יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בדיון בהצע"ח חובת גילוי למי שנתמך ע"י ישות מדינית זרה

שגרירויות זרות ביקשו להשתתף בישיבה, נציגת הולנד נכחה בדיון

נציגויות של מדינות זרות ביקשו להשתתף בדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שנה בהצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה. "בקשתי שהם יגיעו לדיון שיערך בשבוע הבא", כך אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בפתיחת הדיון. בסיום הדיון גילה סלומינסקי כי במהלך כל הדיון נכחה נציגת שגרירות הולנד.

הוועדה המשיכה היום לדון בהצעת החוק הממשלתית  ובהצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. לקראת הדיון, פרסמה אמש היועצת המשפטית של הוועדה מסמך המפרט את התיקונים להצעת החוק שסוכם עליהם במהלך הדיונים ואת ההסכמות שהגיעו עם נציגי משרד המשפטים. הדיון היה סוער ובמהלכו הוצאה ח"כ יעל גרמן מהדיון.

בנושא חובת ציון שם המדיניות התורמות בעתירות של עמותות נתמכות לבית המשפט, אמרה נציגת משרד המשפטים עו"ד גאל אזריאל "מכיוון שההצעה אינה מופיעה בהצעת החוק המקורית, הממשלה מתנגדת להוספתו. ח"כ סלומינסקי אמר לאזריאל "אני מבקש שתהיי בטוחה שזו עמדת הממשלה, ולא דעתך האישית. אני רוצה לדעת בשם מי את מדברת. נציגת משרד המשפטים השיבה ואמרה "זו אינה דעה אישית, אלא דעה המבוססת על תקנון הממשלה. לדבריה "לא נתנגד להחזרת הצעת החוק לדיון מחודש בוועדת שרים לחקיקה."

ח"כ יעל גרמן טענה כי אמנם החוק מבקש להגביר את השקיפות, אולם יתכן שעמותה תקבל תרומות קטנות מכמה מדינות ותרומה גדולה אחת ממדינה אחת והצעת חוק זו לא תסייע לנו לדעת מה חלוקת התרומות. בנושא תחולת החוק אמר ח"כ יוסף ג'בארין "אסור שהחוק יחול רטרואקטיבית. עמותות צריכות לדעת מראש במה הם יחויבו, אם התרומות יחילו עליהם חובות פרסום ודיווח.

גב' דבורה גונן אם שכולה, שבנה דני גונן נהרג במהלך טיול ליד היישוב דולב דיברה בהתרגשות ואמרה "עורכי הדין של המחבל שרצח את הבן שלי, מומנו על ידי מדינו זרות. הכספים האלו מעודדים רצח. המחבל יודע שהוא יקבל הגנה ומשפחתו תקבל מימון. המחבל נשאר חי ומשפחתו תקבל תמיכה נדיבה, ולי נותרה הזכות להיות אם שכולה. המדינות הזרות ממנות רצח. קחו בחשבון את תוצאות המימון הזר. לא יכול להיות שעו"ד שמייצגת מחבל תצדיק את הרצח של הבן שלי. דבריה הועברו בשידור חי בחשבון הטוויטר של הכנסת.

ח"כ זוהיר בהלול השיב לגונן ואמר אני מבין לליבך וכואב את הטרגדיה שחווית. אולם, מדינת ישראל מקבלת מיליארדים ממדינות זרות לרבות לצרכי ביטחון ומשתמשת בכספים הללו לחולל מלחמות שקוטלות אנשים.

ח"כ תמר זנדברג אמרה "ביום שבו דנים במימון של ממשלה זרה למדינת ישראל, כספים של ממשלת ישראל מועברים לעמותות לשם בניית מאחזים שמהם יוצאים פעולות טרור, והכסף אינו שקוף, גם ברשם העמותות הוא חסוי. זנדברג שאלה "האם החוק יחול על הכספים הללו שמממנים סרטונים אנטישמיים."

בעניין תחולת החוק אמר יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי "מטרת החוק אינה הכוונת פעילות, אלא שקיפות. מאידך, מכיוון שמשנים את הסטטוס של העמותה, אני רוצה שהעמותה תחליט על השינוי. ולכן לא נשנה סטטוס לעמותה לפי התרומות שהתקבלו על יום שהחוק יאושר, אף אם היא עונה להגדרה של עמותה נתמכת. סלומינסקי קבע כי חובות הפרסום והדיווח, יחולו רק מתחילת שנת 2017.

בעניין ציון שמות המדינות התורמות במכתבים ובדיוני ועדות הכנסת, היועצת המשפטית של הוועדה הציעה להסיר את הסעיף מהצעת החוק. כמו גם את ההצעה שנציגי העמותות יענדו תג זיהוי. מנגד נציגת משרד המשפטים אמרה כי החלטת ועדת שרים לתמוך בחובת הדיווח ובענידת תג. עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח ביקשה שהתג יהיה בצבע צהוב. ח"כ סמוטריץ' זעם את הצעתה וקרא לעברה "את חצופה".

בדיון שייערך בשבוע הבא, הוועדה תדון בהצעה להחיל את הצעת החוק גם על תרומות שיגיעו מגורמים פרטיים.