​

לעידוד הצמיחה:

ועדת הכספים נוטה לאשר את הפחתת מס החברות

יו"ר ועדת הכספים גפני דחה את ההכרעה בעניין להמשך הדיונים בחוק ההסדרים עד להגעה להסכמות בעניין העלאת מס ההכנסה על יחידים במדרגת המס העליונה (מס הייסף)

     ועדת הכספים צפויה לתמוך בהורדת מס החברות מ- 25% בשתי פעימות ל- 23% על-מנת לעודד הגעת חברות זרות לישראל ולעידוד הצמיחה. כך התברר בדיון בפרק המיסים בחוק ההתייעלות הכלכלית, במסגרת חוק ההסדרים, היום (ג') בוועדה. עפ"י המתווה המוצע בחוק, המס יירד בשתי פעימות מ- 25% ל- 24% ב- 1.1.17 ול- 23% ב- 1.1.18. העלות של החוק בהפסד הכנסות ממיסים: 1.8 מיליארד ₪. עוד עלה, כי חברי הכנסת עשויים לתמוך בכוונה נוספת של האוצר להעלות את 'מס הייסף' (על משכורות גבוהות) באחוז אחד מ- 2% ל- 3%. תוספת הכנסות צפויה: 1 מיליארד ₪ ו- 40 מיליון ₪. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בתחילת הדיון , כי הוא רואה בשני המהלכים דבר טוב וכי הוא נוטה לתמוך בחוק.

    רכז מאקרו באגף תקציבים באוצר, איתי טמקין, הסביר את החוק המוצע המכיל מספר אלמנטים ואמר, כי "הורדת מס החברות בשתי הפעימות ל- 24% מ- 2017 ו- 23% מ- 2018, היא יוזמה שבאה על רקע נתוני הצמיחה החלשים בשנה האחרונה והתחרות הגוברת בעולם על הבאת חברות זרות. המהלך אמור לעודד את הצמיחה במשק כבר בטווח הזמן הבינוני. במקביל, שינוי מדרגות המס על עובדים על-מנת לעודד תעסוקה. הכוונה היא לרווח את מדרגות המס, כך שבכל מדרגת מס, תשלום המס של אותה מדרגה ייעשה בשכר הקצה העליון שלה. כמו-כן העלאת מס הייסף באחוז אחד".

    בעניין מס החברות אמר טמקין, כי "זהו המס שהכי פוגע בצמיחה וההורדה שלו הכי מעודדת צמיחה. מס החברות כיום על 25%. כל אחוז הפחתה מורידה הכנסות ממיסים ב- 900 מיליון ₪, כלומר סה"כ 1.8 מיליארד ₪. במס הכנסה על יחידים משתנים שני דברים: התקרות מתרווחות, כך שנטל המס פוחת. למשל 10% משכר של 5,221 ₪ וישולם עד 6220 ₪. הנטל על הפרט יופחת ויפגוש כל מדרגת מס בשלב הגבוה של השכר שלו".

     סמנכ"ל רשות המיסים, ערן יעקב, הסביר בעניין המס על יחידים: "פעם אחת נוגעים באחוזים ופעם שנייה נוגעים בסף. במדרגה הראשונה למשל, 5,221 ₪ תעבור ל- 6,220 ₪ ועד אז ישלמו מס אך 10%. כלומר מרווחים את מדרגת המס, היינו מעלים את סף המס. כלומר עד 6,200 תישאר ב- 10% מס".

     בדיון הוצגו הנתונים לגבי כל מדרגות המס: לאחר המדרגה הראשונה, מ- 6,221 ₪ עד 8,290 ₪ מס בשיעור 14%. מ- 8,291 ₪ ועד 13,680מ ₪ 20%, מ- 13,861 ₪ ועד 19,800 ₪ 31%, מ- 19,801 ₪ עד 41,410 ש"ח 35% ומכל שקל נוסף: 47%.

     לגבי מס הייסף, הכוונה להכנסות של מ- 53,333₪ בחודש ומעלה, במחירי 2016: 640 אלף ₪ שנתי, מס נוסף על חלק ההכנסה העולה על הסכום הזה בשיעור של 3% במקום 2% שהיה עד היום. זאת במקום 2% שהיו עד כה על חלק ההכנסה שעלה מעל לשכר חודשי של 66,666 ₪ או 810,720 ₪ שנתי במחירי 2016.

     רוב חברי הכנסת לא הביעו התנגדות לחוק ורק ביקשו לבצע תיקונים מסוימים או לבדוק מתווים שונים מעט בנושא המס על יחידים.

    מי שהביע התנגדות לחלק מהחוק, בעניין מס החברות היה ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני). לדבריו "מצד אחד רוצים למסות פיצויי פיטורין ולפגוע בעובדים וכאן רוצים להוריד מס חברות.  במחאה הציבורית, חצי מיליון איש יצאו לרחובות על-מנת שמתווה מס החברות שהיה אז והיה אמור להוביל להורדה ל- 18% ייעצר. וכאן אני קורא תיגר על הדיבורים הללו שאם יורידו ל- 24% ול- 23% תהיה צמיחה יש גם מחקרים שמראים אחרת. יש המון סיבות למה אנשים משקיעים או לא בפיתוח מקומות עבודה והמחקרים הללו והאמירה לא מבוססת. ב- 2  מיליארד ₪ האלה יש הרבה מה לעשות. ומי שנהנה מזה זה מספר מאוד קטן של חברות".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) דרש מהאוצר ומרשות המיסים לקבל לידיו נתונים המאששים את היתרון שבהורדת מס חברות ואת האפקטיביות של המהלך.     ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), סגן שר האוצר לשעבר, הגיב: "יש הרבה מדינות שהורידו את המס וזה הוביל לתוצאות".      רוזנטל קרא לביצוע בדיקה מקיפה של כל מדיניות המיסים בישראל בהתייחסו הן להורדת מס החברות והן לשינויים במס על יחידים ואמר: "נטל המס הישיר בישראל נמוך יחסית לעולם אך העקיף גבוה מאוד ופוגע דווקא בשכבות החלשות. האם בדקתם מה יתרום יותר למשק? למשל, אולי שינויים במיסים העקיפים כמו הבלו על הדלק. האופוזיציה תתמוך בחוק כי הוא טוב, אך כן מחוייבים לשקול היטב את המדיניות הכוללת בנושא המיסים. למשל, אנחנו מחוייבים להצלת הבורסה השוקעת עם היקפי מסחר נמוכים מאוד. אולי למשל, יש לשקול שמס הייסף לא יחול על רווחים מהבורסה לשנה או שנתיים. זאת הסתייגות אחת שלי לחוק. הסתייגות שנייה – אם המדינה כבר משקיעה 1.8 מיליארד ₪ במהלך הזה, יש לנו הצעה משופרת לגבי מדרגות המס באותה עלות".

     יו"ר הוועדה גפני הצטרף להצעתו וקרא לאנשי האוצר ורשות המיסים לבוא בדברים עם חברי הוועדה על-מנת להגיע למתווה אופטימלי באותם נתוני עלות למדינה. גפני: "לעומת המדינות ה- OECD המס העקיף רגרסיבי וגבוה יחסית בישראל והמס הישיר הפרוגרסיבי נמוך יחסית. שנה שעברה, הבאתם הפחתת הכנסות של 4 מיליארד ₪ בהורדת 1% במע"מ לעם ישראל אותה הוא לא הרגיש. זאת לעומת הפחתת מס הכנסה עוד לפני המלצות ועדת טרכטנברג ושמה אנשים הרגישו בפועל, אולי לא אלה שלא מגיעים למדרגת המס, אך קיבלו כסף בניגוד להורדת המס העקיף של המע"מ. תעשו חשיבה מחודשת. משפחה משכונת הארגזים משלמת את אותו מס עקיף שמשלם איש עשיר מהרצליה פיתוח. זה מעוות". "נקיים דיון מקיף לגבי מדיניות המיסים לאחר תקופת חוק ההסדרים והתקציב אבל אני מבקש שתקיימו חשיבה בנושא" אמר.

     נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בירך את האוצר על המהלך הזה של הורדת מס החברות ואמר: "הפחתת מס חברות גורמת לצמיחה באופן אבסולוטי. הבינו באירלנד וגם כאן בעשור הקודם שזה הצעד הנכון  והגענו לשיעורי צמיחה גבוהים עד 7% בתרומה גבוהה של זה. ההצעה הזו טובה והיא בניגוד לתפיסתה של נגידת בנק ישראל. אחת הטעויות החמורות, שאם מעלים את שיעורי המס, זה העלאת המס וזה לא נכון אלא הרחבת הפעילות הכלכלית. וזו העלאה בדרך הנכונה, שמי שמייצר צמיחה במשק לא ייפגע ושהמוטיבציה והיוזמה האישית לא ייפגעו. הפחתת מס חברות איננה מתנה לעשירים. במשק יש לא פחות מ- 400 אלף חברות שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על 1 מיליון ₪ בשנה ונוטלים ומסכנים הרכוש ועובדים גם 60 – 70 שעות בשבוע. כדי שהורדת מע"מ תביא להורדת מחירים צריך הורדת מס דרסטית של חברות. יש גם מס על משיכת רווחים והעלו אותו ב- 20% ב- 2012. ולכן מס החברות זה מנוף אדיר".

     בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה גפני מאנשי האוצר ורשות המיסים, לחזור לוועדה עם נתונים ומחקרים שמראים שהורדת מס החברות אכן אפקטיבית ומגבירה את הצמיחה.  המדינה משקיעה כאן הרבה כסף אך מביאה כסף בחוק של מיסוי פיצויי פיטורין, שעשוי לפגוע בעובדים. אז אולי יש נדרש שינוי, כך שלא ייפגעו העובדים. לראות איך ניתן לעודד את הצמיחה מבלי לפגוע איפה שלא חייבים תוך אי ויתור על הכנסות המדינה".