אורי יוגב: "לא עוד הפרטות – מכירת מניות מיעוט"
מנהל רשות החברות הממשלתיות הצהיר, כי מהיום המדינה תמכור מניות בחברות בהיקף נמוך מ- 50%, תוך שילוב שליטה ציבורית עם יעילות של השוק הפרטי"
יו"ר ועדת הכספים גפני: "מתווה ראוי שיימנע פיטורים המוניים של עובדים"
אחרי שנים של ויכוח ציבורי נוקב בשאלת צורת השליטה בחברות ממשלתיות, הצהיר היום (ב'), מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, כי בשנים הקרובות יתבצעו הפרטות חלקיות בלבד ואף נמנע מהשימוש במינוח 'הפרטה' ובמקומו דיבר על "מכירת מניות מיעוט", קרי מכירת מניות בהיקף נמוך מ- 50% והשארת השליטה בידי הציבור באמצעות המדינה, תוך איזון מתאים בין האינטרס הציבורי בבעלות על נכסים לבין התייעלות ורווחיות של השוק הפרטי ומתן שירות טוב יותר". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שיבח את המתווה החדש ואמר כי הדבר "יימנע עוד הפרטות רחבות ומסירת נכסים ציבוריים לגורמים פרטיים תוך פגיעה קשה בעובדים ובאינטרס הציבורי".
יוגב המשיך בסקירה שהחל בדיון קודם שבו נמתחה ביקורת חריפה מצד חברי הכנסת על התנהלות הרשות. יו"ר ועדת הכספים ציטט מהגמרא ואמר ש"התנהלות המדינה ביחס לחברות הממשלתיות היא עפ"י הכלל לפיו 'העני הולך אחרי העוני והעשיר אחרי העושר'. יוצרים מציאות מסוימת שגורמת לחברות להיות לא יעילות ואף לא אטרקטיביות ולא רלוונטיות ואז מובילים להפרטה". גפני כיוון בדבריו, לחברת הדואר, שבחודשים האחרונים מתפקדת באופן לקוי. גפני: "במדינה מתוקנת מישהו היה צריך לשלם בראשו על מה שקורה עם הדואר. כולם בסדר רק האזרחים לא. זאת בעוד שכשמערכות השלטון או חברות שולחות דואר רשום רואים בנמען כאילו קיבל את הדואר אף שאין זה כך בפועל ואזרחים נאלצים לשלם קנסות וכד'".
חברי הוועדה הביעו תרעומת על הליקויים בדואר. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "אפשר לעשות רפורמות אבל לא להרוג את הדברים הטובים שהיו בדואר". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "דווקא את הדואר היקר מעבירים לטיפול הדואר ואילו את ההובלות האטרקטיביות מבחינה עסקית, כגון חברות הסלולר והאשראי, מעבירים לחברות אחרות. מייבשים חברות ממשלתיות כמו הדואר, הופכים אותן ללא יעילות ואז מצדיקים את ההפרטה". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) התייחס דווקא למשבר המתמשך בחברת החשמל: "לא יתכן שמדינה לא נותנת אופק לחברת תשתיות לאומיות כגון חברת החשמל. באירופה המדינות מתקצבות ואז החברות נכנסות לתהליכי הבראה. הבעייה של חברת החשמל נמשכת שנים והמדינה דוחה את המו"מ עם העובדים וזו שערורייה. על מצב כזה של חברת תשתיות מרכזית ניתן להוריד את הדירוג של ישראל". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הלין על שהמערכות אינן מתאימות את ההליכים כנגד אזרחים לליקויים בדואר: "מקבלים קנסות בעקבות העיכובים בדואר. כשיש שביתה מבינים שיש עיכובים ובמציאות כמו של היום, עסקים כרגיל למרות שהדואר לא מתפקד". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "יש להתאים את המערכות השלטוניות שמטילות את האשמה על האזרח כשהמערכת לא מתפקדת! דרש להזמין את משרד המשפטים לדיון שיתמקד בדואר בוועדת הכספים".
מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב: "כיום אין חברות ממשלתיות שיש לגביהן כוונת הפרטה, בוודאי לא הפרטה מלאה, אלא מכירת מניות מיעוט. תיקון הליקויים ואיזון בין יעילות, שקיפות ורווחיות שיש במגזר העסקי עם שליטה ציבורית בנכסים וזאת תוך שיפור השירות. הגדלת האחריות שקיימת בחברות עסקיות שיתבצעו ההשקעות הנכונות. התקנונים נקבעים מראש בהחלטות ממשלה, רוב המניות בידי הממשלה והיא זו שבוחרת את רוב הדירקטורים". יוגב השיב על שאלות רבות מצד הח"כים בשבוע שעבר בעניין 'נבחרת הדירקטורים' ואמר, כי "נעשה מאמץ לשלב את כל המגזרים והאוכלוסיות כדירקטורים. עניין איוש משרות ניהול עדיין מחייב שיפור". לדרישת יו"ר הוועדה גפני, הודיע יוגב, כי בדבריו, הוא "סקר את המתווה הכללי" וכי בכוונתו "להגיע לוועדה לגבי כל הליך שיתבצע לגבי כל אחת מהחברות הממשלתיות באופן פרטני בעניין חברת דואר ישראל אמר יוגב, כי "יש בה בעיות קשות ומורכבות ויש לתקצב את החברה על-מנת להגיע לסיכומים עם העובדים. עדיף שדואר יגיע פעם או פעמיים בשבוע אבל שאכן הדואר יגיע. המטרה להגדיל ולשפר את השירות שהדואר נותן. תכנית ההבראה מצליחה להחזיר את הדואר למתן שירות טוב, תוך החזרת החוב לרוכשי האג"ח של החברה. יש לפתח את בנק הדואר ולחזק את המצב הפיננסי של דואר ישראל". יוגב התייחס גם לעניין תעש ואמר: "אחרי שסגרנו את ההסכם לפני שנה בהסכמת כל הגורמים, פועלים להבטיח את העברת מפעלי תעש לרמת בקע בנגב ולהבטיח את האיתנות הפיננסית שתאפשר את פינוי כל השטחים ברמת השרון".
מנשה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה, לגבי הדואר: "המדינה כבר מימנה 478 מיליון ₪ להסכם ההבראה ובעתיד הקרוב נעמיד עוד כ- 230 מיליון ₪ עם תכנית עבודה לשנתיים עם תמריצים לעובדים, תקן שירות מחייב, גמישות בהסכמים הקיבוציים הקטנת מצבת כו"א, מנועי צמיחה בדגש על בנק הדואר. כבר קיימת מגמת שינוי. היום אושר מנכ"ל חדש ויש לו גיבוי מהאוצר וממשרד התקשורת". בעניין תעש אמר, כי "בידי המדינה תהיה מניית זהב וגם אם יהיה מפעיל זר, עדיין יחויב בהפעלת חברה בארץ, הדירקטורים מהארץ וגם העובדים. גם קו הייצור האסטרטגי יישמר. לא מפריטים את תעש 'as is', אלא מוציאים חלק מהפעילות החוצה. זה לא רק מניית זהב אלא חוק שאושר כאן בוועדת הכספים מחויב לצרכים של המדינה: 'צו אינטרסים חיוניים' שחזק יותר ממניית זהב. ב-5 במרץ פרסמנו מכרז. במאי הגישו 6 גורמים זרים, ועוד למעלה מ- 10 גורמים ישראליים. עד סוף השנה אנחנו בתהליך מכירה. גם באלביט יש פעילות מסווגת והיא חברה ציבורית, שאנחנו לא יועדים מי הם כל בעלי המניות". מ"מ מנכ"ל הדואר, הרצל בר מג: "פתחנו עשרות סניפים ומרכזי חלוקה ועד ספטמבר נגדיל משמעותית את מספרם ונשפר את השירות תוך עמידה בתו תקן לשירות שקבעה רשות החברות. אנו בתהליך של ניוד אלפי עובדים, פיטורין של 1400 עובדים ב- 4 שנים. כל זה כרוך בחבליי לידה אך אנחנו כבר בדרך לפתרון הבעיה".
בסיכום הודיע גפני, כי "ועדת הכספים תעקוב ותקיים בקרה על התנהלות רשות החברות הממשלתיות ותבחן כל הליך הפרטה. בנוסף, בעוד כ-3 חודשים נקיים דיון מעקב אחר יישום הרפורמה בדואר והאם השירות השתפר".