתפים בכתיבת הבחינות ולא רואים אותן לפני כן. אני אכן חושב שצריכה להיות בחינה רצינית. במחזור האחרון נדחתה עתירה של 23 נבחנים אפילו בבג"ץ. מי שצריך לתת את ההסבר לתוצאות העגומות הוא לא לשכת עורכי הדין אלא המכללות. בכל מכללה 50% לפחות סטודנטים רציניים והבעיה היא עם אחרים שרשומים על הנייר, חלקם אפילו ללא תעודת בגרות. יש לנו 102 נבחנים שלא עברו את ה-20 נקודות אפילו. איזה פקטור בדיוק אתם רוצים? שניתן למישהו כזה רישיון לייצג אסיר עולם? יש מכללות מצוינות שאין ויכוח על רמתן ויש אחרות ללא סינון. הם אלו שצריכים לתת הסברים. יש עלייה תלולה בתביעות אתיקה בגין רשלנות עו"ד. חברות ההכנה הסבירו משום מה לתלמידים שאין צורך ללמוד את עדכוני החקיקה שהופיעו ב-15 שאלות. אין לנו אג'נדה להכשיל סטודנטים. אנחנו בסה"כ רוצים עורכי דין ראויים.

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) הגיב לדברים: "הופעה מתנשאת ומקוממת. אתה משתלח במכללות? גם באוניברסיטאות יש ירידה. איזה מסר אתה מוסר בהשתלחות במכללות? רק טיפש יכול לחשוב שבחינות הבגרות יקבעו את ההצלחה כעורך דין".

חברת הכנסת נורית קורן (הליכוד) קראה לראש הלשכה לחזור בו מדבריו על המכללות. "כבוגרת מכללה אף אחד לא פרש לי שטיח אדום. גם פקטור לא יעזור, לכן מציעה החלטה חריגה של מבחן חוזר מידי".

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה  האקדמית אונו: "כשזה מגיע לאוכלוסיות נחשלות, לחרדים, לערבים ולחד הוריות, פתאום מדברים על הצפה. עברתי את הבחינה בקלות כי הורי אשתי מימנו אותי ואת אשתי חודשיים וחצי. עשינו זאת כי היינו לא מפרנסים וללא ילדים. אסור לסגור את הדלת בפני אוכלוסיות שחיוני שייכנסו למקצוע. אל תתנו בחינות קלות אבל תתנו בחינות הוגנות. צריך לתת פקטור או מועד מיוחד. את ועדת הבחינות יש להעביר תחת משרד המשפטים".

מתמחים רבים שלא עברו את הבחינה שיתפו בסיפוריהם:

נדיר שיינר: "אני בן 31, מובטל חדש בעקבות מה שעלה. תסתכלו על 1500 איש שהלכו מובטלים הביתה. באו אלינו לקו הסיום אחרי 4 שנים. לא פשוט למצוא התמחות בחוץ ואנחנו מקבלים מבחן הכי לא הוגן שיש. האם כל יושבי המכללות הם אחד? אני יוצא מכללת שערי משפט וגאה בה. אם מפעל של 1500 היה נסגר כולם היו תומכים". ישראל אליוביץ: "לא ייתכן שלא יקבלו אף השגה ובנוסף לא יספקו תשובות לפסילה". אפרת לוי דיברה בדמעות: "אני אם חד הורית שמגדלת שתי ילדות לבד. במבחן הקודם קיבלתי 64 וועדת הבחינות משיבה ללא שום נימוקים על  ההשגות. הפעם קיבלתי 51 ואתה רוצה להגיד שלא למדתי? הילדות שלי אין להם חיים הם אצל הסבים כדי שאני אלמד".                                                                                                                                                          

ראש הלשכה עו"ד נווה השיב לטענות: "אין לי שום דבר נגד מכללות. 50% מעורכי הדין במשרד שלי הם בוגרי מכללות. אנחנו לא יושבים בפורום ההשגות. תיזהרו בכבודם. האם מישהו אומר ששלושה שופטים מחוזיים, פרקליטת מחוז מרכז ואחרים עובדים אצל לשכת עורכי הדין? עבודתם נעשית בהתנדבות. עד הלילה מועד הגשת ההשגות. לאור הדיון והאמפטיה שלי לסיפורים האישיים, אפנה לוועדת הבחינות ואומר שיבדקו את ההשגות בגישת בית הלל. אני מבין את הזעקה אפנה לנשיא אבל אני לא יכול להכתיב. אולי תשובתם תשנה את אחוז המעבר"