להבטחת סחר הוגן בענף חומרי הגלם לייצור זכוכית:
ועדת הכספים שוקלת לאשר הטלת 'היטל היצף' על יבוא זכוכית מטורקיה
יו"ר ועדת הכספים גפני: "נוכח מציאות של סחר לא הוגן מצד מפעלים בחו"ל מתוך דאגה לעובדים בישראל, אין מנוס אלא לאשר את ההיטל". ההכרעה הסופית בתוך ימים
בעקבות פניית משרד הכלכלה לוועדת הכספים בבקשה לאשר הטלת 'היטל היצף' על יבוא זכוכית מטורקיה, נוכח הפגיעה ביצרנים מקומיים ע"י סחר לא הוגן, שנבדקה ונמצאה כנכונה, תתכנס הוועדה בימים הקרובים על-מנת לאשר, כפי הנראה, את ההיטל. כך נראה היה אחר הצהריים (ג') בתום דיון מיוחד של ועדת הכספים בבקשה שהוגשה ע"י מינהל היבוא במשרד הכלכלה, ושאושרה ע"י שרי הכלכלה והאוצר. עפ"י משרד הכלכלה, בבדיקה שנעשתה נוכח תלונה שהגיש מפעל פיניציה, המייצר זכוכית כחומר גלם לתעשייה, עלה כי מפעל טורקי שמייבא לארץ, נהג בסחר לא הוגן כשהציף את השוק ע"י הורדת מחיר חומר הגלם למחיר הפסד ובכך כפה תנאים לא הוגנים של מסחר על מפעל פיניציה ויצרנים ישראליים אחרים. 'היטל ההיצף' הינו היטל שבכפוף לחקירה, ניתן להטילו עפ"י הסכמים בינ"ל וארגון הסחר הבינ"ל. כאמור במקרים שהוכח שמתקיים סחר לא הוגן.
סגן מנהל מינהל היבוא במשרד הכלכלה, מיכאל חורי: "בעקבות תלונה מהתעשייה, פתחנו בחקירה לפני למעלה משנה. בדקנו את שיעור ההיצף והנזק שנגרם ליצרנים המקומיים, עפ"י הקריטריונים של ארגון הסחר הבינ"ל. תפיסת העולם שמובילה את היחידה היא מדיניות מאזנת בין סחר לא הוגן לבין הגנה על הצרכנים ויוקר המחייה. בדקנו האם מתקיים יבוא זכוכית בהיצף. בייצור זכוכית מדובר במפעלי ענק. נכנס חול ויוצא זכוכית ולא ניתן לכבות התנורים. מדברים על היצע קשיח שהמפעל מייצר והביקושים משתנים. יש תקופות שבונים יותר ויש שבונים פחות אבל התנורים נשארים פעילים. פגשתי את מנהל המפעל הטורקי. בד"כ כשצוברים הרבה מלאי אם אין לקוחות, מה שהוא עושה – שובר את הזכוכית לפס הייצור חזרה. המפעלים בתחום שומרים על הטריטוריה שלהם ועל אותה רמת מחירים ואם צריך, מציפים במקומות אחרים. קורה בהרבה מקומות בעולם כולל היטלי היצף נגד פיניציה בטורקיה. בבדיקה שקיימנו התגלה, כי התקיים שיעור היצף של מעל 47% בעוד הטורקים טענו שהוא רק 20% - 28% והמתלוננת (פיניציה (א"ק) טענה 70%. הפעלנו כלל; שגם אם יש היצף 47% אך מעודד תחרות, נטיל היצף רק עד נקודת הנזק ולכן הצפנו עד 27%".
חורי ציין, כי "ההצפה הובילה לפגיעה בנתח שוק, במכירות, היקף תפוקה וכד'. אנחנו בודקים על-פני שלוש שנים, מה היה המסחר והמחזור לפני ההיצף ומה במהלכו ובודקים מה באמת היקף הפגיעה אם בכלל. מדובר בבדיקה מעמיקה. הסתמכנו בעיקר על נתוני הצד המשיב. ועדה מייעצת עם מומחים מהארץ ומחול ושימועים כולל נציג החברה הטורקית והוחלט לאמץ את הממצאים ולהמליץ על היטל היצף לשנתיים. שר הכלכלה מחליט אחרי שמתייעץ עם שר האוצר וועדת הכספים מאשרת. השר אישר לשנה עם הנחייה לממונה לבחון הדברים בעוד שנה האם להאריך או להמליץ על הארכה נוספת".
אפרת כהן שיחור ממשרד עורכי הדין, תדמו-לוי, המייצגת את החברות הטורקיות, היצרנית הזרה לגביה מוצע להטיל היטל היצף: "יש כאן היפוך יוצרות, שר הכלכלה שהוא גם שר האוצר, עושה צעדים לפתוח המשק לייבוא להוריד מחירים. ולכן הופתענו בהחלטה הזו שעושה ההיפך ולוקחת את מונופול המוכרז פיניציה, 71% מהזכויות וחוסמת את אפיק הייבוא הזול ביותר, תוך 48 – 72 שעות המקור הזה ייחסם בגלל היטל ההיצף. מגינים על פיניציה שהופיעה כאן עם קשיים וסיוע ממשלתי, והקפאת הליכים בגלל כל מיני מצוקות. המגרש של היטלי היצף – של ארגון הסחר העולמי, זה לא של עשית לי ועשיתי לך".
יו"ר ועדת הכספים, גפני: "היטל ההיצף שטורקיה מטילה על פיניציה עושה לה נזק בל ישוער ואת היטל ההיצף הזה אנחנו צריכים לאשר". כהן: "פיניציה גם יצואנית בשוק הבינ"ל. היא נתקעה עם מלאים והחלה לשחרר לחול במחירים זולים ולכן הוטל היטל היצף. מ- 2011 ועדת טרכטנברג קבעה הגבלת שימוש בהיטל היצף ולכן לא הגיע לכאן. וכך היתה המדיניות לצמצם את השימוש בהיטל ההיצף. כחלון התייחס ואמר שייתכן שזה ישפיע מעט על העלאת המחירים של הזכוכית. אנחנו רוצים שיתאפשר לנו לייבא זכוכית לישראל".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "האם יש היצף או לא? האם החברה שאת מייבאת במחירים נמוכים כי התנור שלה עובדים נון-סטופ". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אנחנו רוצים הדדיות!".
עו"ד כהן: "יתכן שראוי דיון בהדדיות. כשחברה ישראלית לא יעילה ופי שתיים עובדים לתנור – ומחיר לא תחרותי, מחירים סבירים מהעולם לא נמצאים שם. יש הזדמנות לכנסת להחזיר את תהליך הבדיקה ולמנוע היטל".
מנהל מפעל פיניציה, ערן חיימוביץ', הציג את עמדת המפעל והשיב גם לטענות עו"ד כהן: "יש יבוא ואפשר להביא זכוכית מכל מקום בעולם ואין מכסים על תעשיית הזכוכית ויש תחרות חופשית מסין, מבלגיה, מארה"ב, הטענה שלנו לגבי יצרן אחד ספציפי מטורקיה. כל הגורמים המקצועיים – אין חולק על כך שיש כאן היצף שגרם לנו נזק. יש היצף והיה היצף. החל מיולי 2015 מהרגע שהושטה תביעת היצף בשוק הטורקי ששמו היצף על כל מוצרי פיניציה וכאן מדובר על היצף על מוצר אחד בלבד של החברה הטורקית. הטילו כנגד היצרן פיניציה החל מיולי 2015 ופיניציה הורידה את היכולת הייצור בתנור ופיטרה עובדים והטורקי גדול פי- 36 ויש לו אסטרטגיה בינ"ל ומציף עם 47% ובוודאות מוכר בהפסד וזו אג'נדה ביריונית להוריד מחירי פיניציה או לסגור אותה או לרכוש אח"כ. עשה בצפון איטליה את אותו הדבר. 20% ממכירות החברה נחתכו. בצפון 280 עובדים ועוד במעגל העקיף אלפיי עובדים. בינואר 2013 כשהחברה נקראה מהארגון האמריקאי התחלנו לפעול לבד מכרנו 50% ממכירותינו בטורקיה. בירוחם לא קשור לעניין – מייצרים בקבוקים. בירוחם יש כ- 200 עובדים. הטורקים גם בתעשיית הברזל יש הצפה במדינת ישראל. גם תעשיית הכבלים נמצאת באותה בעלות. זו האסטרטגיה שלהם".
חיימוביץ' הוסיף, כי "הרווח של החברה נמוך ביחס לכל שרשת הערך. אנחנו מוכרים את המוצרים שלנו ללקוחות שחלקם פה וערך המוצר שלנו הנמוך ביותר בשרשרת ולא יכולים להתמודד עם 20% הצפה וזה המשמעות של 14 ₪ שאנחנו מוכרים ולא יכולים לחיות עם היצף. והאג'נדה מפורשת נוריד את מחירים במדינת ישראל, נמוטט את פיניציה ואח"כ אולי נרכוש אותה ואז יעשו ככל העולה על רוחם".
מנכ"ל רפי שפירא ובניו, איציק שפירא: "אנחנו חברת תעשיית הזכוכית המעבדת הגדולה באשדוד ובראשל"צ: 260 עובדים, אני מוציא מדי חודש כ- 3 מיליון ₪ משכורות לעובדים. אף אחד לא בדק איתנו עם התעשיינים. כל מה שנאמר פה הדברים לא נכונים. הזמנתי סחורה מפיניציה הייתי הלקוח הכי נאמן, אך כשבאו נציגי טורקיה בפעם הראשונה עם מחירים זולים בא אליי מיד והוריד לי 30% במחירים מיד כי נפגשתי עם נציגי טורקיה". מנכ"ל פיניציה, חיימוביץ': "הורדתי בלית ברירה מההפסד!".
שפירא: "אותי זה לא מעניין. שר האוצר ממוטט את תעשיית עיבוד הזכוכית. אם זה יתקיים בוודאות לפחות 2000 עובדים יוצאים לרחובות בתוך שנה. אני לא אוכל להתמודד עם זה. אתם מטילים מס על זכוכית חומר גלם 30% אני אתמוטט. אני צריך להתמודד עם יבוא מסין או מטורקיה ולהתחרות ועל זכוכית עם שני חורים אין מכס. פיניציה לא מסוגלת לעמוד בצרכים של התעשייה הישראלית. נאלץ לקנות יבוא במחיר 30% יותר".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "יש כאן שאלה הרבה יותר גדולה בענייני מדיניות תעשייה – מחירים. יש מוצרים שהעולם מסבסד ומשתלטים על המשק הישראלי. לא מציע לישראל להיות תלויה בארדואן בשום דבר. צריכים להיות מסוגלים לייצר הדברים הבסיסיים. האם התוצרת שמביאים מחו"ל הופכת למוצר יותר זול כתוצאה ממדיניות ממשלתית? היכולת להתפרנס במ"י בשני מקומות לא פשוטים בציפורי ובירוחם, נדרשת התייעצות נוספת מעבר לישיבה של עכשיו. ומציע ועדת משנה או עוד ישיבה. הייצור המתחרה בטורקיה מתחרה בעובדים ומאיים בירוחם ובציפורי". ח"כ סמוטריץ': "אנחנו מאוד רוצים תחרות ולהוזיל מחירים ושהשוק יהיה פתוח ליבוא ולהסיר חסמים ליבוא, אך בתנאים של שוק הוגן, אך כשנכנס שחקן חזק ומוכר במחירי הפסד וכולם אז גם ואז אח"כ כשפיניציה תקרוס יעלה את המחירים. לא קונה האמירה שנפטר עובדים, לא קלטת עוד עובדים רק כי הורידו לך מחיר. לא נציל את פיניציה לא הנשמה מלאכותית אם לא מתמודדת בתחרות אמיתית והוגנת". ח"כ רחל עזריה (כולנו): "כשמתמודדים עם מפעל שלא יכול לעמוד בסיטואציה מסוימת ההחלטה להטיל היטל היצף לתקופה מסוימת היא מידתית ושקולה. יש לי אחריות כלפי התעשייה הישראלית ואם יש היטל היצף בטורקיה אז נגיב בהתאם".
נשיא התאחדות התעשיינית, שרגא ברוש, הביע תמיכה בפיניציה: "אחד הדברים הקשים ביותר היום לקבל חתימה של שר האוצר על היטל היצף – מתוך כוונה לאשר תחרות, אך כאן מסחר הוגן זה א,ב בכל העניין. אולי המעבדים יעלו מחירים מעט אך מה לעשות – צריך מסחר הוגן".
עידו סופר, רפרנט תעשייה ומסחר באוצר: "הטלה לשנה מידתית ומתאימה למקרה זה, למרות שלהיטל היצף השפעות שליליות, במקרה זה על מעבדי הזכוכית, אך השר יכול לשקול בהתאם לנסיבות. שנה מקטינה השפעות שליליות ומצד שני מאפשרת לחברה המתלוננת להתמודד".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון: "המציאות הזו שבה החברות הטורקיות, אנחנו צריכים לראות המכלול. חתמו שני שרים על היטל ההיצף לא דבר של מה בכך, היטל היצף רק לאחר שמגיעים למסקנה שהמצב קשה ויש סחר לא הוגן. מוגבל לשנה זה היטל היצף שיש בו היגיון וצריכה להיות בעיה קשה שוועדת הכספים לא תאשר". גפני קרא למנכ"ל פיניציה ש"לא לנצל את המצב. באותה שנה אתה לא מעלה מחירים למעבדי הזכוכית" וקרא לחברי הוועדה "לתמוך בבקשת השרים". בסוף הודיע גפני: "ההצבעה תתקיים בעוד כמה ימים. אנחנו חוששים מעניין עובדי פיניציה אך לא מביא עדיין אלא בעוד כמה ימים".