מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק עסקאות ביטחוניות בעלות היקף כספי גבוה, התשע"ז-2017 של חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת חברי הכנסת

מוצע כי המדינה לא תתחייב בעסקת רכש ביטחונית בהיקף כספי העולה על מאה מיליון שקל, בטרם יוצגו פרטי העסקה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת החוק היא להבטיח שעסקאות שעניינן בטחון המדינה ושהיקפן הכספי גבוה, יהיו נתונות לביקורת פרלמנטרית על ידי ועדת חוץ ובטחון. העסקאות בהן מתקשרים משרד הביטחון וגופי הביטחון בישראל לשם רכישת ידע או ציוד הן במקרים שונים בעלי היקף כספי ניכר. בשל הסודיות המתחייבת בהליכי רכישה כגון אלה, ככלל, העסקאות, על אף היקפן הכספי הגבוה, רגישותן הביטחונית, וחשיבותן למדינת ישראל, מתבצעות במחשכים בלא כל ביקורת על מתכונת ההתקשרות והעלויות העסקאות.  כן, קיים חשש שגורמים שונים עושים שימוש בפירצה זו בפיקוח על העסקאות על אף השלכותיהן על בטחון ישראל."

ח"כ מרגלית: " היעדר פיקוח נתן לשחיתות לחדור ללב ליבו של הרכש הביטחוני האסטרטגי בישראל. העובדה שעסקאות רגישות נסגרות הרחק מהעין הציבורית, משחקת לידם של גורמים בעלי אינטרסים זרים שכל מטרתם לגזור קופון על חשבון האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בעסקת הצוללות דובר רבות על עניין השחיתות אבל אני רוצה להסתכל על העסקה הזו גם מההיבט הביטחוני וגם מבחינת זהותם של אנשי המפתח בעסקה, ואם היינו יודעים את הדברים האלה בזמן חתימת העסקה ספק אם היינו מאשרים אותה. טיסינקרופ נפרצה 3 פעמים בפריצת סייבר."

סגן שר הביטחון אלי בן דהן: "משרד הביטחון מבצע מספר גדול של עיסקאות בהיקף הכספי האמור. התניה מראש אינה ישימה ויש בה כדי לפגוע באיזון בין הרשות המחוקקת והמבצעת. אין באמור למנוע מוועדת החוץ והביטחון לדרוש כל מידע כפי שקיים גם היום. הודעות על תקציב הביטחון נמסרות באופן שוטף גם היום."

בהצבעה שמית 30 תמכו 44 התנגדו ו 3 נמנעו.