מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיון חוזר בפטור מטעמי הכרה דתית שהושג במרמה), התשע"ה–2015 של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת

מוצע להחיל על הליך של ביטול פטור מטעמי הכרה דתית שניתן למיועדת לשירות ביטחון את ההסדרים של עיון חוזר שנקבעו בסעיף 42 לחוק, בדומה לכל פטור אחר שניתן לפי החוק. לפיכך, מוצע לבטל הן את ההסדר הספציפי הקיים כיום בחוק שירות ביטחון והן את ההסדר שנחקק בשנת 2012 וטרם נכנס לתוקף: לפי ההסדר שחל כיום, הפטור מטעמי הכרה דתית מבוטל רק כאשר המיועדת לשירות הודיעה כי תנאי מהתנאים לקבלת הפטור אינו מתקיים לגביה או במקרה של הרשעה בעניין זה בפסק דין סופי של בית משפט, ואילו לפי ההסדר שטרם נכנס לתוקף, ניתן לבטל את הפטור באמצעות ועדה מיוחדת שתוקם לצורך כך.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לעניין ביטול פטור שניתן מטעמי הכרה דתית נקבע הסדר מיוחד בסעיף 41 לחוק. על פי הסעיף האמור, ביטול פטור שניתן מטעמי הכרה דתית ייעשה רק במקרה שבו הורשעה המצהירה בפסק דין סופי על עבירה של שבועת שקר או בהסתמך על ידיעה כוזבת. בכך מצטמצמת במידה ניכרת האפשרות לאכוף את חובת השירות על מי שהגישה תצהיר כוזב לפי סעיף 40 לחוק במטרה להשתמט משירות.

כיום, לא ניתן לבטל את הפטור גם במקרים שבהם קיימות ראיות חד-משמעיות לכך שהושגה במרמה, כל עוד לא מוצה ההליך הפלילי. המציאות מלמדת, כי האכיפה במקרים של הגשת תצהיר כוזב לפי סעיף 40 לחוק אינה מספקת. לכן, הגשת תצהיר שיקרי לפי סעיף 40 מהווה ערוץ נוח להשתמטות מגיוס."

ח"כ עפר שלח: גם אם מישהי שקיבלה פטור מטעמים דתיים תראה שבוע אחר כך בביקיני בחוף הים, ביטול הפטור יאלץ הליך משפטי מסובך ומורכב שכנראה שלא יושג לעולם. אי הצדק בחוק הזה והמספרים הגבוהים של המקבלות פטור הופכים הופך את המשרתות או למתנדבות או לפראייריות.  החוק הזה מכונה חוק השקרניות וזה מהשאתם תנציחו אם תצביעו נגד.

34 תמכו ו 48 התנגדו.