​

כך חשף מנכ"ל משרד הקליטה, בישיבת וועדת העליה והקליטה. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: התעסוקה היא החסם המרכזי – בלעדיו, עולים פשוט לא יבואו

כ-3000 עולים עוברים מדי שנה הכשרה-מקצועית, 84% כבר עובדים, כך חשף היום (שלישי) מנכ"ל משרד הקליטה, בישיבת וועדת העליה והקליטה. לדברי יו"ר הועדה אברהם נגוסה (הליכוד) "אחד החסמים הקשים בפני העולים הוא התעסוקה. רבים מגיעים לאחר שעסקו במקצועם שנים רבות ובישראל אין תוקף לרישוי שלהם. מדובר במקצועות כעריכת-דין, ראיית-חשבון, וטרינריה, הנדסה, אדריכלות, הנדסאות, חשמלאות, ניהול תיקי, ייעוץ ושיווק השקעות. מקצועות נוספים הדורשים רישוי בארץ, כעבודה  סוציאלית, שמאות מקרקעין, תיווך מקרקעין, נהיגה מקצועית, וכתוצאה מכל אלו -  עולים מדווחים לחבריהם שעדיין לא עלו, שקיים קושי אמיתי במציאת תעסוקה לבעלי מקצועות רבים. כתוצאה מכך עולים פוטנציאליים דוחים או מבטלים את עלייתם ארצה".

צח בן יהודה, חקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש להבחין בין מקצועות רישום, שהחוק בישראל הגדיר היקף לימודים הנדרש כדי לעסוק בהם, למקצועות רישוי, שלגביהם החוק בישראל דורש השלמת לימודים, תקופת התמחות ובחינות הסמכה. לדבריו, בשנים 2012–2015 עלו לישראל 4,423 עולים חדשים בעלי מקצועות רישוי שאינם מקצועות הרפואה. 26.7% מהם מהנדסים ואדריכלים, 26.8% מורים, 17.6% עורכי דין או משפטנים. באותן השנים השתתפו בקורסי עברית תעסוקתית ומקצועית ובקורסי הכנה לרישוי, הסבה מקצועית לאקדמאים וסדנאות לחיפוש עבודה, כ-14,500 עולים חדשים. משרד העלייה והקליטה סייע בחלוקת וואוצ'רים, שוברים לקורסים מקצועיים נוספים לכ-10,000 עולים חדשים. בן יהודה הוסיף כי ע"פ לשכת עורכי הדין כ-50 עולים בממוצע לשנה מוסמכים למקצוע, והם מהווים כ-1.5% מכלל המוסמכים בכל שנה. בממוצע כ-50 עולים חדשים מדווחים על היותם רואי חשבון ממדינת המוצא שלהם, ובקורס ההכנה לבחינות הרישוי של מועצת רואי החשבון שמשרד הקליטה מארגן, השתתפו בסך הכל 48 עולים. כ-48 עולים בממוצע לשנה נרשמו כמהנדסים או אדריכלים. 14 בממוצע נרשמו כהנדסאים וטכנאים מוסמכים, ו-21 עולים בממוצע לשנה קיבלו רישיון לעבוד כחשמלאי. באותן השנים ניתנו ממשרד הקליטה למעלה מ-300 וואוצ'רים לכיסוי עלות השתתפות עולים בקורסי הכנה במגוון המקצועות הללו.

מנכ"ל משרד הקליטה אלכס קושניר הדגיש את התעסוקה לעולים כאתגר מרכזי, ולדבריו מיזם "עליה 2000" בעלות 27 מיליוני ₪, מזהה את ביקוש המקצועות בארץ ומציאת העובדים בהם בחו"ל, ולאחר עלייתם הם מקבלים מגורים וכלכלה מלאה, בין מקצועות אלו רופאים, נהגים ציבוריים, מתכנתים, חשמלאים. בסה"כ כ-700 איש עלו במסגרת זו ונקלטו בעבודה מלאה. בנוסף, מתקיימים שני מחזורי לימוד בכל שנה, להכשרת עולים בעלי מקצועות דורשי רישיון כווטרינרים ורואי חשבון – לקבלת רישיון ישראלי. בנוסף המשרד מממן תרגום מסמכים מקצועיים לעולים וכן מבחנים לשפתו. לדבריו, בשנת 2015 למדו למעלה מ-3,000 עולים בהכשרה מקצועית, 84% כבר עובדים, ו-64% עובדים במקצוע אליו הוכשרו.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) הלין על מחסור בהכשרה מקצועית לעולים מצרפת, שגורמת לה תסכול ואובדן השתלבות בחברה. זאת, מול מחסור אדיר הקיים כיום בכל המקצועות הטכניים בתעשייה הישראלית. בנוסף, בני-עולים, היכולים להשתלב במקצועות רבים, אינם מקבלים הפנייה להכשרה מקצועית – שהיא הדרך הראשית להיחלץ מהעוני. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) קבלה על הכשרה למקצועות בעלי הכנסה נמוכה, ולדבריה "כיום לעולה אין סיכוי בשוק התעסוקה מול ותיק, לכן יש לקדם אפליה מתקנת לעולים".

משה כ"ץ, הממונה על הכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, הלין על הקיצוץ המתמשך והעמוק במימון הכשרות אלו, וסיפר כי על קורס מוצלח במיוחד לטבחות ושפיות, רבים מהם כבר עובדים במקצוע זה. בנוסף, עובדים בתחום המתכת השתלבו בתעסוקה וכל הקורסים התבצעו בשיתוף פעולה מלא עם הסוכנות היהודית.

לדברי הפרופ' ג'ק חביב מאיירס ממכון "ג'וינט ברוקדיל", בקרב יוצאי אתיופיה הנשים סוגרות את הפער עם האוכלוסייה הכללית אולם הגברים מתקשים, כאשר רק 25% מהם עם בגרות טובה, ורק 45% עם בגרות כלל, ואילו לדברי נציגי מרכז לאודר כ66% מהעולים מברה"מ לא עובדים במקצוע המקורי שלהם, 73%-83% נכשלו במבחני סטאז' לרפואה.