​יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות כץ: "הצעת החוק מובאת כאילו היו החיילים עובדים, למרות שאין יחסי עובד מעביד וכך תאפשר להכיל עליהם את ההוראה המיטיבה שלפיה, לעניינים מסוימים כגון פנסיה ומענקי פרישה, יחושב השכר הווירטואלי לפי השכר שהיה משולם אילולא ההפחתה או דחיית השכר".  

מליאת הכנסת אישרה בקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להשתתפותם של העובדים, נושאי משרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו-2014 (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ג 2013, שהגישה הממשלה. זאת לאחר שלפני כשבועיים, אישרה מליאת הכנסת, את החלטת ועדת העבודה הרווחה והבריאות לפצל את החלק הראשון של הצעת החוק (העוסק במשכורתם של העובדים, למעט עובדים שמשכורתם נקבעת לפי משכורת נושא משרה) להצעות חוק נפרדות. 
לאור הפיצול, החלק הנוכחי, שאושר היום, כולל את נושא משכורתם של חיילים המשרתים בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.

לפי הצעת החוק, שאושרה סופית, בתקופה שמיולי 2013 עד דצמבר 2014 ידחו  העלאות השכר לעובדי השירות הציבורי או תופחת משכורתם, של עובדי השירות הציבורי בהתאם להוראות שייקבעו בהסכם קיבוצי,  שיאשר שר האוצר. לגבי עובד שלא חל עליו הסכם קיבוצי שאושר כאמור, וכן לגבי נושא משרה ובעל תפקיד, כהגדרתם בהצעת החוק, תופחת המשכורת בתקופה האמורה בשיעור של 0.9324% מן הבסיס הקובע ומהתשלומים המופרשים לקרן השתלמות, ככל שישנה.
הוראות אלה יחולו גם על עובדים של גופים נוספים שהמדינה משתתפת בתקציבם. הסכומים שיחסכו הגופים האמורים, למעט אלה שמלוא הוצאות השכר שלהם משולמות מאוצר המדינה, יועברו לאוצר המדינה. מוצע כי חרף הדחיה או ההפחתה, לא ייפגעו זכויות מסוימות, לרבות קצבאות המשולמות לנכה עבודה ולתלויים בו, והפרשות לפנסיה, שיחושבו כאילו לא בוצעה דחיה או הפחתה.
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), הציג את הצעת החוק ואמר כי "לפני שבועיים אושרה ההצעה לדחיית והפחתת שכר לעובדים ונושאי משרה במגזר הציבורי. הוועדה, פיצלה ממנו את נושא החיילים בשירות הקבע. הפיצול נעשה לאחר שהוועדה נוכחה לדעת שבעוד שצה"ל משתף פעולה ומוכן להתייעל ולעבור תהליכים כואבים, האוצר אינו ממלא את חלקו בהבטחת תנאים הוגנים למשרתי הקבע".

כץ אמר כי "לאחר הפיצול קיימה הוועדה דיון ושמעה מראש אכ"א על מסכת ארוכה של עיכובים בהגעה להסכם בנושא שכר משרתי הקבע ולמדה נתונים שהפריכו את האגדות בדבר שכרם. עוד למדה הוועדה שאמורות להתקבל עוד החודש החלטות ממשלה שיאפשרו את כניסתו לתוקף של הסכם השכר והוועדה תעקוב אחר מימוש ההתחייבויות כלפי משרתי הקבע. בנוסף, התברר שעקב קיומו של ההסכם, שדחה את תוספת השכר למגזר הציבורי, ממילא לא יקבלו החיילים את התוספת, ואולם עקב החרגתם מהחוק, לא יוכלו ליהנות מההוראה שלפיה, לפי עניינים שונים לא תובא בחשבון הפחתת השכר. הצעת החוק מובאת כאילו היו החיילים עובדים, למרות שאין יחסי עובד מעביד וכך תאפשר להכיל עליהם את ההוראה המיטיבה שלפיה, לעניינים מסוימים כגון פנסיה ומענקי פרישה, יחושב השכר הווירטואלי לפי השכר שהיה משולם אילולא ההפחתה או דחיית השכר".  


בדיון סוער שקיימה הוועדה, בנושא הסכמי השכר החדשים למשרתי הקבע בצה"ל, פנה היו"ר ח"כ כץ, בפתח הדיון לממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, קובי אמסלם, ואמר: "אני נחרד מההשתלחות בצבא. מתייחסים לצה"ל כאילו הוא אויב העם, כאילו הם מיליונרים שעושקים את הקופה הציבורית, למרות של-80% מהם יש פנסיות של עד 5,000 שקלים בחודש בלבד. הם שוכבים בשבתות במארבים, מפוטרים אחרי 15 שנות שירות בגלל צמצומים ואין להם זכות ללכת לבית דין לעבודה כי הם לא עובדים, הם משרתים. הם תלויים ברצונותיו של פקיד באוצר. אני מרגיש מרומה; לא הייתי מאשר את העלאת גיל הפרישה אם הייתי יודע שתנהגו כך, שלא בתום לב. זה נראה לך נורמלי שהם לא מקבלים תוספות שכר רק בגלל שלא נחתם הסכם עם צד שלישי?".

ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, נשאה דברים נרגשים: "היתה התחייבות מפורשת בחוק. זחלנו מול האוצר כדי לממש את ההסכמים. נעשה כאן מהלך ציני ורק מול הצבא זה אפשרי. משרת הקבע הפך להיות האחרון בשרשרת המזון. אני מלינה שכר לנגדים כבר משנת 2007. אחד מכל ארבעה ממשרתי הקבע מקבלים השלמת הכנסה, בהם מחצית מהקבע הראשוני (משרתים עד דרגת רס"ל או סרן כולל, א"מ). נגדים וקצינים בדרגת סרן המשרתים בעורף מקבלים שכר מינימום. איך נבנה ככה צבא בו ישרתו מיטב בנינו?".

הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, קובי אמסלם, הגיב: "מיד עם כניסתי לתפקיד עשיתי הכל על מנת לסיים את ההסכם כמה שיותר מהר. איננו מונעים ממנו להתבצע, אלא נביא את כלל ההסכמים עם המערכות הביטחוניות כמקשה אחת לממשלה. אין אלטרנטיבה אחרת, מרחב התמרון שלנו אפסי. עד סוף חודש זה אנחנו אמורים לסיים את תהליך העברת ההחלטות לממשלה".

ח"כ כץ אמר בתגובה: "חוששני שההסכמים האלה כלל לא ייושמו ואנשי הקבע לא יקבלו ולו שקל אחד תוספת. נקיים דיון המשך בנושא ב-1 באוגוסט, אליו יזומנו שר הביטחון ושר האוצר ונדרוש מהם תשובות".

בסיום הדיון אישרו חברי הוועדה פה אחד לדחות למשרתי הקבע בצה"ל תשלום תוספת חד פעמית בסך 1%, וזאת למשך שנה וחצי, כפי שהוחל על כלל עובדי המגזר הציבורי. ההחלטה התקבלה בתמיכתה של ראש אכ"א, שאמרה: "ראשי הצבא ובכללם הרמטכ"ל מאמינים כי הצבא איננו שונה מהסקטור הציבורי, ואין סיבה שמשרתיו יוחרגו ויקבלו יותר, אך גם לא פחות".

67 ח"כים תמכו בחוק ולא היו מתנגדים.
(יו"ר הכנסת כלל בהצבעה את שמם של שבעה ח"כים שתמכו בהצעה, אך קולותיהם לא נספרו- רותם, אילטוב, עמאר, שטרית סולומון קלדרון ותמנה-שטה).