כך מצא דו"ח מכון המחקר של הכנסת, הפרשי השכר עומדים על 2,400 ₪ לחודש. משנת 2015 עד היום מימנה המדינה התאמות עבור 60 עובדים עם עיוורון ולקות ראייה. מעסיקים רבים מוותרים על העסקה בשל עלויות ההתאמה ומחצית ממערכות המחשוב במוקדי התעסוקה אינן מונגשות כלל
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "הממשלה צריכה לעשות הכל כדי לשלב את האוכלוסייה הזו במערך הממשלתי. נבחן כיצד ניתן לפעול לחקיקה שתחייב הנגשה של כל סביבת העבודה בישראל"
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') ישיבה לציון יום העיוור בכנסת בנושא 'הנגשת מערכות מידע וסביבת המיחשוב, לשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה'.
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "כולנו יודעים ששילוב אדם בעל לקות ראייה בעבודה זה דבר מרכזי ביותר בחייו, זה נותן סיפוק, זה נותן משמעות, זה משלב. היום רב העבודות משתלבות עם טכנולוגיה מקדמת, אנחנו מעוניינים להדביק פערים שיש בשטח לאנשים עם מוגבלות. יש יוזמות ופעילות של גופים שונים, יש התקדמות אך אנחנו צריכים לקדם זאת, ודווקא בנושא של מגבלת ראייה יש חסר לעומת מוגבלויות אחרות, ההתאמות הדרושות הרבה יותר משמעותיות וכאן אנחנו מבקשים לפעול ולתת מענה, ולהתחיל בדיון הזה".
דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון הציג נתונים לפיהם שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראיה עומד על 33.2 אחוז והוא נמוך משמעותית מהשיעור בקרב סה"כ האנשים עם המוגבלות העומד על 56.4% ומהשיעור באוכלוסייה ללא מוגבלות העומד על 77.9%.
עוד מצא הדו"ח כי ממוצע השכר החודשי של אוכלוסייה זו נמוך ב-2,400 ₪ לעומת כלל האוכלוסייה עם מוגבלות.
עוד מצא הדו"ח כי משנת 2015 עד היום מימנה המדינה התאמות עבור 60 עובדים עם עיוורון ולקות ראייה, מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בשנים 2012-2000 מומנו 38 התאמות בממוצע. בשנת 2016 השתתפו 600 אנשים עם עיוורון ולקות ראייה בתכנית שיקום מקצועי הכוללת השלמת השכלה וכדומה.
הדו"ח מציין כי "חסמי התעסוקה המרכזיים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה הינם דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות של אנשים עם מוגבלות ראייה, קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי, מחסור בהדרכה למעסיקים וקשיים רבים בהנגשת מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת".
כך מציין הדו"ח כי התחומים העיקריים בהם עובדים אנשים עם עיוורון ולקות ראייה הינם: שירות לקוחות טלפוני, ייצור, הוראה ופקידות, מקצועות הדורשים עבודה עם ממשקי מחשב. שעור בעלי תעודה אקדמאית בכלל האוכלוסייה גבוה פי 2 מהשיעור בקרב אנשים בעלי עיוורון ולקות ראייה.
גבי כהן, עמותת מגדל אור: "בעלי מוגבלות ראייה יכולים לעבוד בסביבה ממוחשבת כמו כל אדם אחר בזכות הטכנולוגיה, ניתן להנגיש את כל הפלטפורמות וגם באמצעות הטכנולוגיה המסייעת. הבעיה שבבדיקות שערכנו נמצא שמחצית מהמערכות לא מונגשות כלל והחצי השני מונגש חלקית, קרי יש פונקציות שלא ניתן לבצע בהן. גם בקרב ארגונים שכן רוצים לקלוט יש בעיה. תוכנות רבות שמאוד נפוצות בשוק לא מונגשות למרות האפשרות".
מוחמד עיסאוי, בודק נגישות עיוור: "אני בוגר תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת חיפה, לא מצאתי משרה רלוונטית עבורי וחיפשתי בתחומים אחרים. הגעתי לחברה ספציפית לעבודה כנציג מכירות והזמנות טלפוני, כבר חתמנו על חוזה ולפתע אמרו לי אל תגיע המערכות לא מונגשות, הסברתי שאני מנוסה ושאני יכול לעשות התאמה למערכות והם סירבו. למזלי אחרי כמה חודשים השתלבתי בעמותת מגדל אור".
עודד בשן, מנכ"ל עמותת מגדל אור: "יש לחייב את המערכות כפי שקורה בארה"ב. לחייב חברות שמפתחות מערכות מידע להנגיש אותן ולחייב ספקים שמספקים מערכות מחו"ל לספק גם התאמה להנגשה. יש מערכות גדולות שמונגשות לגמרי. למשרדי הממשלה והעיריות אין תקציב מיועד להתאמת משרות".
אילנה בניש, מורשית נגישות שירות, המרכז לעיוור: "הדרך היחידה לפתור את המצב היא באמצעות חקיקה בלבד. כל ההתאמות העצמאיות יוצרות מצב לפיו סביב עיוור אחד רוקדים כל מיני ארגונים, גופים ועמותות ולמרות זאת כל התהליך נכשל. כמו בארה"ב על מערכות שעובדות עם הממשל להיות נגישות".
ח"כ מקלב: "צריך להיות בסיס לנושא גם באקדמיה, מי שלומד תכנות צריך לקבל את זה כחלק מתוכנית הלימודים כקורסים מיוחדים".
ח"כ אורלי לוי: "זו השנה השלישית שהמרכז לעיוור מקיים את היום המיוחד הזה בכנסת. בוועדה הזו יש פתרונות רבים לקידום פתרונות וחסמים לאנשים עיוורים בתחום התעסוקתי ובכלל".
אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה, חברת החשמל לישראל: "אנחנו צריכים להסביר למעסיקים שיש אפשרות להתגבר על הנושא הזה. אנחנו בחברה מעסיקים עלי לקויות ראיה בהצלחה רבה. הבעיה היא שכל נושא המימון מגיע מגופים פרטיים, אין מימון לתוכנות והגופים צריכים לספוג זאת על חשבונם".
ענבר דוד, המוסד לביטוח לאומי: "אנחנו מסייעים כשמדובר בהשתלבות עבודה ראשונה וגם מסייעים לרכוש את כל הציוד במקום העבודה דרך הביטוח הלאומי כדי לגרום כמה שפחות זעזועים לאדם".
בעקבות פניית הוועדה לרשות לחדשנות בנושא בחודש ינואר האחרון, עדכנה הרשות לקראת הדיון כי היא הרחיבה את הקריטריונים לקבלת מימון לפתרונות טכנולוגים לאוכלוסיות עם מוגבלות, ובכלל כך גם הגדילה את התקצוב השנתי. במסגרת זו ציינה הרשות כי אושרו 6 בקשות חדשות.
ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "גם אם נעשות פעולות בתחום יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. אני קורא לכל המעסיקים והארגונים לשלב ידיים למען שילוב ראוי. הממשלה מצידה צריכה לעשות הכל כדי לשלב את האוכלוסייה הזו במערך הממשלתי ולעשות את כלל ההתאמות הדרושות. אנחנו נבחן כיצד ניתן לפעול לעניין חקיקה שתחייב הנגשה של מערכות ממוחשבות וציוד וכל סביבת העבודה בישראל. צמצום הפערים הוא קריטי בעולם שכל הזמן מתחדש מהבחינה הטכנולוגית, ככל שנתעכב הפער ילך ויגדל. נקרא גם לשר החינוך לפעול במסגרת התכנים של לימודי התכנות בישראל על מנת להטמיע פתרונות כבר בשלב הזה".
