​

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר איגוד הנאוטולוגיה:

התמותה והתחלואה של פגים בישראל הן בעשרות אחוזים עד פי 2 בהשוואה לארה"ב, יפן ושבדיה לפני 10 שנים

"החולה הכי רווחי הוא הפג, אבל הוא האחרון שנהנה מהכסף שהמדינה מוציאה בגללו", אמרה ח"כ אורלי לוי אבקסיס בדיון שיזמה בוועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ אורי מקלב, על בעיות בתשתית הטכנולוגית בפגיות. לדבריה, "המאבק הוא על צביעת התקציבים. עבור כל פג שנולד בית החולים מקבל מהמדינה 200,000 ₪ אבל הכסף לא צבוע והנהלת בית החולים יכולה לשלם אתו את חשבון החשמל, ליחסי ציבור או לארגן אירוע לעובדים. הפוטנציאל של הפג תלוי במה שהמערכת מחליטה לספק לו".

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "יש פער גדול בין הרגש כלפי הפגים הזעירים והרגישים לבין ההשקעה במשאבים להצלתם. אתה רואה את הדבר הקטן הזה ויודע שאם רק יטפלו בו טוב, הוא יגדל, ואולי יהיה יזם מצליח או תלמיד חכם".

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד לנאוטולוגיה: "מעולם לא הייתה לנו אוזן קשבת של משרד הבריאות כמו בימים אלה. יש התקדמות משמעותית. אבל בשטח יש לצערי המון מה לשפר. התמותה והתחלואה בישראל הן בעשרות אחוזים עד פי 2 בהשוואה לארה"ב, יפן ושבדיה לפני 10 שנים. אנחנו אמנם משתפרים כל הזמן, אבל השיפור שלנו בקצב צב, ושל העולם המפותח בקצב ארנב. מבחינת תפיסת ההפעלה אצלנו עובדים עדיין במודל משנות ה-70 – חדר תינוקות מורחב, כשבפגיות במערב הדגש הוא על בטיחות הפג ועל צורך במגע מתמשך עם האם".

ד"ר ורד שפר פליישר, בית החולים נהריה: "אין יותר חיידקים עמידים. אנו מקפידים על דברים פשוטים שמונעים זיהומים. מנטרים את האמהות כדי למנוע זיהומים. אם הייתה אחות על כל פג, היא הייתה יכולה כל הזמן לשטוף ידיים, אבל כשיש אחות על 8 פגים, אין לה יכולת לעשות את זה".

קרן קדש, אחות, שיבא: "המרווח בין פג לפג קטסטרופלי – בין מטר למטר וחצי כשהוא אמרו להיות מעל 2 מטר. איך אפשר להפריד בין פג לפג?"

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "האם בבתי החולים הגדולים יש ציוד יותר מתקדם?" ד"ר סיגל ליברנט טאוב, משרד הבריאות: "ממש לא. היו פערי ציוד. היה מחסור באינקובטורים, במבודדי קרינה, במכשירי חימום וקרור, במשאבות חלב. במודל הכוכבים אנחנו מתגמלים הנהלות בתי חולים שמשקיעות בציוד וגם בתשתיות בינוי".