​

מליאת הכנסת קיימה דיון לציון היום הבין-לאומי ללא עישון.

ח"כ יואל רזבוזוב אמר: אנחנו רואים שהעישון ממשיך להיות גורם מוות משמעותי בישראל. למרות זאת, נזקי העישון ידועים למעשנים, אך אלו פשוט בוחרים להתעלם מכך. זו זכותם, אנחנו לא מתערבים, אבל הבעיה היא שגם המדינה לא עושה מספיק למנוע זאת. על-פי דוח של שר הבריאות על העישון בישראל משנת 2015, 74% מהמעשנים מעוניינים להפסיק לעשן אבל לא מצליחים. הנתונים מראים שיש ירידה בקרב הפונים לגמילה מעישון. בשנת 2015 חלה ירידה של 4% במספר המשתתפים בסדנאות הגמילה – רק 25,721 מעשנים מתוך כמיליון מעשנים, שזה 2.5%, פנו לגמילה מעישון.

חברים, אל תתבלבלו, יש למדינה כסף להשקיע במניעת העישון. עלויות נזקי העישון למדינה הם מיליארד ו-700 מיליון שקל בשנה, 370,000 ימי אשפוז בבתי-חולים – תחשבו על המספר – הוצאות המעשנים על הסיגריות עומדות על 8 מיליארד ו-100 מיליון שקלים בשנה. לצורך ההשוואה, על מוצרי החלב מוציאים בישראל רק 7 מיליארד ו-600 מיליון שקלים בשנה. מתוך הכסף הזה, שהציבור מוציא על רכישת הסיגריות, המדינה גובה כ-6 מיליארד שקלים במסים, אך הנתונים מראים שההשקעה במעשנים היא רק 6 מיליון שקלים. רק 6 מיליון שקלים ממסי המעשנים חוזרים אליהם כטיפול או שירות שנועד להם.

ח"כ עאידה תומא סלימאן: היה קשה היום לנהל דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על השפעת העישון בראייה מגדרית, כאשר יושבת אני, כיושבת-ראש הוועדה, ולמען הגילוי הנאות, גם מעשנת מדי פעם. אז היה קשה לשמוע ש-8,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מנזקי העישון, וש-800 אנשים מתוכם הם בכלל לא מעשנים. ולשבת ולשמוע את הסטטיסטיקה הזאת, ואנשים מדברים עליה, ואתה בכל זאת חרד.

והיום למדתי גם שמפסיקים להגיד "עישון פסיבי" אלא אומרים יותר "עישון כפוי" כלומר כופים עליך לעשן, וזה לא עניין שאתה מעשן פסיבי. והבנתי גם שהיום מדברים יותר על עישון מיד שלישית, כלומר את כל ההשפעה של העישון, של החומרים שנדבקים לריהוט ולמקום שאנחנו נמצאים בו – ואנשים שלא מעשנים נפגעים מזה.