ראש עיריית שדרות התייחס בדיון להפגנות בעיר:
"זה סימן חיים לכולנו. זה מראה שאנחנו מסרבים להתרגל"
ועדת
החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), והוועדה לביקורת
המדינה, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) קיימו היום (ד'),
בשדרות, ישיבה משותפת, עם ראשי הערים והמועצות האזוריות בעוטף עזה, על רקע ירי
הטילים על יישוביהם.
ח"כ
דיכטר אמר בפתח הדיון: "היו אלינו לא מעט פניות מדוע מקיימים את הישיבה למרות
הנסיבות שהשתנו, והתשובה הברורה היא שמקיימים אותה ללא קשר לנסיבות, כי היא מוקדשת
לסוגיות של מיגון ושל הרציפות התפקודית ברשויות. אנו כולנו עם אמוציות פוליטיות
גבוהות בימים אלה, גם ברמה הארצית וגם המוניציפלית, אבל אני מבקש מכולם לוותר על
כל העיסוק הזה, שימשוך אותנו למקומות אחרים במקום להקצות זמן לדברים החשובים
באמת".
ח"כ
יחימוביץ אמרה בפתח הדיון: ""כבר 16 שנים ברציפות אתם בסבבים של הרעשה,
אז ודאי שהפסקת אש כרגע לא פוטרת אותנו מלדון בסוגיות האקוטיות האלה. ההתמודדות
היום יומית והקשה נופלת על כתפיהם של ראשי היישובים פה, והתנהלותם היא דוגמה ומופת
ובמיוחד יכולת ההכלה. רק אתמול ראינו את ההפגנות ואני מלאה הערכה. אנחנו באנו לפה
לסייע ובהחלט משאירים את הפוליטיקה בצד".
יוסי
ביינהורן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר
המדינה: מבקר המדינה עוסק רבות בנושא מוכנות העורף. ממלחמת לבנון השנייה ועד היום,
ערך מבקר המדינה חמישה דו"חות בפן הביטחוני של העורף. הבעיה המרכזית
היא בעיית הסדרת הסמכויות והאחריות בין כל הגורמים העוסקים בתחום. בשל המשאבים
והתקציבים הדרושים לנושא, ובשל הצורך להנחות את כל הגורמים לחבור ביניהם, מאוד
נדרשת כאן מעורבות הדרג המדיני, וזו אינה מספקת. מעבר לכך, ישנן שלושה תחומים עם
ליקויים, מיגון, התרעה לאזרח ופינוי האוכלוסייה בעת הצורך – בכולם יש שיפור ככל
שאנו עוקבים, אבל יש בהחלט מה לקדם עוד".
ח"כ
דיכטר שאל את רשות החירום הלאומית: "המציאות באזור משתנה, ביחס ליכולות
הטילים בעזה, אבל ההקצאות התקציביות עדיין נקבעות לפי מרחקים ישנים של עד ארבעה
ק"מ מהרצועה, עד שבעה ועד עשרים. האם שינוי המציאות יתבטא גם בתחום
הזה?". זאב צוק רם, ראש רח"ל השיב: "המענה ביחס לסוגי
החימוש המשתנים טרם עודכן, ואנו ופיקוד העורף עורכים על כך עבודת מטה, אבל כרגע גם
אין לנו את הכסף המתאים לשנות זאת".
סא"ל
אבי ברנס, רע"ן הנדסת מיגון בפיקוד העורף: אנחנו
עובדים על פי תכנית רב שנתית סדורה לכל הרשויות. ביישובים במרחק 0-7 ק"מ
הושקעו בשנים האחרונות 1.4 מיליארד ש"ח, והפערים קיימים דווקא ב7-15
ק"מ, ושם חסר תקציב, ולכן אנו עוסקים במיגון מתפרץ ובהסברה והדרכה
לאוכלוסייה. לגבי פינוי ישובים, זה באחריות פיקוד דרום אבל אנו מתרגלים את זה
והכשירות בנושא טובה".
שאלתיאל
רם, מנהל אגף חירום במשרד החינוך: "אנו פועלים במכה
מישורים – הכנת התלמידים, הכנת הסגל במוסדות והכנת מכלולי החינוך ברשויות. במרחק
0-7 ק"מ מוסדות החינוך ממוגנים מלא. ב7-15 ק"מ פועלים יחד עם פקע"ר
לטיפול בכל פער שעולה, אד הוק. מכבים שריפות מידיות, לפי דחיפות, לרמת מיגון תקני,
לא מלא. כבר מספר שנים, מ-2014 יש 20 מיליון ש"ח לתכנית החוסן של משרד
החינוך, כי יש ילדים שמקבלים תמיכה נפשית במשך שנים".
ד"ר
יוכי סימן-טוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ במשרד
החינוך: "מ'צוק איתן' תגברנו את שעות הייעוץ פה, ולכל בי"ס יש יועצת
בתקן גבוה יותר מכל מה שיש בארץ. אם בטראומה חד פעמית 85% מהאנשים חוזרים לעצמם
באופן טבעי , הרי שבמקרים כאלה, של טראומה שחוזרת שוב ושוב, אז גם מי שמשתפר מאוד
יכול לחוות נסיגה מאוד גדולה. אנחנו מאוד משתדלים ואחד הדברים שפותחו זו עבודה
בבתי הספר ובגנים, כחלק ממערכת הלימודים, אם פרטנית ואם בקבוצות של 4-7
ילדים".
ד"ר
סטו מירקין, סגן מנהל מחוז דרום במשרד הרווחה: "בשנים
האחרונות השקענו 150 מלש"ח למיגון המחלקות לשירותים חברתיים ומסגרות בקהילה,
וכן בפעילויות רבות לחיזוק החוסן הקהילתי. לדאוג לעצמך, להיות פעיל ולא להיות
תלותי, ולקחת אחריות בידיים שלך, זה הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם טראומה".
אמיר
דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים: "מיום
שני אנחנו בשטח למפות נזקים ולתת סיוע מיידי – אם פתרונות דיור ואם בשמירה על בית
שנפגע, שלא ייגנב כלום. בנזק הישיר לא ידוע על בעיות מיוחדות והטיפול מהיר. אתמול
שר האוצר הודיע שיותקנו תקנות בנושא הפיצוי, הם כבר מוכנות, ואני יכול לבשר שנקבע
שוועדת הכספים תדון בהן כבר ביום שלישי. בתיאום עם מנכ"לית העמותה לתיירות
באזור, הפיצוי לענף התיירות יחושב החל מתחילת חודש מאי, למרות שההפגנות על הגדר
החלו ב-30 למארס, מכל מיני סיבות חשבוניות, אבל הפתרון הזה יאפשר להם הגשת תביעות
מידיות, ויהיה בתוקף עד סוף השנה. פתרון שני בתקנות הוא לעניין השכר, שיקנו פיצוי
לכל היישובים במרחק 0-40 ק"מ, לכל הורה לילד מתחת לגיל 14 שנאלץ לא ללכת
לעבודה כאשר לא היו לימודים. גם עסקים שהיו תחת הנחיה לא לפתוח יהיו זכאים לתביעה
על שכר.
שי
חג'ג', ראש מועצת מרחבים: "אנחנו מתחילים במרחק
שבעה ק"מ ומאה מטר מהגבול ומגיעים עד 25 ק"מ.. אנשים אצלנו צריכים סיוע
יותר ממה שהמחוז ומשרד החינוך יודעים לתת. ילדים לא מרוכזים, אחרי לילות ללא שינה,
ואי אפשר לספק להם עוד שעות לימוד בכדי שילמדו בקבוצות יותר קטנות. 60% אצלנו לא ממוגנים, והממשלה צריכה לסבסד את
זה. מצוק איתן אני דורש מיגוניות במקומות מרכזיים ולא מקבל. זה לא באמת פתרון, אבל
משפר את תחושת הביטחון. אנחנו, כמנהיגי האזור, נותנים לממשלה ובטח לצבא את כל
הגיבוי הדרוש, אבל מבקשים לתת לתושבים שלנו את תחושת הביטחון שצריך לאפשר
להם".
ח"כ
דיכטר: "פיקוד העורף אומר שיש לו מיגוניות במחסנים, וכאן דורשים אותן, איך זה
מסתדר?". השיב סא"ל ברנס: "מיגוניות הן לא הפתרון כאן, פערי המיגון
כאן הם סוגיה של תקציב לא של מיגוניות. כל דבר צריך להתאים לייעודו, ועוד מיגונית
זה בערך כמו להגיד לרופא שאם אין לו מספיק אינסולין, שייתן לך אקמול".
ח"כ יחימוביץ העירה לסא"ל ברנס: "יש בדברים שלך סוג של התנשאות.
אתה לא יכול להשיב כך אם ראשי היישובים אומרים שזה אקוטי מבחינתם, ועליכם לפתור את
זה".
תמיר
עידן, ראש מועצת אזורית שדות נגב: "אצלנו חצי
בתוך העוטף עם הטבות, וחצי מחוץ לעוטף בלי הטבות, וזה לא פשוט. אני מבקש להעלות את
נושא המרפאות - אתמול במרפאה אחת המיגון לא היה מאה אחוז וסגרו אותה, ובאחרת האחות
לא באה כי פחדה אז גם הרופא לא בא, ולא מצליחים לפתור את הנושא הזה מאז צוק איתן.
בנוסף, יש לי גם תקני פסיכולוגים שאני לא מצליח לאייש כי אנשים לא רוצים לבוא –
אולי דרושים תמריצים".
בני
דוידסון, מנהל אגף לשעת חירום במשרד הבריאות: "הדרך
לשנות את המרפאות שנסגרות בגלל פחד עובדים זה לאפשר לרתק אותם למקום העבודה, או
לפתוח מרפאה אחודה, ממוגנת, לכל הקופות. כבר ניתנה הנחיה לפתוח מרפאה אחודה במקום
זו שנסגרה, אבל הפסקת האש הגיע לפני שזה מומש".
אלון
דוידי, ראש עיריית שדרות: "תודה לכם אבי ושלי
שבאתם מהר, ואנחנו רואים פה שכולם שמים בשבילנו את הפוליטיקה בצד. אנו חווים פה
מציאות לא אנושית של מעבר ממלחמה מוחלטת לרגיעה, פעמיים בחודש. אני התמלאתי גאווה
בנוער שלנו שיצא להפגין אתמול. דעתם חופשית ונכונה, והם לא קיימו הפגנה, אלא נתנו
סימן חיים לכולנו. הם הבהירו שאסור להתרגל למציאות הזו. אני לא מאמין בכל מה שקרה
אתמול עם הפסקת האש, אבל הלוואי שאתבדה. אני כן מבקש להעלות פה שוב את הנושא
ששדרות היא היישוב היחיד במרחק פחות מ-7 ק"מ שאינו מוגדר ישוב ספר ולכן לא
מקבלים פה הרבה תנאים ששכנינו מקבלים".
מאיר
כהן, מנהל מפעל עוף קור: "במפעלי נהרג עובד
מנפילת קסאם ואני הוצאתי אותו בעצמי. עד היום 26 עובדים שלי נפצעו ולא חזרו לעבוד.
אני לוקח כדורים נגד חרדות. כולנו, תושבי שדרות, כבר 18 שנה לא ישנים והולכים לעבוד
בבוקר, וכולם פה למעשה חולים – צריכים להכריז עלינו נכים בביטוח לאומי".
ח"כ
אלי אלאלוף (כולנו): "נפלנו בפח בדיון הזה, כי דיברנו
על החירום, ולא על המצוקות הקבועות באזור הזה. האזור הזה מוזנח תקציבית לאורך שנים
בכל התחומים, ואנו בוועדות הכנסת צריכים לטפל במצב השוטף פה".
ח"כ
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "יותר מדי חודשים
עבדו ראשי הרשויות כדי להשיג את הפיצויים על מה שנראה טריוויאלי לנוכח הנסיבות. עם
פיקוד העורף משבית את הלימודים, אז אין בעיה בזה, אבל מה קורה אחרי לילה של ירי,
כשלמחרת כן הולכים לעבודה? ואם אין לך מעסיק מתחשב? ואם זה סופ"ש וממילא אין
לימודים? כמו כן, מרכזי החוסן במצב הכי קשה שהיו שנים, הם הרבה מעבר לתקציב שלהם.
מה שאמר מאיר, שהוא לוקח תרופות נגד חרדות, ואם מישהו פה היה בודק ישוב ישוב מה
ההוצאות שלהם על תרופות ועל שירותים פסיכולוגיים, הוא היה נדהם".
ח"כ
ענת ברקו (הליכוד): " למה בכלל צריך לבקש לפתוח
מרפאות אחודות וזה לא קורה מעצמו? למה לחכות רק לרגע שצריך, במקום לפעול לפי
פק"ל מידית? אסור להתרגל למה שקורה כאן, בטח עם ישראל ומדינת ישראל, אבל גם
בעולם. העולם מגיב באופן נרפה כי זה קורה כאן, ולא בכל מדינה אחרת".
ח"כ
רחל עזריה (כולנו): מה שאנחנו רואים פה זה שעבודה הכי קשה
היא אצל ראשי הרשויות, זה החיים עצמם. כחברה בוועדת כספים, אני לא יכולה להגיד לכם
כמה פעמים כבר פתחנו ושנינו את מפת העדיפות הלאומית, ועדיין זה לא מספיק טוב,
ותמיד השמיכה קצרה, אבל נבחן זאת שוב".
יו"ר
הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יחימוביץ, סיכמה: "שמחנו לשמוע שרשות
המיסים מוציאה תקנות חדשות, שיתנו פיצוי לנזק עקיף בתיירות וחקלאות, אך אנחנו
עדיין תוהים למה רק מהראשון במאי? וכן למה שדרות עדיין לא מוגדרת יישוב ספר וכן
מופלית מבחינת הפיצוי? גם סוגיית התמריצים לפסיכולוגים באזור זה פתיר לחלוטין,
ונושא המיגוניות מול פיקוד העורף. רשמנו את כל הסוגיות, ונטפל בכולן. תודה לכם
ואנו שואבים מכם המון השראה. אתם דוגמה ומופת".
יו"ר
ועדת החוץ והביטחון, ח"כ דיכטר, סיכם: "גם אני תושב האזור,
ואילולא הייתי כזה, אולי הייתי חושב שעברו 24 שעות וזה לא נורא. מספר הפעמים שרצו
בכל יישובי האזור לממ"ד, מי שהרשה לעצמו בכלל לצאת ממנו, מבהירה לנו שאנו לא
יכולים שלא להתקדם בטיפול בנושאים הללו. החוסן של האזור הזה הוא בתחושה שהם לא לבד
והם מקבלים ממשרדי הממשלה מענה זריז ומסייע".
"צה"ל
יודע להסביר בבירור על השינוי בחימושים שנורים מעזה, ואם הם משתנים, אז אין סיבה
שהמרחקים שנקבעו ישארו כאלה לנצח. ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר
פרץ, יכולה לבחון את הקריטריונים ותעשה זאת. כל מודל המיסוי צריך לעבור שיפור, כי
לא יכול להיות שמצד אחד של הכביש זה 20% הטבה ומעבר לכביש זה צונח, חייב להיות פה
שיפוע הגיוני ולא מדרגות חדות".
בסיום
הישיבה, לבקשת ראשי הרשויות, אישרו חברי הכנסת, פה אחד, החלטה להוציא את הקריאה
הבאה "בהמשך להשקעה שכבר נעשתה, ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה
קוראים לממשלת לישראל להביא באופן מיידי לאישור את החלטת הממשלה לחיזוק יישובי
עוטף עזה ושדורת 2019-2020".
