​הוסרה המגבלה שלא אפשרה חתימה אלקטרונית על מסמכים המוגשים לרשם המקרקעין וכן על הסכמים מול הבנקים כגון פתיחת חשבון ומסגרת אשראי;  לדרישת יו"ר ועדת החוקה ח"כ סלומינסקי, תדווח הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע לוועדה בתוך חצי שנה על הפיקוח על החברות המנפיקות את התעודות האלקטרוניות; ראש אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים הבהיר כי בשלב ראשון ניתן יהיה להגיש בקשות אלקטרוניות לרישום ולביטול הערות אזהרה

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב') פה אחד את צו חתימה אלקטרונית (תיקון התוספת הראשונה לחוק) התשע"ז-2016. בבקשת אישור הצו, נכתב כי סעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, מסדיר את האפשרות לחתום על מסמכים, שנדרשת חתימה עליהם בחיקוק, באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת. לצד זאת מסמיך סעיף 2(ב) את שר המשפטים לקבוע באישור ועדת החוקה הוראות חיקוק שלגביהן אסור לחתום בחתימה האלקטרונית המאושרת כתחליף לחתימה בכתב יד. בתוספת לחוק נקבעו תשע הוראות כאמור שלגביהן אין אפשרות לחתום בחתימה אלקטרונית, אך לאור הניסיון שהצטבר נמצא כי החתימה האלקטרונית המאושרת נותנת מענה מספק ברוב המקרים כתחליף לחתימה על גבי נייר והיא תייעל את ביצוע הפעולה המשפטית בכך שתחסוך את הצורך להתייצב פיזית כדי לחתום. הצו שאישרה היום הוועדה מסיר את המגבלה שלא אפשרה חתימה אלקטרונית על הסכמים בין בנק ללקוח, על בקשות לרישום עניינים שונים במרשם המקרקעין ועל שטרי עסקה במקרקעין.

יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי (הבית היהודי) ביקש לדעת למה תחום השימוש בתעודות אלקטרוניות קפוא 15 שנים ולא ביקשו את ההרחבה מוקדם יותר.  הוא השמיע טענות ביחס לרמת השירות בהנפקת התעודות, שמונפקות על ידי חברות מסחריות, והצורך להתייצב פעם נוספת לצורך זיהוי, כמו גם על רמת הפיקוח של הרשות על אותן חברות: "או שתפתחו תחרות אמתית או שיהיה פיקוח על הכל, כולל על המחירים שכיום הם קובעים עצמאית".  

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה דרש "לחדד מהן הפעולות הדורשות כרטיס מאובטח וכרטיס מאושר. הוא השמיע טענות ביחס לפיקוח על החברות, רמת השירותים והיעדר תחרות: "יש כאן כשל שוק כאשר חברה אחת שולטת ב-90% מהנפקת הכרטיסים".

עו"ד רעות אופק ממשרד המשפטים: "חוק החתימה האלקטרונית נחקק ב-2001. התעודה האלקטרונית מאפשרת חתימה מאושרת וחתימה מאובטחת, היא בשליטה בלעדית של החותם והיא חתימה ברמה מאוד מאוד גבוהה. הבעיה היא שקבלתה דורשת התייצבות וזיהוי".

עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, מנהלת מחלקת קשרי ציבור וממשל ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "אנחנו הרגולטור מכוח החוק. השימוש הלא נרחב נובע מההגבלות בחוק עצמו. התהליך הוא כבד – מעין מיני לשכת רשות אוכלוסין". ביחס לאמינות החתימה אמרה כי "ב-15 השנים מאז חקיקת החוק, אנחנו לא מכירים מקרה  אחד של זיוף או פגיעה באמון התשתית הטכנולוגית למערכת בארץ". לשאלת היו"ר ח"כ סלומינסקי על עיתוי הבקשה השיבה כי "עכשיו בשלה העת, עם התקדמות הכלכלה הדיגיטלית. בתחילת הדרך היו חששות רבים". ביחס לפתיחת השוק לתחרות השיבה כי "אין צורך לפתוח את השוק, כי לפי החוק מדובר ברישיון ולא במכרז ולכן כל גורם שמעוניין פונה אלינו בבקשה לרישיון. אין לנו סמכות בחוק לפקח על המחירים אך אנחנו מפקחים על התנאים".

עו"ד שלומי הייזלר ראש אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים: "אנחנו רוצים לשחרר כמות אדירה של משכנתאות ולהפשיר מתחמי קרקע גדולים ולא נוכל לעשות זאת ידנית. אחת הבעיות הגדולות היא רישום הפרצלציות. הממשק שכבר נמצא בהרצה יכול לעלות לאוויר בדצמבר ויחסוך 60% מזמן העלאת הנתונים. בנוסף, בעשר השנים האחרונות ראינו שרמת הזיופים בחותמות עו"ד במקרקעין עולה ועולה. אנחנו עדים לתופעה נוראה של זיוף במקרקעין". עוד אמר כי "אין הורדה של דרישות אלא רק הגברה של אמינות המרשם". הוא הבהיר כי בשלב ראשון ניתן יהיה להגיש בקשות אלקטרוניות לרישום ולביטול הערות אזהרה

לדרישת היו"ר ח"כ סלומינסקי, יתקיים בתוך חצי שנה דיווח של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ומשרד המשפטים על יישום הצו וכן תיבחן סוגיית הפיקוח על שוק הנפקת התעודות האלקטרוניות.